הצלף שלא היה יירט את חלום הנשיאות הקלינטוני
הילארי קלינטון היתה מועמדת לנשיאות ראויה, חדה ושולטת בחומר. היא היתה יכולה להיות נשיאה מצוינת - אלמלא שורה של מכשולים בלתי צפויים ובעיות ששיבשו את התוכניות שלה. יצחק בן-חורין מסביר מה גרם לקריסת הקמפיין של מי שהיתה אמורה להיות הנשיאה הראשונה של ארצות הברית. פוסט מורטם
היא היתה המועמדת שהוכתרה בסקרים כנשיאה הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית. היא ובעלה נראו כבר כמי שאורזים את מטלטליהם לקראת שובם לבית בשדרות פנסילבניה בוושינגטון הבירה. השאלה היחידה שעדיין נותרה אז פתוחה היתה מה תעשה הילארי עם ביל ואיזה תפקיד ימלא נשיא ארה"ב לשעבר עם שובו לבית הלבן כ"גבר הראשון".
ברק חוסיין אובאמה - מועמד הדמוקרטים לנשיאות:
תומכי הילארי קלינטון. הציבור הכיר אותה - אך לא את יריביה (צילום: AFP)
שורה של אנשים שהחזיקו בתפקידים רשמיים בתקופת ממשל קלינטון כבר החלו לתפור חליפות לקראת חזרתם לבית הלבן, ואלה שלא הצליחו להתקרב אל הקלינטונים מצאו בלית ברירה מפלט במטה של היריב, ברק אובאמה. אבל הסקרים שנערכו לפני שנה וחצי שנה ביטאו בעיקר את העובדה שהציבור ידע מיהי הילארי קלינטון, אך לא הכיר את הפרצופים האנונימים שהתמודדו מולה, לרבות הסנאטור הצעיר מאילינוי. נתוני הסוקרים הציגו אותה כבלתי-מנוצחת, אבל האמת היתה שרק כאשר הציבור האמריקני התחיל להתעניין באמת במירוץ לנשיאות, התברר שהוא לא כל כך להוט להחזיר את הקלינטונים לוושינגטון.
הילארי כבר היתה מוכרת לטוב ולרע, זה הקנה לה מחנה של תומכים, אבל גם מחנה של שונאים, שהתנגדו לה בתוקף. האחרונים טענו מהיום הראשון שהילארי קלינטון היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לרפובליקנים המדוכדכים, הדבר שילהיב אותם לצאת בהמוניהם ולהצביע חרף תסכולם ממפלגתם, ולו רק כדי לעצור את שנואת-נפשם.
היריב והבעל
הילארי קלינטון היתה מועמדת לנשיאות ראויה, חדה, ושולטת בחומר. היא היתה יכולה להיות נשיאה מצוינת - אלמלא שורה של מכשולים בלתי צפויים ששיבשו את התוכניות שלה.
בעיה ושמה ברק אובאמה. בהתחלה התייחסה קלינטון בזלזול בלתי מבוטל אל הסנאטור הצעיר וחסר הניסיון הזה, אך עד מהרה התברר שמדובר לא רק בפוליטיקאי מוכשר כמו שד, בעל יכולת הבנה וקליטה מהירים ביותר, אלא גם בנואם מעולה. אסיפות הבחירות שלו הפכו מהר מאוד למגנט שסחף המונים. הוא הציג עצמו כממשיכם של ג'ון קנדי ומרתין לותר קינג, כנביא השינוי שלו מייחל הציבור האמריקני.
כבר התחילו לארוז לקראת שובם לבית הלבן. הקלינטונים (צילום: רויטרס)
בעיה ושמה ביל קלינטון. הוא היה הנכס הגדול ביותר של הילארי. נשיא עם ניסיון של שמונה שנים בחדר הסגלגל, שהשאיר בצאתו מהבית הלבן מדינה משגשגת עם עודף תקציבי עצום, שיוכל לחזור לשם כדי לתקן את הנזקים שנגרמו כתוצאה משמונה שנות כהונתו של ג'ורג' וו. בוש. הילארי וביל בבית הלבן, שניים במחיר של אחד. המצביעים הדמוקרטים אהבו את ביל. אבל במהלך מערכת הבחירות הוא הציג את הצד הלא נעים שלו, הצד שמתפלמס עם בוחרים, שמעליב, פוגע, ומזלזל בברק אובאמה (שגם הוא לא נשאר חייב, והגיב בזהירות אבל בתקיפות).
ביל קלינטון הגאון הפוליטי, פעל על פי הנוסחה שהביאה אותו לבית הלבן. אבל 16 שנה לאחר מסע הבחירות שהושיב אותו בבית הלבן, נראה ביל לעיתים כמנותק. בשלבים הראשונים, התנהל קלינטון כמי שמנהל מערכת בחירות עצמאית משלו והאפיל על הילארי. אם הילארי לא מסוגלת לשלוט בו עכשיו, תהו הפרשנים, מה יהיה בבית הלבן?
למרות שלבסוף יישר קו עם מטה הבחירות של רעייתו, הנזק כבר נעשה. הסנאטור טד קנדי - אחיו של ג'ון קנדי האגדי - הודיע על תמיכה באובאמה, ושינה לחלוטין את מאזן הכוחות. הודעתו של קנדי התקבלה לאחר התבוסה של הילארי לאובאמה בבחירות המקדימות בדרום קרולינה.
ביל קלינטון המעיט במפלתה של אשתו בדרום קרולינה ואמר כי גם ג'סי ג'קסון ניצח פעמים בבחירות המקדימות במדינה זו. המסר היה ברור: אובאמה הוא מועמד שחור, שניצח במדינה שבה מחצית מהמצביעים הדמוקרטים הם שחורים. אולי רצה קלינטון לרמוז ללבנים שאם אובאמה הוא מועמד שחור, הילארי היא המועמדת של הרוב הלבן. כך או כך, זה לא עבד. השחורים זעמו על קלינטון.
פתאום הפכו למעורבים פוליטית. תומכי אובאמה הצעירים (צילום: AFP)
האלקטורט והתקשורת
בסיס הכוח של אובאמה הם בעיקר לבנים בעלי השכלה וצעירים שסירבו לקנות את הסחורה העבשה-משהו שהנשיא לשעבר ניסה למכור להם. הלבנים הצעירים שנוהים אחרי אובאמה הם דור נטול צבע. הנושא הבין-גזעי אינו נושא טעון בעיניהם, בניגוד לדור של הוריהם.
בעיה ושמה צעירים. הם לא רצו לשמוע מפוליטיקה ומפוליטיקאים עד שהגיע אובאמה. כניסתו למירוץ הדליקה אותם והפכה אותם למעורבים פוליטית לראשונה בהיסטוריה של מערכות הבחירות לנשיאות. הפעם, הצעירים לא רק הביעו עמדה בסקרים וירטואלים, אלא גם הופיעו בהמוניהם לאסיפות הבחירות של אובאמה. הם מילאו היכלי כדורסל של 15 עד 20 אלף איש כאילו היו מופעי רוק. הם נרשמו למפלגה הדמוקרטית, נהרו לקלפיות, והדהימו את עורכי הסקרים שלא לקחו אותם ברצינות. הם שלחו תרומות של 5 דולר באינטרנט ועשו מהפך נוסף. נכון, גם במערכת הבחירות הנוכחית אי אפשר להתעלם מבעלי הממון, אבל בעזרת האינטרנט כל אחד יכול.
אובאמה הטביע את קלינטון בים של כסף שאפשר לו להתחרות במקומות אבודים-לכאורה ולארגן מטה בחירות לתפארת. בני הנוער האלה לא רק הצביעו ותרמו, אלא גם עשו "עבודה מיסיונרית" במוסדות החינוך שלהם ובבית. רבים מהם דרשו, פשוט כך, מהוריהם להצביע אובאמה גם.
בעיה ושמה השחורים. ביל קלינטון נחשב פעם ל"נשיא השחור הראשון", ולכן חשב שיוכל לבלום את אובאמה בקרב על הקולות השחורים. עובדה היא שאי אפשר להיבחר כמועמד דמוקרטי לנשיאות בלי קולותיהם של מגזר זה. במערכות הבחירות הקודמות הם לא נהרו לקלפיות בהמוניהם, אבל התמיכה של אלה שהצביעו היתה חיונית לניצחון הדמוקרטים. מהרגע שאובאמה הפך להיות מועמד רציני - ולא עוד מועמד "שחור מקצועי" מסוגם של ג'סי ג'קסון ואל שרפטון - ההתלהבות שהוא עורר היתה חסרת מעצורים. השחורים זיהו את ההזדמנות לעשות היסטוריה, זרמו לקלפיות והתמיכה שלהם באובאמה נסקה ל-80 אחוזים ויותר.
תקפו את קלינטון, ויתרו לאובאמה. אחד העימותים הדמוקרטים (צילום: AP)
בעיה ושמה תקשורת עוינת. התקשורת האמריקנית לא אוהבת את הקלינטונים. לא את הדרך שבה הם התנהלו מולה בתקופת ממשל קלינטון, ולא את האופן שהילארי נהגה בכתבים שנלוו אל מסע הבחירות שלה - שעמדה בניגוד לפתיחות של אובאמה ומקיין.
ברשתות הטלוויזיה הגדולות ובעיתוני האיכות בעלי העמדות הליברליות תקפו את קלינטון מהיום הראשון, וערכו תחקירים שכרסמו במעמדה. אובאמה קיבל במשך חודשים ארוכים "פס" לצבור כוח - מבלי שהציבור האמריקני קיבל עליו מידע מאוזן. כאשר השתנתה המגמה - בעיקר על רקע מערכת היחסים של אובאמה עם הכומר הפרובוקטיבי ג'רמיה רייט - זה היה מאוחר מדי מבחינת קלינטון.
האסטרטגיה והאמינות
בעיה ושמה מארק פן. האסטרטג הראשי של קלינטון החליט שהמועמדת שלו תתהדר במצע של בעלת הניסיון - בתקופה שבה הציבור דווקא רצה שינוי. אובאמה ניצל את זה, ו"שינוי" הפכה לססמת הבחירות שלו שעיטרה את כרזותיו, כאשר הכרזות של קלינטון הכריזו על מלה אחת, "הילארי", שלאחר מכן הוחלפה ב"פתרונות".
המטה של הילארי העריך שהבחירות המקדימות יסתיימו בחודש ינואר, לכל המאוחר ב-5 בפברואר ("סופר טיוזדיי", זוכרים?) וכך נשאר בלי תוכניות ובלי כסף ליום שאחרי. אובאמה ארגן מטה מעולה, שהצליח לנצח במדינות שבהן היו הבחירות המקדימות בשיטת אסיפות בחירות, בעוד שהילארי ניצחה לרוב בפריימריז שבהן כל בוחר מטיל פתק אישי. בשיטת אסיפות הבחירות - הארגון קובע. הילארי אולי טענה שאצלה הניסיון, אבל מהתבוננות בחוסר הארגון ששלט במטה הבחירות שלה, ובחוסר השליטה שלה בביל - אובאמה הצטייר בהדרגה כמי שיכול להוביל מטה משומן.
חוסר הארגון שלט במטה הבחירות שלה. קלינטון ופוסטר (צילום: AFP)
בעיה ושמה שוביניזם גברי. המצביעים הדמוקרטים כנראה מוכנים לבלוע מועמד שחור (עדיין לא ברור אם אמריקה מוכנה לכך), אבל נראה שהאנשים המתקדמים האלה לא חושבים שאשה מסוגלת להיות מפקד הכוחות המזוינים. כאילו שבוש יכול.
בעיה ושמה אמינות. היא שינתה עמדות על פי כוון הסקרים. הצביעה בעד המלחמה בעיראק, ועכשיו היא נגד. לחמה להגבלת השימוש בנשק פרטי, ועכשיו היא בעד זכותו של הציבור להחזיק נשק. היא תמכה בהסכם הסחר החופשי בין ארה"ב לקנדה ומכסיקו השכנות, ועכשיו היא מתנגדת לו בגלל הפגיעה בפרנסה. הרשימה ארוכה.
אבל מה שפגע בה באופן בלתי-הפיך היה הסיפור שלא היה, על צלף שירה לעברה כשנחתה כגברת הראשונה בביקור בבוסניה באמצע שנות התשעים. היא התנצלה מאוחר
יותר על דבריה וניסתה להבהירם, וגם ידעה לצחוק על זה בחוש ההומור השנון שלה בהופעה בתוכנית הבידור של ג'יי לנו, אבל הציבור לא צחק.
הילארי איבדה בהדרגה את אמונו. סקר של "וושינגטון פוסט" ורשת ABC שנערך באפריל הראה כי רק 39 אחוזים מהציבור סבורים שהיא ישרה וראויה לאמון - כלומר, למעשה שישה מקרב כל עשרה אמריקנים חושבים שהיא אינה הגונה ואינה ראויה לאמון. הצלף שלא היה בעיר הבוסנית טוסלה כיוון למטרה, פגע והרג את המועמדות של הילארי קלינטון לנשיאות.
לפנייה לכתב/ת 
