זהירות! הורים עם דימוי עצמי נמוך

אני לא ממש זוכר את פרטי המקרה, אבל לפי מה שקראתי בזמנו בעיתון, הסיפור הלך ככה: טינאייג'ר מאזור המרכז, ילד טוב של אימא, יצא לבלות במועדון כלשהו, נדמה לי בשפיים. הוא עמד בתור ודיבר עם מישהי.

הילדים: שֶלט השיווק שלנו

בואו נשבור חזק ימינה ונדבר על ילדים. ילדים הם בו זמנית שֶלט השיווק שלנו בפני העולם ("תראו אילו ילדים מוצלחים גידלתי!"), וגם יצורים שהוטל עלינו ללמדם כבוד מהו – כבוד לגבולות, לכללים, לאנשים אחרים – ולנו.

מהו דימוי עצמי?

דימוי עצמי, בפשטות, הינו הדעה שיש לך על עצמך. בין אם אתה סבור שאתה טוב, רע, סקסי או חסר תקווה, סביר שחוויות ראשוניות ומוקדמות בנו את הקומות הראשונות בדימוי העצמי שלך, והמיומנויות שרכשת, פלוס מערכות היחסים שצברת מאז, מינוס המשברים השונים שפקדו אותך, השלימו את עבודת הטיח והשיפוצים במבנה המנטלי הזה.

בעצם, מבחינה מתמטית מחויכת, עוצמתו של הדימוי העצמי תוגדר ככמות הזמן שבה אתה יכול להכיל את התחושה שאתה לא מצליח מבלי להתפרק. אם נחזור לדוגמא המזוויעה שבפתח הטור, אותו דפקט דוקר לא יכל להתמודד אפילו לשנייה עם שבריר איום על הדימוי העצמי שלו, והתפקוד שלו קרס – אימפוטנטיות פסיכולוגית שהתבטאה בתוקפנות רצחנית.

בגדול, שני גורמים עיקריים יכולים לאיים על הדימוי העצמי שבנינו לנו בעמל רב: תקלות וביקורת.

הגורם הראשון: תקלות

תחשבו על הורים. להורים יש ילדים. ילדים עושים בלאגן. ילדים עושים דברים בלתי צפויים. מסקנה: הורים סטנדרטים חווים טונות של תקלות ובלת"מים.

השאלה היא כמובן איך הם מפרשים את התקלות הללו. האם הם מקבלים אותן בשלווה פילוסופית, בנימת "זה מה יש", או שהם חווים אותן ככישלון גורף שלהם להתמודד עם המשימה החברתית המקודשת של גידול העוללים.

הגורם השני: ביקורת

מילא התקלות, אבל רגישותו של ההורה נמוך-הדימוי לביקורת היא בעייתית מהן. למעשה, אחד הסימנים הבולטים לאימא או אבא עם הערכה עצמית ירודה הינו שמחד, הם אינם מסוגלים לשמוע רסיס של ביקורת כלפי ילדם, המלאך עדין הנפש שעוקר כרגע את עיניו של ילד אחר בגינת המשחקים, ומאידך, הם מלאים טענות כרימון לכל זוג הורים אחר על הפלנטה.

איך מתגוננים?

כיועץ קריירה, צר לי לבשר שפעמים רבות העבודה מהווה את פתח הבריחה הבולט של ההורה. שם בין כתלי המשרד, יש לו שליטה מלאה יותר על המשימות שלרגליו, ויש לו סטנדרטים ברורים יותר של הצלחה וכישלון. אי לכך, מפתה לשקע את עצמך בקריירה, לשקם את הדימוי עצמי בזירה זו (ועוד למכור לעצמך, על הדרך, שאתה עושה זאת בשביל הילדים...)

• ילד נורמלי הוא ילד שעושה בלאגן, ממרה את פינו לעיתים, ומסרב להתנהג באופן מלא על פי ציפיותינו.
  

• אתה מטורף על הילד שלך, אבל אין אחידות ביניכם – אתה אמור להוביל אותו דרך הקשיים והתקלות, אבל זה פנטזיונרי לחלוטין לשאוף למנוע אותן.
  

• הכי חשוב – העובדה שאת/אתה מצליחים איכשהו לגדל ילדים שפויים בקלחת המודרנית הרותחת והמבולבלת שנקראת העידן המודרני, אמורה לספק לך את חווית ההצלחה האולטימטיבית. אם אתם צריכים קורה יציבה לבנות עליה הערכה עצמית ראויה מול העולם הביקורתי שבחוץ – לכו על הילדים האהובים שלכם, ובגדול!
  

• גיל ונטורה הוא אבא לשניים, פסיכולוג, מפתח ומעביר את הקורס "חשיבה יצירתית - מהמוח אל השטח", יועץ קריירה ומאמן חשיבה, מרצה לפסיכולוגיה התפתחותית ואחראי ארצי על קורס אינטליגנציה אנושית באוניברסיטה הפתוחה.
  

• לכל הטורים של גיל ונטורה.