הונדה אקורד - התרשמות ראשונה

"אנו בטוחים שהמכונית שלנו אינה נחותה מאודי A4 או ב.מ.וו סדרה 3. עם זאת, ברור לנו כי התדמית שלנו עדיין נמוכה יותר. האמת? קצת מאסנו בפלח התחתון של השוק הכולל מכוניות כמו פורד מונדיאו. המקום אליו אנו שייכים גבוה הרבה יותר. ואם לא המוזכרות מעלה, לפחות חלל הביניים שכולל כרגע את אלפא 156 וסאאב 9-3 לדוגמה". הציטוט הזה לקוח משיחה שערכנו עם אנשי הונדה, באירוע השקת האקורד הקודמת, דצמבר 2002.

כעת יוצאת לדרך אקורד חדשה. היפנים טוענים כי היא טובה מבעבר. מציידים אותה בנדיבות מבעבר. ובעיקר מצמידים לה תג-מחיר שמונע ממנה להשתחל לתוך קבוצת שווי שימוש 4. מה זה אומר על סיכויי ההצלחה שלה אצלנו, והאם היא באמת השתפרה כל-כך? נהגנו באקורד בכבישי אוסטריה, ואלו הרשמים.

מאיפה את מוכרת לי?

לפי הונדה, המכונית הזו חדשה לחלוטין, מהשלדה ועד קצה האנטנה. בפועל, אתם עשויים להתקשות במציאת הבדלים. מבחינה עיצובית למשל, לא מדובר בשינוי דרמטי, בסגנון המהפך שעבר על הסיוויק האצ'בק למשל. אם להיות עדכני, אפשר לומר שמדובר בסוג של פרשנות מודרנית למראה הדגם הקודם. אם מתמקדים בפרטים, מגלים בפירוש הבדלים. יחידות תאורה חדשות, סבכה קדמית חדשה, ופרטי עיצוב קטנים המשווים לאקורד חזות שרירית יותר. המידות שונות, ומקבלות ביטוי בעיקר ברוחב שגדל ובגובה שהצטמצם.

בתא הנוסעים יש דווקא שינוי גדול יותר. לא קיצוני דוגמת הקונסולה הרב-שכבתית של הסיוויק, אבל ניכר ניסיון להידור ותחכום שלא היה בעבר. עם זאת, אפשר היה לוותר על חלק ניכר מהמתגים הממלאים את העין, הקונסולה ואת ההגה. הראות לאחור אינה טובה, פועל יוצא של חלון קטן מדי וכיסוי מטען גבוה.

מאחור המצב אינו מזהיר. הדלת האחורית צנועת מידות ומקשה מעט על כניסה ויציאה, ואילו בסיס הגלגלים הצנוע מצמצם את מרחב המחייה. כמה צנוע? 270.5 ס"מ, שהם 3.5 יותר מבדגם הנוכחי, אבל 14.5 ס"מ פחות מבפורד מונדיאו ושברולט מאליבו למשל. פתחי האיוורור מאחור יתגלו כיעילים בעונת הקיץ המקומית, אך הם מגבילים את המרווח ליושב במרכז הספסל, והופכים את המקום הזה שימושי בעיקר עבור ילדים. מרחב מוגבל יש גם בתא המטען. לא בגלל גודלו הממוצע, אלא בעיקר עקב מערך המתלים האחורי שחודר אליו ומגביל את השימוש בו.

תהיי ירוקה ותשתקי

הונדה מציעה את האקורד עם שלושה מנועים. אחד מגיע ישירות מהדור הקודם (2.4 ליטר, 201 כ"ס, 11 יותר בעבר), ושניים חדשים. החשוב לשוק המקומי והחדש לחלוטין לדברי הונדה, הוא ה-2.0 ליטר, 156 כ"ס. למרות שאין שיפור בהספק, תצרוכת דלק אמורה להצטמצם, וכך גם פליטת המזהמים. מנוע חדש נוסף, טורבו-דיזל בנפח 2.2 ליטר, לא יוצע בישראל.

על הכביש מרגיש מנוע ה-2.0 נמרץ למדי כצפוי מהונדה. ברקים ורעמים אין כאן, אך לפחות התרשמות ראשונית מלמדת כי אין ליחידה הזו במה להתבייש מול מתחרות מודרניות אחרות. מנוע ה-2.4 ליטר הרגיש חזק יותר, אך כמו אחיו

הצנוע, הפגין מחסור קל של כושר משיכה בסל"ד נמוך. תפקוד תיבת חמשת ההילוכים האוטומטית, עם תפעול ידני באמצעות מנופים מאחורי ההגה, היה טוב יותר בשילוב עם מנוע ה-2.4 ליטר. בשני המקרים התפעול חלק ושקט, אם כי מעט מהוסס לעיתים.

מבחינת יכולת דינמית, האקורד המחודשת מציעה ניהוג צפוי ובטוח. גרסת ה-2.0 ליטר מציעה הגה חשמלי סביר, ב-2.4 התחושה מעט מלאכותית יותר. הבלמים מציעים יכולת טובה, עם רגישות גבוהה מאוד מהרגע הראשון. מבחינת כיול מתלים, ההבדל בין שתי הגרסאות מורגש. בעוד שבגרסת המנוע הצנוע יותר, בחרו היפנים בכיול עם דגש על נוחות, ב-2.4התחושה נוקשה ו"ספורטיבית" יותר. מה שמסביר מדוע דווקא הדגם הבכיר מתקשה יחסית בשיכוך מהמורות.

בתחום הבטיחות? הונדה מיישרת סוף-סוף קו עם המתחרות. שש כריות אוויר ובקרת יציבות אלקטרונית תקנית, בכל הדגמים.

הצליל הנכון?

בהונדה בחרו הפעם במופגן שלא להתייחס כלל להצהרות היומרניות שפורסמו עם השקת הדגם הקודם. האוקרד אינה יכולה, ולא צריכה להתחרות מול דגמי היוקרה הגרמניים. במקום, היא נדרשת לבסס את מעמדה כמשפחתית גדולה ואיכותית. והיא אכן טובה, מעודנת, שקטה ונעימה מבעבר.

מנגד, תג המחיר של הדגם החדש מבטיח שנתוני המכירה יהיו נמוכים מבעבר. ללא גרסה שממוקמת בקבוצה 4 רבת המכר (147,000 שקל), אין לאקורד סיכוי לשחזר את הצלחת העבר. האקורד מתחילה הפעם ב-169,000 שקל, עם מנוע 2.0 ליטר ורמת גימור בסיסית, בטוחה מבעבר אבל לא-ממש-מפנקת.

המחיר הזה, כאמור, מציב אותה במקום בעייתי, בו המתחרות מציעות יותר אבזור וכוח, מול תדמית איכות מצוינת, ושיפור לעומת הדגם הקודם. לכן קל להמר כי השוק הפרטי ימשיך לרכוש את האקורד במספרים נאים יחסית. אלא שבשוק המוסדי והקובע, העתיד אינו מבשר טובות.

הכותב היה אורח חברת הונדה