פעילי הסביבה מודאגים: תעלת הימים חוזרת

31 שנה לאחר הגשת התוכנית הראשונה, חזון פרויקט תעלת הימים קורם עור וגידים: הבנק העולמי בחר בשבועות האחרונים שתי חברות לביצוע סקרי היתכנות לפרויקט הגדול, ששואף לחבר בתעלה שתוביל מים מהים האדום לים המלח (red-dead). מנגד, פעילי סביבה וחוקרים מזהירים מפני ההשלכות הסביבתיות הקשות שצפויות לים המלח כתוצאה מהזרמת מים ים לימה המלוחה.

הקבוצה הראשונה שנבחרה היא בראשות קוין ובליאה (Coyne et Bellier) הצרפתית, עם שותפות כמו טרקטבל הבלגית, קמא ההולנדית וחברת יודפת מהנדסים שתבצע את סקר ההיתכנות הטכנו־כלכלי. הקבוצה השנייה היא ERM הבריטית שתבצע את תסקיר ההשפעה על הסביבה ועל החברה. 

החברות נבחרו בשני מכרזים שנערכו לפני כחודשיים בהיקף של כ־15 מיליון דולר. ככל הידוע, עדיין לא נחתם החוזה עם קבוצת קוין ובליאה, ונקודת המחלוקת העיקרית בינה לבין הבנק העולמי היא על לוחות הזמנים לביצוע הסקר — בבנק העולמי מעוניינים לסיים את הסקר בתוך שנתיים. בקבוצה מעריכים כי החוזה ייחתם בשבועיים הקרובים.

לקראת סוף החודש אמורות החברות שזכו במכרז לבוא לארץ עם נציגי הבנק העולמי ולהיפגש עם הגורמים המקצועיים והרשויות הרלבנטיות שישתתפו בבדיקות. על פי לוחות הזמנים שתוכננו, החברות אמורות להתחיל את העבודות ביוני.

פעילי הסביבה חוששים

תעלת הימים היא פרויקט נרחב לו שותפות ישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית והבנק העולמי, שאותו מנסה לקדם במשך שנים רבות נשיא המדינה שמעון פרס. התעלה אמורה להזרים כ־2 מיליארד קו"ב מים מים סוף לים המלח. כיום חסרים לים המלח כ־800 מיליון קו"ב לשנה כדי לייצבו ולמנוע את המשך ירידת המפלס. יתר הכמות שתוזרם לים המלח תנוצל להעלאת המפלס, וכן להתפלת מים ולייצור חשמל. על פי החזון של מתכנני הפרויקט, לאורכו יקומו גם פארקים תעשייתיים, תתפתח חקלאות חורף, וייבנו בתי מלון לאורך אגמים שיוקמו לאורך התעלה.

לרעיון יש תומכים רבים, גם בקרב מומחים מתחום הסביבה, שרואים בו הצלה לים המלח ההולך ונעלם. מנגד, לרעיון עלולות להיות השלכות סביבתיות מרחיקות לכת, ולכן החברות שזכו במכרז יידרשו לבדוק את היוזמה בשלושה מישורים עיקריים: השפעתו על מפרץ אילת, השפעתו על הערבה והשפעתו על ים המלח. החשש העיקרי הוא כי הזרמת מי ים לים המלח תשנה את האיזון האקולוגי העדין שבו.

מאחורי הפרויקט עומד לא רק הנשיא פרס כי אם גורמים כלכליים חזקים. בוועידת הנשיא בשבוע שעבר הביע יצחק תשובה נכונות להשקיע בפרויקט, יחד עם גורמים נוספים כמו סטף ורטהיימר ושרי אריסון. פעילי סביבה חוששים כעת כי הכסף הגדול שעומד מאחורי היוזמה ידחוף אותה קדימה מבלי להתעכב על ההשלכות הסביבתיות שעלולות להיות בלתי הפיכות.