החזון של תשובה, הצרות של משפחת עופר
פרויקט תעלת הימים המתחדש עוד לא יצא לדרך, והוא כבר מעורר מחלוקת: משפחת עופר חוששת מפגיעה בפרת המזומנים כימיקלים לישראל, שעושה הון ממחצבי ים המלח. מהצד השני ניצב יצחק תשובה שטוען: הפרויקט לא יפגע במפעלים
פרויקט תעלת הימים עולה לסדר היום ויורד ממנו כבר שלושה עשורים פחות או יותר, בלי שחלה בו התקדמות ממשית. לאחרונה הוא זוכה לעדנה מחודשת, אך הפעם לא מדובר רק בפוליטיקאים ובאנשי אקדמיה שמדברים על חזון ובשטח עושים מעט מאוד.
לאחרונה נרתמו לפרויקט הנשיא שמעון פרס, שמספק את המעטפת המדינית, ושר התשתיות בנימין בן-אליעזר, שמשרדו מופקד על קידום הפרויקט. לצדם עובדים במרץ יצחק תשובה, ענקית התשתיות האמריקאית MWH וגורמים אחרים הסבורים שיש לפרויקט היתכנות כלכלית. לדברי תשובה, אנשי עסקים ובהם נוחי דנקנר, בני שטיינמץ, שרי אריסון, ואליד בן טלאל ואחרים, מעוניינים לקחת חלק בפרויקט.
משפחת עופר לא הוזכרה ברשימה המכובדת הזו. התעלה עלולה לפגוע באחת מהאחזקות העיקריות והרווחיות שלה — כימיקלים לישראל (כי"ל), המחזיקה במפעלי ים המלח, הכורים אשלג וברום, ונחשבים לאחד היצרנים הגדולים בעולם של מחצבים אלה.
הזרמת מים מהים האדום לים המלח עלולה לפגוע בכמות האשלג שכי"ל תוכל לכרות, כמו גם באיכותו. בתחילת שנות התשעים, כאשר נידונה האפשרות להזרים מים מהים התיכון לים המלח, העריכו בכי"ל כי הפגיעה האפשרית בחברה מסתכמת ב־285 מיליון דולר.
בכי"ל לא מעוניינים להצטייר כמי שפועלים נגד הפרויקט, אולם הטקטיקה שנבחרה עשויה בהחלט להאט את הקצב ולצנן את התלהבות היזמים. "מפלס המים בים המלח יורד, וזה מחייב פתרון ברמה הלאומית. אנחנו בעד מציאת פתרון, אולם הפתרון של תעלת הימים הוא לא בהכרח החלופה הנכונה ביותר. אנחנו מבקשים מהממשלה שתיישם את החלטתה משנת 2003 לבדוק את כל החלופות האפשריות, ולא להתמקד רק בתעלה", אומר נועם גולדשטיין, סמנכ"ל תשתיות במפעלי ים המלח.
יצחק תשובה אמר בשבוע שעבר כי מבדיקות ראשוניות שערכה הקבוצה עולה כי הפרויקט לא יפגע במפעלי ים המלח. ההערכה זו מתבססת על העובדה כי בעבר זרמו מים מהירדן לים המלח, לכן אין שום סיבה שלא יזרמו מים מהכיוון ההפוך. בקבוצת תשובה טוענים כי הם מוכנים לשתף פעולה עם כי"ל ולהקים את הפרויקט בתיאום מלא עמה, אך בכי"ל טוענים שאיש עוד לא פנה אליהם בנושא.
הכתבה המלאה - היום ב"כלכליסט"
לפנייה לכתב/ת 
