הנגיד העלה את שיעור הריבית ב-0.25% ל-3.5%

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, העלה הערב (יום ב')  את שער הריבית במשק ב-0.25% ל-3.5%. החלטת הנגיד התקבלה בצל הזינוק במחירים בחודש אפריל, שהיה הרבה מעל החזוי ושבא לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן שפורסם החודש. האינפלציה הגוברת החזירה את הדגש לשמירה על יציבות מחירים, כשבבנק ישראל צופים כי ההאטה בצמיחה העולמית תסייע לכך. כעת עומד פער הריביות בין ארה"ב לישראל על 1.5%.

נתוני הצמיחה במשק, שהפתיעו לטובה, והצביעו על המשך הצמיחה, בשיעור של 5.4%, ברבעון הראשון של 2008, הובילו להערכות כי הנגיד יעלה את הריבית אף במחצית האחוז, אך אלו נתבדו. זאת, כשלקראת ההחלטה שהתקבלה הערב, כבר גילם השוק העלאת ריבית של 0.25% לפחות. כשההערכות אלו גרמו לדולר לצלול אל מתחת ל-3.3 שקל לדולר במסחר, והביאו אותו לשפל של מעל לאחת עשרה שנים.

בהחלטות הריבית הקודמות ניכרת הייתה נטייה לצאת מהנישה הבלעדית של שמירה על יעד האינפלציה, ולפעול גם לעידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההחלטה הנוכחית נועדה, לפי בנק ישראל, לטפל באינפלציה שמקורה במשק הישראלי. זאת, כשלאינפלציה זו מתלווה "אינפלציה מיובאת" שמקורה בהתייקרות העולמית של מוצרי האנרגיה, המזון, והסחורות ככלל. 

בנק ישראל בחר להעלות את הריבית בשיעור שהיה בתחום התחתון של ההערכות; זאת, משום שבכיריו סבורים כי ההשפעה של ההאטה בביקושים העולמיים עדיין מתרגשת ובאה, וצפוייה להשפיע על רמת המחירים של המשק שתתבטא בהתמתנות בצמיחה וברמת המחירים בחודשים הקרובים.  כמו כן, בבנק מעריכים כי צניחת הדולר המתמשכת תהווה גורם דפלציוני מובהק. זאת, למרות מדדי המחירים לצרכן האחרונים המלמדים כי בעלי הדירות נוטשים את ההצמדה של שכר הדירה למטבע האמריקני, ומעדיפים את ההצמדה למדד תחתיו.

כזכור, בשלהי חודש מרס השנה, החליט פישר לקצץ את הריבית בשיעור מפתיע של 0.5%, על רקע לחצים בהם היה נתון בעיקר מצד ענף הייצוא, וראש איגוד התעשיינים, שרגא ברוש אליו חבר עופר עיני, יו"ר ההסתדרות. האחרונים, דחקו בפישר להוריד את הריבית מחשש להאטה במשק עקב ההאטה הגלובלית, והפגיעה האנושה שלהערכתם תיגרם לענף הייצוא ולעובדים בו.

נציין, כי בהורדת הריבית בחודש מרס ובזו הקודמת לה, בחודש פברואר, הוריד הנגיד את הריבית באחוז שלם בסך הכל. זאת, בנוסף לנקיטת צעד יוצא דופן של התערבות ישירה בשוק המט"ח, בצל השפל אליו הגיע הדולר. המקטרגים הרבים על צעדיו האחרונים של הנגיד טענו כי ההשפעה על שער הדולר תהיה מינורית ותעודד אינפלציה.

על אף האזהרות, האינפלציה הנוסקת, שהגיעה בחודש שעבר לשיעור שנתי של 4.7%, הפתיעה את בנק ישראל. זאת, לאחר שמדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל לבדו ב-1.5%. מדד אפריל מצביע על חריגה של 1.7% מתקרת יעד האינפלציה, העומדת על 3%.