געגועיי לשינוי
החרדים הצליחו להטמיע בתודעה הציבורית כי מי שחולק על דרכם הפוליטית הוא אויב היהדות. אך אדם הפועל לביטול חוק לא יהודי המפלה בין דם לדם בשם האל, לא רק שאינו "שונא ישראל" אלא מקדש שם שמיים ברבים. יום אחרי הליכתו של טומי, אסף וול מפתיע: דווקא היהדות צריכה שינוי
האוהבים הגדולים ביותר שקמו בדור האחרון לדת היהודית הם דווקא מהסוג שהתפקד או שהצביע ל"שינוי". לא, ממש לא התבלבלתי. לפיד ז"ל וחבריו שאפו להפריד בין היהדות לפוליטיקה, לכסף ולשחיתות, שדבקו בה כמחותנים בכפייה, ולשחררה מהם. אילו היו מצליחים בכך, ייתכן שהדת היתה שבה למלא את ייעודה המקורי: התוויית נתיב רוחני ליהודי ולא קרדום לחפור בו פטורים, תקציבים וג'ובים.
רוב ח"כי הציבור החרדי אינם מסוגלים להבין זאת, משום שכבוד היהדות כלל אינו מעניין אותם. בשל כך האשימו תדיר את לפיד בשנאת הדת והדתיים. הרי לשיטתם תמיד נתפסו כקרבן גלותי ולא כמי שמוטלת עליו איזושהי אחריות לגורל העם היושב בציון. משום כך, הדיאלקטיקה של עסקנים אלה אינה מאפשרת להם להזדהות עם אחִיהם הדורש למשל שוויון בנטל הדם. ומי הוא שונא ישראל בעיניהם? זה המבקש להפריד דת ממדינה. שהרי הציבור החרדי והיהדות הם היינו הך בעיני עצמם.
כל ביקורת על מגזרם הפכה לכפירה בקודשי ישראל. אפילו כשמצהיר הרב לאו כי "לפיד מעולם לא תקף את הדת", הוא מואשם על ידם ב"ממלכתיות" צבועה. הם מציגים מובאות מפי לפיד הסותרות לכאורה טענה זו. ברם, לא מצאתי בדברים אלה כל שנאה ליהדות, אלא רק ביקורת על הציבור החרדי. ביקורת שעמה אין הם מסוגלים להתמודד מעבר לשינון מנטרת ה"שנאה" וה"אנטישמיות".
אין לי ספק כי חלק מבוחריו של לפיד הם אכן עמי ארצות, שאך חיפשו ומצאו דרך להתנגח בציבור החרדי. מאידך גיסא, כל מפלגה שתנפה ממצביעיה את אלו שהתפתחותם טרם צלחה את השלב הניאנדרטלי, לא תעבור את אחוז החסימה. נכון, גם סגנונו של לפיד לא תאם תמיד את ההליכות והנימוסים שהונהגו בבתי האצולה האוסטרו-הונגריים. אך לא בסגנונות עסקינן, אלא בעיקרי הדברים. והעיקר מראה כי עוולות רבות מדי נעשות בשם אלוהי ישראל ודתו. אגב, איני סבור כי סגנונותיהם של חברי מפלגות אחרות בוטים פחות משל לפיד ז"ל. הוא פשוט היה אינטליגנט ולכן גם ארסי יותר מאחרים. ניתן אף לומר לגביו כי לפחות היה לו הומור עצמי מפותח, תכונה המעידה בעיני על נפש יהודית אותנטית.
"לא תעמוד על דם רעך"
אֵם המוחה על שליחת בניה להסתכן בעזה, בעוד בניה של שכנתה פטורים בשל צבע כיפתם – האם היא "אנטישמית"? הרי לאמהות כאלה היה לפיד לפה. וכבר נאמר: "לא תעמוד על דם רעך", אז מה לא יהודי בזה? אכן, הצמדת הדת למדינה מבזה את שתיהן ומציגה את היהדות בצורה נלעגת מאין כמוה. אם כך, למען השם, יש לשחררו מאזיקי הפוליטיקה שבהם כבלוהו עסקנים חרדיים המפיקים ממצב זה רווחים קצרי ראות ומועד.
בדומה לשקר ה"נכבה" הפלסטינית, הצליחו החרדים להטמיע בתודעה הציבורית כי מי שחולק על דרכם הפוליטית הוא גם אויב היהדות. אך אדם הפועל לביטול חוק לא יהודי ולא מוסרי, כזה המפלה בין דם לדם בשם האל, לא רק שאינו "שונא ישראל" אלא אף מקדש שם שמיים ברבים. וזה החותר לניתוק הקשר בין הדת למדינה, מסייע להרמת קרן היהדות ולקירוב הרחוקים אליה. אך תדמיתה של היהדות וקירוב היהודים אליה מעולם לא עניינו את הפוליטיקאים החרדים. כי בהיעדרה של שינוי, מתעניינים החתולים הגרגרנים רק בדרכים לחמוס את השמנת הציבורית במלוא המרץ ו"בעזרת השם".
חוצמזה
אולמרט הוא אולי ראש ממשלה גרוע לישראל, אבל הוא ראש עיר מצוין למדינת תל אביב.
