מכה קשה למאבק נגד הטבות השכר בבנק ישראל
בית הדין לעבודה בירושלים פסל את מסמך הנימוקים להשבת כספי ההטבות ששולמו לבכירי בנק ישראל, שהגישו הממונה על השכר באוצר ופרקליטות המדינה; המסמך התבסס על ממצאי מבקר המדינה בנושא, אך החוק קובע כי דו"חות המבקר לא קבילים משפטית
מאבק הממונה על השכר באוצר, אלי כהן, להשבת כספי ההטבות המופלגות ששולמו לבכירי בנק ישראל – לדעתו שלא כדין – עלה על שרטון. מדובר בסכום של כ-2 מיליון שקל לעובד בממוצע, ובהחזר כולל מבוקש בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
כהן ופרקליטות המדינה, המייצגת אותו במאבק, נקלעו לבעיה משפטית קשה בניסיונם להוכיח את אי-תקינות התשלומים. המחלוקת בינם לבנק ישראל בנקודה זו עברה להכרעת בית הדין לעבודה בירושלים, אולם בימים אלה פסל אב בית הדין, השופט אייל אברהמי, את מסמך הנימוקים עליהם נשענו הממונה והפרקליטות בגלל שהתבססו על ממצאי הדו"ח המיוחד של מבקר המדינה על הטבות השכר בבנק שפורסם לפני כשנתיים. בדו"ח נכתב כי מדובר ב"הטבות שבניגוד לכל נורמה ציבורית מקובלת, ובסכומים מפליגים על פי כל קנה מידה".
הנהלת בנק ישראל, בתמיכת ההסתדרות וועד העובדים, ביקשה מהשופט למחוק מהמסמך את ההסתמכות על מבקר המדינה ואת הציטוטים מהדו"ח שלו המתייחסים לתנאי השכר, ובעצם לרוקן אותו מכל תוכן. הבנק הסתמך על חוק מבקר המדינה וההלכה המשפטית שנקבעה בעקבותיו, לפיהם דו"חות המבקר לא ישמשו ראיה ולא ניתן להסתמך אף על חלקים מהם בהליכים משפטיים.
המדינה טענה בתגובתה כי הדיון בבית הדין לעבודה איננו הליך משפטי רגיל אלא הליך שנקבע על ידי הצדדים בלבד. "אף תוצאות ההליך אינן פסק דין אלא החלטת בית דין, שתהיה בעלת מעמד של הסכם קיבוצי... והצדדים אינם כפופים לדיני הראיות והם רשאים לטעון כרצונם", הדגישה המדינה בתשובתה.
השופט אברהמי דחה טענות אלה בלשון חד-משמעית. "סוגיית קבילותו של דו"ח מבקר המדינה בהליכים משפטיים הוכרעה בהלכה הפסוקה, ובשורה של פסקי דין נקבע כי לא ניתן להגיש את הדו"ח כראיה לאמיתות תוכנם", קבע השופט וציין כי הלכה זו נקבעה בשעתה כדי לאפשר למבקר לאסוף מידע באופן חופשי ולנותן המידע למסור אותו באופן חופשי ללא חשש שהדבר ישמש כראיה משפטית.
השופט מדגיש כי על אף הגמישות שבה נוהגים בתי הדין לעבודה בנוגע לדיני הראיות, הרי שגם הם "קשורים בעקרונות הצדק לעניין הראיות בהליך משפטי, ולא יעלה על הדעת שבית הדין לעבודה ינהג שלא ככל בית משפט אחר לעניין ראיות חסויות מטעמים של טובת המדינה". מלבד זה גם מהסכמת הצדדים עולה שהדיון הוא הליך משפטי ומותר להגיש בו רק מסמכים שמותרים על פי דין.
"בניגוד לכל נורמה ציבורית מקובלת"
מבקר המדינה שבדק חלק מתיקי העובדים וחברי הנהלת הבנק מצא, לדבריו: "סכומים מפליגים ששולמו להם בפרישתם שמגיעים ל-2 מיליון שקל בממוצע לפורש בנוסף לגמלת הפרישה". לרוב הטבות השכר לא נמצא ביטוי כספי בתלושי השכר החודשיים, וגם "אין קשר בין שמות ההטבות לבין תוכנן והן מסווה למתן סכומי כסף גדולים לעובדים".
בין ההטבות מנה המבקר פדיון חופשות השתלמות בשכר בשוטף ובפרישה "בניגוד לכל נורמה ציבורית מקובלת"; תוספת שכר ייחודית במסווה של ימי "חופשה מיוחדת" בנוסף לחופשה הרגילה וצבירה של 80% יותר ימי מחלה מהמותר במגזר הציבורי, שגם אותם ניתן לפדות במהלך העבודה ובפרישה. לחברי הנהלה הבנק מצא המבקר הטבה ייחודית של מתן 40 שנות ותק מיד עם קבלת המינוי לתפקידם, המשתלמת עם השכר החודשי בתוספת הוותק המתאימה.
חלק מההטבות למנהלים ולעובדים בוטלו בהסכם השכר החדש שנחתם בראשית השנה, אחרי הידברות בין הצדדים והתדיינות ממושכת בבית הדין לעבודה.
להכרעת בית הדין נשארו בעיקר תקינות ההטבות שאינן לטעמו של הממונה על השכר והמועד שממנו יידרשו העובדים והגמלאים להשיב לבנק את הכסף. הממונה דחה את כל הצעות הפשרה של הנהלת הבנק וועד העובדים והוליך להכרעה משפטית. עכשיו הוא מול שוקת שבורה.
פסיקת השופט התקבלה בבנק בשביעות רצון. "השופט רק מחזק את מה שהעיר לממונה ראש הממשלה ואת מה שחזרנו ואמרנו כי הוא לא נוהג על פי דין", אמר ל-YNET מקור בכיר בבנק. את תגובת האוצר שהתבקשה הבוקר לא ניתן היה לקבל עד פרסום הידיעה.
