אולמרט: זה לא סוף חיי הפוליטיים

ערב ההצבעה הדרמטית על פיזור הכנסת בקריאה טרומית, ראש הממשלה מצחצח חרבות: "כל שר, בכלל זה שרי מפלגת העבודה, שיצביע בעד הפיזור - יפוטר לאלתר", כך הוא מצהיר חד-משמעית בראיון לעיתון הערבי-הלונדוני "א-שרק אל-אווסט".  

"אני לא תומך בהקדמת הבחירות, אולם, אם רוב חברי-הכנסת יראו בכך צורך, אבצע את ההחלטה ונלך לבחירות". הוא נשאל האם אינו חושש לעתידו הפוליטי, ומשיב: "זה לא הדבר שהכי חשוב לי, אלא טובת המדינה". בנוגע לאיומי מפלגת העבודה לפרוש, אומר אולמרט: "יש בכך בעיה מוסרית. כתבתי להם שמי שיצביע למען פירוק הממשלה בה הוא חבר - צריך שלא יהיה חבר בה". האם יפטר את שרי העבודה, באם יתממש האיום? "אפטר רק את מי שיצביע נגד הממשלה - כל מי שיצביע נגד הממשלה יפוטר.

"אני לא עוררתי את הבעיה. שלחתי להם (לשרי העבודה) פתק קטן ולא התכוונתי להשפילם ולפתוח נגדם במלחמה, אולם הם אלה אשר פרסמו זאת. עליהם להבין שלא ניתן לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה - אם אתה חושב שהממשלה הזאת לא ראויה לכהן, צא ממנה".

בהתייחסו לפרשת "מעטפות הכסף", מזכיר אולמרט שגם קודמיו נחקרו

בזמן כהונתם: "גם אריאל שרון ובנו נחקרו; אהוד ברק נחקר בהיותו ראש ממשלה וזה נמשך חמש שנים שלמות; גם נגד נתניהו נפתחה חקירה כשכיהן, הייתה פרשת בר-און חברון. זהו גורלו של כל ראש ממשלה בישראל בעת האחרונה". אולמרט לא פוסל את האפשרות שהחקירות נגדו התפתחו בעקבות המשא-ומתן שהוא מנהל. הוא מזכיר שיחת טלפון, שהובאה בכלי-התקשורת, בין חוקר פרטי לעורך-דין מחיפה, בה הועברה בקשה לספק חומר מפליל בעניינו - תמורת כסף.

אם יוקדמו הבחירות וקדימה תלך לפריימריז, אומר אולמרט כי טרם החליט אם להתמודד בעצמו, אולם "בין שאחליט להתמודד ובין שלא - לא יהיה זה סוף חיי הפוליטיים. איש אינו יודע איפה אהיה בהמשך ובאיזה תפקיד". הוא מבהיר כי המשא-ומתן העכשווי לא נועד להציל את עורו, כפי שיוחס בעבר לשרון, ולראיה מזכיר כי הרבה לפני פרשת טלנסקי אימץ עמדות חדשות בנוגע לצורך להשיג הסדר שלום עם הפלסטינים, וזה מכבר נטש את עמדות הימין המסורתיות בישראל.  

לא נשב בחיבוק ידיים

בראיון שמתפרסם הבוקר (יום ג'), עם יציאתו לפגישה עם נשיא מצרים מובארק בשארם א-שייח', מתייחס אולמרט לרוב הסוגיות המדיניות והביטחונית שעל הפרק. הוא מספר כי בניגוד למה שפורסם בתקשורת, הוא נושא ונותן עם הפלסטינים "לא על הצהרת עקרונות או הסכם זמני, כי אם על הסכם שלום מפורט, במלוא מובן המילה".

"יש לי תקווה אמיתית להגיע להסכם עד תום השנה הנוכחית", אומר אולמרט, ומבשר על התקדמות משמעותית בדיונים על סוגיות הליבה, בהן: הפליטים, הגבולות והסדרי הביטחון. אשר לסוגיית ירושלים, לדבריו, זו נדחתה לשלב האחרון, בשל נפיצותה. ואולם, הוא מביע את תקוותו כי ניתן יהיה לחצות את המכשולים גם בעניין זה. בעניין הפסקת האש עם החמאס בעזה, הוא איים כי אם הברחות הנשק יימשכו - ישראל תיאלץ לחדש את התקיפות.

ראש הממשלה שולל את האפשרות כי ייפגש עם נשיא סוריה, בשאר

 אסד, בשולי ועידת ארצות הים התיכון בפריז. "אני לא מגיע לשם מתוך מטרה להיפגש איתו". דמשק, לדבריו, היא שהתעקשה לפרסם את דבר קיומו של המשא-ומתן העקיף עם ישראל, "ולא אנחנו. בעבר הם לא עשו זאת, וזהו דבר חיובי וחשוב". השלום עם סוריה, מעריך אולמרט, יהיה על חשבון קשריה עם טהרן: "הבה נהיה ברורים וכנים - האם הגיוני שנחתום על הסכם עם סוריה, נפתח שגרירות בדמשק והם בתל-אביב, נקיים איתם קשרי מסחר, תעופה ותיירות - והקשרים ביניהם לבין איראן יישארו כפי שהם?"

אשר לגרעין האיראני, שב ראש הממשלה ומצהיר: "לא נוכל לשבת בחיבוק ידיים נוכח התחמשות גרעינית של מי שמאיים השכם והערב להשמיד את ישראל". לטענתו, אין מדובר בבעיה של ישראל בלבד, אלא גם של ארצות-הברית, רוסיה, אירופה, יפן ומדינות ערב, ולכן על כולן לפעול כדי למנוע מטהרן להצטייד בנשק גרעיני. הוא מסרב להתייחס לפרטי התמרון המקיף, שביצע חיל-האוויר סמוך ליוון וכונה על-ידי גורמים ישראלים - שצוטטו בתקשורת הזרה - "חזרה גנרלית" לקראת תקיפה אפשרית: "תמרונים אלה היו במסגרת ההכנות שמבצע צה"ל, כדי לעמוד מול האתגרים הניצבים בפני ישראל במסגרת ההגנה על עצמה".