תמיד נופלים עלי דווקא גברים שמגדלים חתולים
בילדותי אימצתי חתולת רחוב, ויום אחד היא פשוט שרטה אותי בטירוף, מה שגרם לי להחליט שאני לא מחבבת יצורים כפויי טובה, שמחליטים שמתי שבא להם הם מחזירים אהבה ומתי שלא - שמים עליך פס. מישהו מכיר רווק ראוי עם כלב?
כך יצא שבחרתי באופן מודע לדחות קצת את המפגש האינטימי הראשון בינינו בכמה פגישות: להיפגש לא מעט פעמים מחוץ לגבולות הבית וה-DVD ולנהל שיחות קלילות וגם עמוקות תוך כדי בילוי אינטנסיבי בבתי קפה, מסעדות, בתי קולנוע והצגות. במשך הזמן, מצאתי את עצמי יותר ויותר נהנית בחברתו. היה משהו מאוד ממכר בתחושת הרוגע והנינוחות שעטפה אותנו.
ואז, לאחר אחד המפגשים, זה קרה, אצלי בדירה. הסיטואציה היתה נחמדה ונעימה, אפילו הפתיעה לטובה. לאחר מעשה, כששכבנו חבוקים, קצת דיברנו, קצת שתקנו. לאחר שתיקה אחת קצרה, גל פתאום הפיל את הפצצה: "תגידי, סיפרתי לך שיש לי חתול?"
"לא", עניתי, ובלב אמרתי לעצמי, "עוד אחד עם חתול, למה הם תמיד נופלים עלי?".
"למה מישמיש? ככה סתם בלי סיבה!"
"אז יש לי חתול מדהים וקוראים לו מישמיש", אמר גל והמשיך בלהט, "למה מישמיש? ככה סתם בלי סיבה! מה זאת אומרת בלי סיבה? כי זה מה עלה לי בראש באותו הרגע שראיתי אותו, וככה בחרתי. בעצם, את יודעת מה, עכשיו שאני חושב על זה, זה בטח בגלל הגוון הג'ינג'י שלו, שהזכיר לי משמש, אבל בעצם רובנו טועים ואומרים מישמיש, לא ככה?"
"תגיד, אתה תמיד שואל וגם עונה לעצמך? כי זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה", הקנטתי אותו.
"לא, אני פשוט רגיל לכל השאלות האלה בתגובה לשם של החתול שלי. אז אני כבר חוסך את כל העניין מראש".
"אוקיי", אמרתי . "תגיד, סיפרתי לך שאני לא ממש אוהבת חתולים? אני תמיד הייתי טיפוס של כלבים".
ניקי ואובי. איך אפשר לא לאהוב אותם? (צילום: שרית פרקול)
כאן פתאום הפרצוף הרגוע של גל שינה צורה, והוא אמר בכעס: "איך אפשר לא לאהוב חתולים?! אני פשוט לא מבין איך יש אנשים שלא מסוגלים לחבב את היצור המדהים הזה".
"זה מאוד פשוט", הסברתי. "כמו כמעט כל דבר בחיים הוא עניין של טעם והיסטוריה. בילדותי דווקא אימצתי חתולת רחוב, ויום אחד היא פשוט שרטה אותי בטירוף, מה שגרם לי להחליט שאני לא מחבבת יצורים כפויי טובה, שמחליטים שמתי שבא להם הם מחזירים אהבה ומתי שלא - שמים עליך פס".
"מי שלא אוהב חתולים פשוט זקוק לצומי?"
"אז מה שאת בעצם אומרת זה שמי שלא אוהב חתולים פשוט זקוק לצומי?"
"תקרא לזה איך שאתה רוצה. אני הייתי מעדיפה לקרוא לזה 'מחפשים אהבה'. תראה, בניגוד לאותה חתולת רחוב בוגדנית שאימצתי, שני הכלבים שלי מעולם לא תקפו אותי, והם תמיד שמחים לקראתי. זה כיף!"
הוא המשיך בנימת התקפה, מתעלם לגמרי מעניין הכלבים, עם פרצוף שממשיך להיות זועף: "באיזה בית טעון טיפוח מחנכים לא לאהוב חתולים?"
"מה הקשר???" עכשיו ממש התעצבנתי.
לומר לחצי-מרוקאית "בית טעון טיפוח" זה מתכון בטוח להקפצת פיוזים. הרגשתי שהגענו לנקודת האל-חזור. אבל כתגובת נגד, החלטתי דווקא להבליט את הצד האשכנזי, השקול והרגוע שלי (עאלק).
"מעניין, אני לא אוהבת חתולים, ואחי כן. למיטב זכרוני, גדלנו באותו הבית. ואם היו כל כך שונאים חתולים בבית שלי, בטח ההורים שלי לא היו מסכימים שאאמץ חתולת רחוב כשהייתי קטנה. אז אולי כדאי שתבדוק שוב את התיאוריות שלך".
נפגעתי, ללא ספק. לאחר אותו הערב, גל בחר להמשיך לבלות את זמנו הפנוי עם מישמיש הכתום שלו, ואילו אני גמרתי אומר לחפש לי גבר שמגדל כלבים, כמוני. או לפחות אחד כזה שלא יפקפק באיכות החינוך שקיבלתי בבית רק בגלל שאני לא אוהבת חיות מחמד מהזן המיילל.
ולמה הגעתי להחלטה הזאת? פתאום עלה בדעתי שכמעט כל הגברים איתם היו לי מערכות יחסים רציניות, וגם רציניות פחות, העדיפו חתולים על פני כלבים וגם גידלו כאלה במשך זמן רב.
לי מהי חיית המחמד שלך, ואגיד לך מי אתה
רבות נכתב על הרווקה "המזדקנת" המגדלת חתולים, שעם כל שנה שעוברת והיא נשארת רווקה מוסיפה עוד חתול לאוסף. אבל מה זה אומר עליך, אם אתה רווק "מזדקן" המגדל חתול? או במילים אחרות, תגיד לי מהי חיית המחמד שלך, ואגיד לך מי אתה.
אם ניקח את הגברים שאיתם היו לי מערכות יחסים ונעשה להם ניתוח אופי, הרי שרובם היו חברותייים בעלי קסם אישי, אבל מצד שני מאוד מופנמים (תמיד היה לי קשה לקבל את זה, איך יכול להיות? הרי זה ניגוד מוחלט!), קצת לוקים באהבה עצמית מופרזת, קצת קרירים, ומאוד, אבל מאוד, זקוקים ל"מרחב" שלהם.
כמה הם דומים לחיית המחמד שלהם? כנראה לא מעט.
כמה הם שונים ממני? כנראה די הרבה.
כן, פה למעשה נמצאת הנקודה המרכזית: מה אני בעצם עושה עם הגברים האלה? הם הרי כל כך שונים ממה שאני מחפשת בבן זוג!
האם יכול להיות שבניגוד לאותם חובבי החתולים שהכרתי עד כה, גברים המעדיפים כלבים הם יותר חמים, רגישים, פתוחים, בעלי שמחת חיים, כאלה שגם לא מפחדים מחיים משותפים?
איך אני יכולה לדעת? הרי עד עכשיו נפלתי רק על אלה עם החתולים...
אז כמו כל הסטריאוטיפים לגבי נשים רווקות המגדלות חתולים, כנראה שגם אני יצרתי כמה דעות קדומות לגבי רווקים המגדלים את היצורים המייללים.
האם יש אמת בכך? לא בהכרח. אבל אני אהיה מאוד זהירה בנושא ואשתדל להסיק רק מן מהפרט אל הפרט - נראה שאצלי החיבור הזה עם חובבי החתולים פשוט לא עובד. אמרתי כבר שהכל זה עניין של היסטוריה?
מישהו מכיר במקרה רווק חמוד ורציני עם כלב?
לפנייה לכתב/ת 
