דמעות של שמחה בבית תאילנדי
אמיר קמינר החליף את הפסטה בנודלס, יצא לדגום את העסקית של מסעדת בית תאילנדי וזכה חוויה פיקנטית ונעימה ביותר
בפעם האחרונה שבה סעדתי במסעדת "בית תאילנדי" התל-אביבית, זה נגמר בבכי: ראיינתי שם אושיה קולינרית שבדיוק נפרדה מבעלה, ולא הפסיקה להגיר דמעות. בהתחלתי חשבתי שזה בגלל המאכלים החריפים של ממלכת סיאם, אבל בהמשך הבנתי שזה נובע מהנסיבות המשפחתיות. נאלצתי לקטוע את הראיון כדי לנגב לה את הדמעות ולנחם אותה.
מאז אותה טראומה מלודרמטית לא יצא לי לשוב לבית התאילנדי. הפעם נקלעתי לשם במקרה. טיילתי במורד רחוב בוגרשוב חמוש בחברתי, הידועה בכינויה הבלונדה (לאחרונה היא הסתפרה קצוץ וזוכה למחמאות,( וזממתי על אוכל איטלקי. בעודנו סוקרים את מצאי המסעדות המתפתח של הרחוב נזכרתי בקיומו של הבית התאילנדי, שכו חביב על שפים בכירים מסדר הגודל של רפי כהן. שינינו את דעתנו. במקום ספגטי הלכנו על נודלס.
המקום, שנחשב לתאילנדית הכי אמיתית בארץ, היה מפוצץ, כולל עובדי השגרירות האמריקאית הסמוכה. לשמחת הבלונדה, המכורה לניקוטין, מצאנו מקום בפינת העישון הממוזגת. בעודה משתרעת בין הבמבוקים והצמחייה ניסתה חברתי לדמיין שהיא בתאילנד הרחוקה, בה ביקרה לפני שנים אחדות וחזרה נפעמת".אבל המים שניגרים מהמזגן קצת מפריעים לי לשקוע בגעגועים לארץ האקזוטית," רטנה, "וגם השירות באיים הקסומים קצת יותר יעיל ומהיר."
פאד סיאייו (צילום: עדי עליה)
בבית תאילנדי יש שני מסלולי עסקית. הזול 46) שקל) כולל ראשונה (מרק עוף/אגרול/סלט מחמצים,( עיקרית (בעיקר מאגף האטריות) ושתייה. אגרול הבית במילוי אטריות שעועית שקופות, נבטים וירקות היה פריך כנדרש, לא שמנוני מדי ולא חרוך. הבלונדה חשבה שמגיע למסעדה שאפּו על כך שלא הרגשנו כלל שהאגרול טוגן בשמן עמוק.
בעיקריות העדפנו מבין שלל הלוקשים את ה"פאד סיאייו" - אטריות אורז רחבות ומושחמות, המוקפצות עם ביצה טרופה, נתחוני עוף, חסה, נבטים ובצל ירוק. "זה הדובדבן שבארוחה," נסחפה שותפתי".כמי שמורגלת באוכל תאילנדי מהיר בדוכנים של אבן גבירול, המנה הזו מהווה שינוי מבורך."
במסלול היקר יותר, שמחירו נקבע לפי המנה העיקרית (הטווח: 72-52 שקל,( ההיצע הרבה יותר מעניין. בפותחות התמכרתי ל"לאב מו" – סלט קר מעוף קצוץ גס (אפשר להחליפו בבשר לבן) מתובל בנענע, כוסברה, בצל סגול, פלפל חריף ולימון. סלט גאוני לעונת השרב. חבל שהעוף הגיע קצת חם. אני מעדיף אותו קר לגמרי. "אני לא מבינה איך אנשים יכולים לתעב כוסברה," העירה הפרטנרית. "הסלט טוב, אבל לבצל יש נוכחות מוגזמת." חיבבנו במידה גם את "ים גאי" – סלט המשלב עוף, בצל סגול, עגבניות שרי, חסה, סלרי וכוסברה.
בעיקריות השתעבדתי ליצירה בעלת השם הסבוך "פאד קפאו לאד קאו קאי דאו" 58) שקל:( בשר בקר קצוץ, מתובל בשורשי תיבול תאיים, עלי ריחן, בצל, שום ופלפל. כל הכבודה הזאת רובצת על מצע אורז לבן (טיפונת מאכזב) ומעל כולה מרחפת חביתה. זה היה כל-כך טעים, שלא התחשבתי באישה ממול. השתלטתי על המנה וחיסלתי אותה בתאוותנות.
הבלונדה המקופחת התנחמה ב"גנג קייאו וון גונג" 72) שקל,( ובתרגום לעברית: תבשיל חלב קוקוס בו שוחים נתחוני שרימפס וחצילים, וכל המעשייה הזאת מתובלת בריחן וקארי ירוק חריף. תבשיל בעל צבע קודר שהתגלה כמפתיע ומרתק.
בביקור הנוכחי בבית התאילנדי נרשמו רק דמעות שמחה. כמו כן הגעתי סופית לתובנה שהמנות המעניינות והאוריגינליות באמת מסתתרות בדף המיוחדים, מחוץ לעסקית. כך שבפעם הבאה עדיף לפזול הצידה ולהתמסר אליהן.
בית תאילנדי, בוגרשוב 8 (פינת בן יהודה,( תל-אביב, 03-5178568
מחיר העסקית: 72-46 שקל
מטבח: תאילנדי
ואם חורגים מהדיל: מנות מיוחדות וקינוחים אקזוטיים
שעות העסקית: א-'ה17.00-12.00 ,'
חנייה: ברחובות הסמוכים ובמגרשי החנייה באזור (בתשלום)
ציון: 8.6
לפנייה לכתב/ת 
