מחקר: הספקולנטים אשמים בקריסת הדולר
בחודשים האחרונים נרשם זינוק חד בפעילות הבנקים הזרים בשוק מטבע החוץ, לצד עלייה במעורבותם בעסקאות "החלף", המזוהות עם ספקולציות. כך חושף מחקר חדש של היצואנים. סטנלי פישר מסרב להתרגש: "הגבלת תנועות ההון היא רעיון מסוכן"
רק ביום חמישי, בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה באילת, חזר נגיד הבנק פרופ' סטנלי פישר על עמדתו הפוסלת כל הגבלה של תנועות ההון. "הגבלת תנועות ההון היא רעיון מסוכן, שעשוי להחזיר את ישראל עשר שנים לאחור", אמר הנגיד והוסיף: "מדובר ברעיונות מסוכנים, שלא הצליחו בעולם ולא בישראל".
מתנגדיו של הנגיד ושל מדיניותו שולפים נתונים חדשים, שאמורים לשכנע גם אותו כי ירידת הדולר אינה תוצאה של השינויים בשוקי המט"ח העולמיים, אלא דווקא תולדה של מתקפה ספקולטיבית המתרחשת כבר כמה חודשים של השקל. הטענה על מתקפה ספקולטיבית מגובה בנתונים של לא אחר מאשר בנק ישראל.
מניתוח נתונים שפרסם הבנק עולה כי משקלם של הבנקים הזרים בפעילות בשוק המט"ח עלה בכ־30% בממוצע במחצית הראשונה של שנת 2008, בהשוואה לפעילותם החודשית הממוצעת בשנת 2007.
היקף הפעילות החודשית המוצעת של הבנקים הזרים במחצית הראשונה של 2008 הסתכם בכ־648 מיליון דולר, בהשוואה ל־495 מיליון דולר בשנת 2007, בעוד שהפעילות הכוללת בשוק המט"ח עלתה בשיעור נמוך יותר. כמו כן, מהנתונים עולה כי משקל הזרים בפעילות מסוג "עסקאות החלף" - פעילות המזוהה עם ספקולנטים - גדל בשנים האחרונות והגיע לרמה של כ־78%.
"המסחר עבר ללונדון"
בחדרי העסקאות של הבנקים המקומיים והזרים חלוקות הדעות בנוגע לשאלה אם עליית פעילותם של הזרים מהווה אינדיקציה לעליית הפעילות הספקולטיבית בשוק המט"ח, או שמא מדובר במשקיעים זרים שהחליטו להגדיל את החשיפה למשק בשל האינדיקטורים הכלכליים הטובים שהציג בשנה האחרונה ביחס לכלכלות אחרות בעלות מאפייני סיכון דומים.
כלכלן בכיר באחד הבנקים הגדולים אומר כי למיטב הבנתו והתרשמותו, אין עדויות לכך שקרנות גידור זרות "משחקות" עם שער השקל מול הדולר. מנגד, מנהל של אחד מחדרי העסקאות הגדולים בבנקים טוען כי הגברת הפעילות של הזרים מהווה אינדיקציה לכך שהפעילות הספקולטיבית גדלה.
בעז שוורץ, מנכ"ל דויטשה בנק בישראל המפעיל בארץ חדר עסקאות מט"ח, נשמע גם כן אמביוולנטי. לדבריו, על כולנו להתרגל לתהליך שמתרחש במסחר בשקל־דולר, שחלקו עובר להיסחר בעיקר בלונדון. לכך, הוא מוסיף, יש לצרף את העובדה כי המשקיעים הזרים אוהבים את ישראל בגלל הכלכלה הצומחת והמדיניות הכלכלית היציבה בה. "לספקולנטים יש משקל בפעילות, אולם קשה מאד להעריכו", מסכם שוורץ.
שאלת הפעילות הספקולטיבית במסחר במט"ח מצויה כאמור במרכז המחלוקת שאותה מייצגים מצד אחד נגיד בנק ישראל ומצד שני שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים. פישר חוזר וטוען כי אין עדויות לפעילות ספקולטיבית במשק וכי זרימת ההון הזר נובעת מהאטרקטיביות של השוק הישראלי בעיני משקיעים זרים.
בראיון שנערך עמו בסוף השבוע האחרון אמר פישר: "אני לא יכול להגיד שאני לגמרי מבין מה קורה בשוק מטבע החוץ ושאני לא מופתע מהרמה של שער החליפין של השקל. קשה לי להסביר אותה". מנגד טוענים נציגי התעשיינים כי ישראל הפכה ל"גן עדן לספקולנטים", הנהנים מרווחים פיננסים קלים, רווחים המעוותים את השער ה"אמיתי" של השקל מול הדולר וחונקים את המשק.
מהי ספקולציה?
כדי להביא את הדיון למסגרת מוסכמת עלינו לחזור בזמן עד לשנת 2003. בהודעה לעיתונות שפרסם בנק ישראל באותה שנה הוא ציין כי מוסדות פיננסיים זרים הם השחקנים העיקריים בשוק עסקאות ההחלף ומהווים בממוצע כשני שלישים ממנו. בעסקת החלף מחליפים שני הצדדים מטבעות לפי שער שנקבע מראש, בתום תקופה שעליה הוסכם מראש. כלומר, הצדדים מנסים לצפות את שער השקל מול הדולר בתום התקופה ולפי הערכה זו מוכרים או קונים דולרים.
באותה הודעה מסביר בנק ישראל את המניע לביצוע עסקאות ההחלף: "בשוקי המטבע המפותחים, פעילות ההחלף נובעת בעיקרה מפעילות מימון לצורך עשיית ספקולציה על המטבעות וניהול מזומנים". עוד נכתב בה כי על פי הערכות של פעילים בשוק המט"ח, המניע העיקרי לביצוע עסקאות החלף על ידי משקיעים זרים הוא ביצוע עסקאות הקשורות לפוזיציות מטבעיות, רכיב המסביר את מרביתו של שוק ההחלף בשקל־דולר.
יתר הפעילים, ובעיקר המקומיים המבצעים עסקאות החלף, מגנים באמצעותן על זרמי מזומנים עתידיים המתקבלים במט"ח, ונמנעים על ידי כך מחשיפה לתנודות של שערי מטבע.
55% מהפעילות - עסקות "החלף"
אדם רויטר מחברת חיסונים פיננסים, המייצגת את היצואנים במאבקם למען הטלת מגבלות על המסחר במט"ח והיחלשת שער השקל מול הדולר, טוען כי ניתוח הנתונים מראה על כך שקרוב לשני שלישים מהפעילות בשוק המט"ח נובעים מביצוע פעילות המאופיינת כספקולטיבית.
לדבריו, מנתוני בנק ישראל עולה כי כ־55% בממוצע מסך כל הפעילות בשוק המט"ח במחצית הראשונה של שנת 2008 נובעים מביצוע עסקאות החלף - פעילות שהוגדרה כאמור על ידי בנק ישראל כספקולטיבית באופייה.
שיעור עסקאות ההחלף היה גבוה גם בשנים האחרונות מתוך סך כל פעילות המט"ח, אולם משקל הזרים בו גדל בהתמדה. ניתוח נתוני בנק ישראל מראה כי משקל הזרים בביצוע עסקאות החלף עלה מרמה של 63% בשנת 2003 לכ־78% במחצית הראשונה של שנת 2008.
רויטר מציין עוד כי רוב רובה של פעילות באופציות שקל־דולר באמצעות הבורסה לניירות ערך בתל אביב היא ספקולטיבית, ומבוצעת על ידי שחקנים גדולים בשוק ההון הישראלי. מדובר בעיקר בקרנות גידור ישראליות שהוקמו בשנים האחרונות וכן במנהלי השקעות של גופים מוסדיים ישראליים (קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות השתלמות), מנהלי תיקי השקעות (ברוקרים) וכמה שחקני מט"ח פרטיים גדולים.
פעילות זו משפיעה על הדולר בישראל עקב צורכי הכיסוי של השחקנים בשוק (כותבי האופציות). היקף המסחר באופציות שקל־דולר הסתכם בכ־9 מיליארד דולר בממוצע במחצית הראשונה של 2008, ומהווה כ־9% מסך כל המסחר במט"ח בשנים האחרונות.
כמו כן, בשנים האחרונות משגשגות פלטפורמות מסחר רבות באינטרנט המאפשרות לשחקנים קטנים וספקולטיביים באופיים לסחור בשוק השקל־דולר. רויטר מעריך כי חלקה של פעילות זו מגיע לשיעור של כ־3% מסך כל הפעילות בשוק המט"ח.
בנק ישראל סירב להתייחס לנתונים המוצגים בכתבה ובחר במקום זאת להפנות לנאומיו של הנגיד מהתקופה האחרונה, שבהם הוא טוען כי לא נמצאו עדויות לכך שהפעילות בשוק המט"ח והתחזקות השקל מול הדולר נובעות מהשפעתם של ספקולנטים.
לפנייה לכתב/ת 
