גיבורי התנ"ך החילונים
האם ניתן ללמוד את התנ"ך רק באמצעות יאיר לפיד או מפרשים מימי הביניים? אסף וול ממליץ לכם לא להתפשר ולהירשם לחוגים להיסטוריה ולמקרא
השנה ניכר במיוחד המאמץ שהשקיע משרד החינוך בעניין. מדובר במאמץ שיבטיח כי לא יישאר ולו תלמיד שיחבב את סיפורי התנ"ך. דוגמא? בבקשה. ניקח את השאלה הראשונה במבחן, הנוגעת לשמואל א' כ"ח, פסוקים ג'-כ"ג, (מותו של שמואל וסיפור בעלת האוב).
"במצג (אקספוזיציה) שלפניך (פס' ג-ו'), נזכרים פרטים הנחוצים להבנת המשך הסיפור... הבא מהמצג (אקספוזיציה) שלושה פריטים הנזכרים בהמשך הסיפור והסבר את תפקידו של כל אחד מפרטים אלו בסיפור".
איזה יופי שיש לנו "אקספוזיציות". כך יכולים אנשי משרד החינוך להדמות ל"חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם" מבלי להתאמץ. תארו לעצמכם ילד הנדרש להציג "אקספוזיציות" שכאלה בסיפורי "הארי פוטר". זה מה שמעולל משרד החינוך לסיפור המקראי.
גם האגף הדתי אינו ממש מתמצא בתנ"ך. להיפך, על רובו מאיים הטקסט הזה מאוד. כך למשל נפתחת הפטרה במילים: "וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, וְהוּא, בֶּן-אִשָּׁה זוֹנָה". אני בטוח שהורים רבים זעו באי נחת על מושבם בבתי הכנסת. זה מה שמופיע על כרטיס הביקור של קדוש מתקופת השופטים? בן של זונה? התנ"ך מלא בחומר שאינו מתאים ליהדות האורתודוקסית בת ימינו. יותר מדי פרשות מין ופחות מדי אברכים הלומדים תורה. במציאות התנ"כית יושבים בציון יהודים עצמאים שלא תמיד מתנהלים לפי חוקי ההלכה ואף מקיימים צבא. בכדי להסביר את השערוריות הללו נזעקים המחנכים הדתיים ואצים אל פרשני המקרא, המספרים להם כי זונה היא מוכרת מזונות וכי דוד המלך עמד בראש ישיבה.
אך גם בציבור החילוני יש שאינם רווים נחת מגיבורי התנ"ך ועלילותיהם. למשל, החוצפה בה העזו להתנחל בחברון, בית לחם, בית אל ושאר מקומות אותם ייעד האלוהים (בו לרוב אינם מאמינים) לפלסטינים. עם מציאות שכזו קשה מאוד לשרת חינוך מ"שלום עכשיו" להשלים. ככלל, יודעי תנ"ך בעת הזו נדירים שבנדירים. מתי מעט בציבור הכיפות הסרוגות, קומץ חילונים יודעי ספר מהדור הישן וכמה עופות מוזרים מהחוג למקרא. ברם, מי שמגלה בקיאות רבה בספר הספרים הם דווקא נוצרים, ונותר לי רק להתקנא ברמת הבקיאות שמצאתי אצל רבים מהם.
אז היכן לומדים תנ"ך?
את התנ"ך לא ניתן להבין לעומק רק על ידי קריאה עצמאית. גם לא באמצעות פרשני המקרא המסלפים לעתים את האמת ומסתירים אותה כדי שתתאים לאמונתם הדתית.
לכן, כמו בכל עניין, גם כדי להבין את התנ"ך לעומק יש להתאמץ. יש צורך בידיעת הטקסט והכרת פרשניו המסורתיים, אך גם בשיטות חקר המקרא הביקורתיות. כמו כן נדרש ידע בסיסי בלשונות עתיקות, בארכיאולוגיה מקראית ובהכרת המקורות החוץ-מקראיים (למשל, גרסתו של פרעה להתרחשויות).
לעניות דעתי, הדרך היחידה לקבל תשובות לשאלות הדנות בהתהוותו של עם ישראל ודתו, עוברת באוניברסיטה. רק שם יוכל האדם לבסס את ידיעותיו על ממצאים אמיתיים ועל ידע אובייקטיבי. בטוחני כי גם מאמינים אדוקים יופתעו לטובה מהצפוי להם ברבים מהקורסים האקדמיים. לכן, כדאי שלא להצטמצם להגותו של יאיר לפיד או למדרשי חז"ל ולרש"י. רוצים באמת לדעת תנ"ך? לכו והירשמו לחוגים להיסטוריה של עם ישראל ולמקרא.
