"בני עקיבא צריכה להיות מעורבת מלכתחילה"
בעקבות סערת הפזמונסניף בגבעת-שמואל שפורסמה ב-ynet, מפרסם הרב יובל שרלו שוב את פסיקתו התקדימית והשנויה במחלוקת, בה הוא קובע: החינוך לחיים בחברה מעורבת וצנועה הוא הנכון לכתחילה
סערת הפזמונסניף נמשכת: כמעט שבוע חלף מאז בחר סניף בני עקיבא בגבעת שמואל לקיים את האירוע המוזיקלי המסורתי בהפרדה מלאה, והפולמוס ההלכתי בעיצומו. בעקבות הפרסום ב-ynet ותגובת הרבנים בעניין, מציג ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה הרב יובל שרלו בשנית את פסיקתו התקדימית והשנויה במחלוקת, לפיה החיים בחברה מעורבת והחינוך לקראתם נכונים "לכתחילה".
במסמך עקרונות שניסח בעבר לבקשת מדריכים באחד מסניפי התנועה, ושפורסם בסוף השבוע באתר ישיבת ההסדר בפתח תקווה, קובע הרב: "החברה הצנועה המעורבת היא הדרך הראויה לחיות בה במציאות ימינו, בה אין מתחתנים בגיל העשרה. אין בני עקיבא צריכה לשאוף להפרדה מוחלטת של התנועה, והיא צריכה להתרכז בהפיכתה לצנועה במובן האמיתי של המילה".
הרב שרלו מדגיש כי פסקי הרמב"ם והשולחן ערוך המחייבים ריחוק מנשים ומאיסורי עריות חייבים להיות נר לרגליה של תנועת נוער דתית, אך אין הם מחייבים תנועה נפרדת. הוא לומד גזירה שווה מדיני לשון הרע, ומסביר כי אף שמדובר באיסור חמור ולמרות קביעת חז"ל לפיה לא תיתכן שיחה בלי אבק לשון הרע – אין כל איסור בקיום חיי חֵבְרַה. "הלכות אינן באות לבטל את דרך הארץ הנורמאלית", כותב הרב, "העובדה כי כך עושים אינה המקור והסיבה לפסיקה חס ושלום כי אם סימן שזאת נורמליות החיים מלכתחילה, ועל כן הלכות אלה מחייבות את לקיחת החברה הנורמאלית ועיצובה לאור גדרי ההלכה".
בהמשך מונה הרב שרלו כמה סיבות לכך שהפרדת התנועה אינה נכונה. "לא ניתן לקיים חברה נפרדת כאשר גיל הנישואין הולך ועולה", נכתב במסמך, "חברת המבוגרים היא מעורבת, ועל חברת הילדים להכין עצמה לחיים אלה". עוד טוען הרב כי "לא הוכח שבחברה נפרדת יש פחות בעיות על רקע מיני, או שהחילון בה קטן יותר... בסך הכל, החברה הדתית לאומית יכולה להתגאות שבה לאור המציאות הסובבת בעולמנו. זה הושג בדרך הקיימת וכלל אינו מובטח בהפרדה". בנוסף הוא מזהיר כי מהלך כזה ירחיק ממנה חניכים רבים. "למעשה, הבנים והבנות ימשיכו להיפגש, אך לא בבני עקיבא כי אם במקומות אחרים, ומה הועילו חכמים בקלקולם?".
ראש ישיבת פתח תקווה מביע חוסר נוחות מהעיסוק המוגבר בנושא וקורא לחבריו הרבנים ולראשי בני עקיבא לחדול מכך. "לא ניתן לקיים תנועת נוער כאשר המסר המרכזי העולה בה הוא שהיא בדיעבד", הוא כותב, "מכל עבר משודר מסר תורני כי בעצם על בני עקיבא לפעול לחיסולה של המציאות בה היא פועלת כיום. הדבר מביא נזק רוחני עצום, וחיים מתמידים בהכרה שמדובר בחטא". עוד טוען הרב כי גישה זו גורמת לכך ש"בני עקיבא אינה ממקדת את פעולותיה העיקריות בניסיון המתמיד להיות צנועים יותר במסגרת הנתונה, ועל ידי כך הצניעות מופקרת".
לדבריו, "המציאות של היום אינה טובה דיה, אך לא עוסקים בתיקונה כי אם בויכוח העקר על ההפרדה, וכך אינם מקדמים דבר".
הרב שרלו מסמן ארבעה יעדים להתקדמות בתחום הצניעות במסגרת המעורבת: הוצאתו מהלקסיקון של המונח "שומר נגיעה", שלטענתו מגדיר כ"מיוחד" את זה שנצמד להלכה ונותן לגיטימציה למי שאינו, שמירה קפדנית על דיני ייחוד, הקפדה על צניעות בלבוש החניכים ובהליכותיהם, ו"התקדמות מתמדת בכובד ראש שבין המינים".
