אל תהרגו לילד את הסקרנות

תבונה תינוקית אמרה לו שאסור, אבל התיק של אימא היה מושך מדי.

סקרנות של ילדים. הורים מתגאים בה. זאטוטים חיים אותה ויצרני צעצועים תופסים עליה טרמפ. בעיני היא מנוע החיפוש האולטימטיבי, עדיפה עשרות מונים על אדון גוגל ומשפחתו. סקרנות שטופחה בתבונה תוביל את העולל שלך למרחב של אפשרויות שהוא באמת אינסופי, ועל הדרך תעניק לו את מוזיקת הרקע הטובה ביותר להישגים – התלהבות. בואו נדבר קצת בשבחה.

מה אומרים המחקרים?

אני יכול לטחון לכם עולם ומלואו של סטטיסטיקות, אבל השורה התחתונה נזעקת בבירור – סקרנות זה טוב. היא קשורה לשפע של מדדים חיוביים בחייו של הילד. היא קשורה לאיי קיו שלו בחתונה קתולית אמיצה, כמובן שהיא הולכת יד ביד עם הישגים נעימים בתעודת השליש, ועל מנת לקסום לליבן של האימהות בנות פולניה – כן, סקרנות מצויה במתאם חיובי עם הצלחה בעבודה.

חשוב לא לפספס פה נקודה מהותית – סקרנות היא דבר אקטיבי, לא פסיבי. היא קשורה לילד ולא לנושא / תמונה / ספר שעומד מולו. היכולת של ילד X להסתקרן מנושא שלא מעניין את ילד Y, לשאול עליו שאלות ולאסוף מידע אודותיו, היא זו שתעניק לאדון X הצעיר את היתרון התחרותי שאני מדבר עליו. בנימה ציורית יותר, אם באמצע יום עבודה מהביל עולות זעקות חמס מהמשרד שלידכם, אוזניכם קולטות שני בני אנוש מטיחים קללות גרפיות ומלאות השקעה זה בזה, ולאחר מכן חבטות של חפצים ואברי גוף ממשיכות את הסאגה, אין ספק שכאן מתרחשת תופעה שתעורר את סקרנותם של 99.9% מצאצאי הקוף ("יאללה מכות!", במינוח אקדמי).

מאידך, אם הבוס הגדול נושא נאום רבעוני משמים ומונוטוני, אלו המצליחים לגלות בו עניין אקטיבי הם בהחלט אותם יחידי סגולה שיצליחו לטפס מעלה בסולם האון והממון.

החדשות הטובות: רוב עבודת ההכנה נעשתה בשבילנו

סקרנות היא מתנה אבולציונית. תינוק אנושי לא לומד להיות סקרן. הוא נולד כך. מרגע בקיעתו מן הביצה הוא מתוכנת ללמוד בקצב מטאורי על העולם שסביבו, והסקרנות מספקת לו את הדלק. אמת היא שלא תמיד הוא מתזמן את שעות המחקר המדעי שלו בתיאום עם שעות העירנות שלנו, ויהיו פעמים שהוא יפנה את מאמצי הגילוי שלו לאובייקטים שעלו לנו בריכה קטנה של שקלים, אבל הרווח של הילד מהתנסות חופשית (במידת הסביר) בעולם הסובב הוא אדיר.

צעצועים התפתחותיים - out, אנשים ומציאות – in!

"...אינסוף מחקרים שנערכו על הבייבי-חרטה הראו שהצעצוע הזה מספק גרייה סנסורית היקפית, לצד עידוד מיומנויות קוגניטיביות ראשונות, כגון חשיבה כמותית, לוגיקה מרחבית, יצירתיות מילולית וקפיצה בתוך שלולית. הבייבי חרטה הינו עוד מוצר שמוגש לכם באהבה מבית רינה-קומבינה" (מתוך טקסט פרסומי הזוי שהסתובב לי בראש בשנה האחרונה).

סקרנות תופעל בראש ובראשונה על גירויים שרלבנטים למציאות חייו של הילד. כך נולדנו, מה לעשות. נטייתנו היא להפנות את הקשב לעיקר, ולסנן את הטפל. העיקר בעולמו של הפעוט העגלגל הינו אנשים, אנשים, אנשים – וכל הגירויים המקושרים אליהם. עיניו של הילד עוקבות אחריך. תבונה קדומה לוחשת לו שהדברים המסקרנים באמת מתרחשים בקרבתם של אנשים אחרים.

הוא רואה אותך פותח דלת לבנה ומוציא ממנה מטמוני אוכל ושתיה קסומים. אתה סוגר את המקרר – והמראות מעוררי התיאבון נעלמים. מזל טוב, ידידי, עכשיו באמת סקרנת אותו. לא יעזור אם תפנה אותו בתחינה אל צעצוע יקר מדי העשוי מחיטה מלאה וצבוע בפסטלים מעודדי הרמוניה. אתה יודע שהוא ממצה את כנופיית הגירויים הנ"ל אחרי עשרים דקות לכל היותר.

נקודת המוצא הראשונה: הילד עצמו

רוצה לפתח אצלו סקרנות? יופי. תבנה על מה שיש. מה מעניין את הילד באופן ראשוני? מכוניות? סיפור? מים? תעמיק את היכולת לחקור בדברים שהוא חוקר בהם ממילא. הילד מכור לקורותיה של כיפה אדומה? נהדר! השתמש בסיפור כבסיס לשאלות (איזה דמות הכי אהבת? מה היתה צריכה כיפה אדומה לעשות כשפגשה את הזאב?), נסה להמציא לו סוף אחר, שחקו משחקי תפקידים (טיפ: תן לו להיות הזאב!).

מאידך, אם ילדתך להוטה אחרי מגעם השובב של קילוחי המים, יש המון תהליכים ותוצרים שהבסיס שלהם הוא מים – טפטף צבע מאכל לתוך כוס מים, ערבב מים בדלי עם פתיתי סבון (יוצא אחלה קצף!), מלא במים שקית ניילון, בלון, שקית נייר, שקית בד... אפשר לשגר דוגמאות מפה ועד טיפת חלב, העיקרון יישאר אותו עיקרון: קל לפתח סקרנות בדברים שמסקרנים אותנו ממילא.

נקודת המוצא השנייה: אתה

הרשו לי לגזול מזמנכם, הורים מתוקים, כדי להזכיר לכם קלישאה: אתם המורים הכי חשובים שלו. כאחד שמתפרנס מהוראה פה ושם, למדתי על בשרי שרק כאשר אני עצמי מתלהב מהחומר, אפשר להלהיב ולסחוף את כל הכיתה. יישום מהיר לצאצאינו בני הארבע ומעלה – אל תתביישו להפנות אותם לדברים שמסקרנים אתכם. זה יכול להיות איור דקורטיבי או משאיות דיזל, בישול גורמה או גיטרות חשמליות – העיקר שהילד יחווה אדם בוגר שמפגין התלהבות ממשהו. אין דרך יעילה יותר לשווק לו את הרעיון שלימודים יכולים להיות כיף.

זה לא אומר שאתם אנוכיים. נהפוך הוא. אתם מעניקים לו צידה נפלאה לדרך: סקרנות היא תנאי מקדים ליצירתיות, ויצירתיות היא נשק ההתמודדות האולטימטיבי. ילד סקרן הוא ילד שלמד ללכת צעד אחד מעבר למציאות הנתונה. בתרחיש עתידי אופטימי, הילד הזה יהפוך בעתיד למבוגר יצירתי: מישהו שהשתכנע שהמציאות היא רק אפשרות אחת מתוך מאות אלטרנטיבות.

• גיל ונטורה הוא אבא לשניים, פסיכולוג, מפתח ומעביר את הקורס "חשיבה יצירתית - מהמוח אל השטח", יועץ קריירה ומאמן חשיבה, מרצה לפסיכולוגיה התפתחותית ואחראי ארצי על קורס אינטליגנציה אנושית באוניברסיטה הפתוחה.
  

• לכל הטורים של גיל ונטורה.