אושר להצבעה במליאה: חוק "המזהם משלם"
על פי הסייגים שנקבעו בהצעת החוק של ח"כ חנין, גובה הקנסות שיוטלו על גורמים מזהמים ייקבעו על פי מחזור הרווחים שלהם, כדי שלא ירוויחו מזיהום הסביבה. הקנס המירבי לתאגיד - עד 2.4 מיליון שקלים
הכנסת עשתה היום (ג') צעד ירוק נוסף לעבר החמרת הענישה על זיהום הסביבה. ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק "המזהם משלם" - עיקרון שישולב במספר חוקים ויבטיח הטלת קנסות כבדים בניסיון להרתיע גורמים מזהמים.
על פי הצעת החוק של ח"כ דב חנין (חד"ש), ניתן יהיה להטיל עיצומים כספיים כבדים מאוד - עד 2.4 מיליון שקלים - על תאגידים שיזהמו את הסביבה. המטרה היא הרתעתית: להפוך את הקנסות בגין זיהום לגבוהים פי כמה מכל רווח שהיו יכולים המפעלים להפיק מזילזול בסביבה, כדי שיחדדו נהלים ויפעלו למניעת הזיהום.
החוק מאגד תחת גג אחד את 13 החוקים הסביבתיים הקיימים, ומטפל בהיבט הענישה בכל אחד מהם בנפרד. מדובר בין היתר על השלכת פסולת ברבים, פגיעה ביערות, זיהום מקורות מים, קרקע וים, שימוש לא מבוקר ברעלים וחומרים מסוכנים, קרינה מזיקה ועוד. החוק הוא מהלך משלים לחוק "אוויר נקי" הוותיק, שצפוי לעבור בהמשך היום במליאה מקץ שלוש שנים של דיונים.
עד היום הוטלו על המזהמים עונשים קלים, ומערכת האכיפה התנהלתה באיטיות רבה. גם אם הורשעו לבסוף, השתלם להם לא פעם לספוג את הקנס משום שהרווח שהפיקו על ידי התעלמות מהסביבה היה גדול יותר.
החידוש שבהצעת החוק הוא יישום מנגנון ענישה כספית מדורגת, שנקבעה על פי מחזור העסקים השנתי של המזהם, על פי הרווחים שהפיק מהזיהום שיצר. עבור החוק נקבעו שלוש מדרגות, בדומה למקובל במדינות המערב - מפעלים שמחזורם עד 250 מיליון שקל, מפעלים שמחזורם מ-250 עד 500 מיליון שקל ומפעלים שמחזורם מ-500 מיליון שקל ומעלה. למזהמים פרטיים ייקבע מודד אחר.
כעת, אם יורשע מפעל בזיהום על פי אחד החוקים, ניתן יהיה להטיל עליו את הקנסות בהתאם לחוסנו הכלכלי והרווחים שהפיק מהזיהום. בנוסף נקבעו בחוק גם עיצומים נקודתיים על מספר עבירות, כגון השלכת פסולת או הזרמת שפכים לים - בסך 300 אלף שקל או עד 600 אלף שקל לתאגיד. אם מדובר בשימוש לא מבוקר ברעלים, כגון אי ניהול פנקס נהלים, הקנס הוא 50 אלף שקל או עד 200 אלף לתאגיד.
יצויין כי לא מדובר בקנסות פליליים אלא בעונש מנהלי שניתן לערער עליו בבית המשפט לעניינים מנהליים.
"מדובר בהעצמת הענישה הכלכלית לפי גודל המפעל המזהם", סיכם את הנושא יו"ר הוועדה ח"כ אופיר פינס (עבודה). "ישראל נחשבה עד כה למדינה שקל לזהם בה ותאגידים זרים עוברים לזהם אצלנו, אחרי שנתקלו ברגולציה הנחושה של אירופה. זו מגמה שהחוק החדש עומס לחסום. מעתה לא נאמר עוד 'מזהם וטוב לו' אלא 'מזהם ורע לו'".
