דרום תאילנד: מחוץ למסלול השחוק
אם מעזים לצאת מחוץ למסלולם השחוק של המטיילים בתאילנד, מגלים שעדיין נותרו בה מקומות אותנטיים ולא ממוסחרים. לילך שדה מציעה מסלול לטיול אחר במחוז נאקון סי תאמאראט הפחות מוכר בדרום המדינה
המוני ישראלים טסים מדי שנה לטיול בתאילנד. רבים מהם מחזיקים בדעה השגויה שניתן למצות את כל אפשרויות הטיול במדינה בשלושה שבועות. ואותם לא נותר לי אלא לשאול: האם ידעתם שתאילנד גדולה מישראל פי 24? עשו בבקשה חשבון פשוט - כמה זמן לוקח לחצות את שביל ישראל, וכמה זמן ייקח לכם לחצות את תאילנד.
בנוסף, הסברה הרווחת היא שהתיירות בתאילנד היא כה ממוסחרת, עד שקשה לראות בה משהו אותנטי באמת. במקומות מסויימים זה אכן כך, אך אם תעזו ותצאו לרגע מהמסלול המקובל (בנגקוק-צ'יאנג מאי-פאי-האיים וכו'), תגלו אווירה שונה לגמרי מזו שאתם מכירים.
אז למי שחושב שהוא כבר חרש את כל תאילנד מצפון עד דרום, הנה הצעה לטיול אחר. טיול שבמהלכו כנראה לא תפגשו אף מדריך טרקים תאילנדי שיודע לשיר בעל פה את השיר "אל המעיין" - למרות שעדיין, מדובר בתאילנד.
האם באמת אפשר למצות את תאילנד בשלושה שבועות? (צילומים: לילך שדה)
היעד: נאקון סי תאמאראט
נאקון סי תאמאראט הוא המחוז השני בגודלו בדרום תאילנד, הוא לא תיירותי כמו שכניו מצפון, המחוזות קראבי (קו-פיפי, ריילי ביצ') וסוראט תאני (קו-פאנגן, קו-סאמוי), אך הדבר לא אומר שאין לו מה להציע, להיפך.
רוב שטח המחוז מכוסה בגבעות מיוערות, הכוללות את הפסגה הגבוהה ביותר בדרום תאילנד. צידו המזרחי של המחוז גובל במפרץ תאילנד. אגב, המחוז לא נמצא בחלק הדרומי של תאילנד המסוכן לישראלים, אך עדיין לא כדאי להבליט בו את הזהות הישראלית.
בירת המחוז היא העיר נאקון סי תאמאראט, שהיתה בעבר בירתה של ממלכה קדומה שנשאה את אותו השם. בתקופה אחרת היתה העיר חלק מממלכה עתיקה נוספת שנקראה סריויג'איה. בשל עברה העשיר, אפשר למצוא בה עתיקות ומקדשים מרשימים. העיר ידועה גם בחפצי האמנות המיוחדים המיוצרים בה, ביניהם תכשיטים, סלים קלועים, פריטים מכסף ומזהב ובתיאטרון בובות ייחודי, הנקרא תיאטרון צלליות.
נחמד להסתובב בנאקון סי תאמאראט. אמנם אין בה אווירה מיוחדת, אבל זו עיר תאילנדית טיפוסית ותושביה אינם רגילים לתיירים בכלל, לכן הם יהיו מאוד נחמדים ויתעניינו בכם. אם יתמזל
אני התאכסנתי במלון סיני פשוט וזול שנקרא צ'וק-צאי. הוא נמצא על הכביש הראשי, לכן אקוסטיקה ונוף הם לא הצדדים החזקים שלו, אך מצד שני הוא נמצא קרוב לשוק בוקר, שוק אוכל עם מאכלים שונים ומשונים שפועל בלילה, חנות seven-eleven ועוד שוק לילה שפועל פעמיים בשבוע. המלון מרוחק כרבע שעה הליכה מחנות אינטרנט וכמה דקות הליכה מתחנת אוטובוס מרכזית.
תוכלו להגיע לעיר בנסיעת אוטובוס שנמשכת כשעתיים-שלוש שעות מכל תחנה מרכזית שבמחוזות הסמוכים קראבי וסוראט טאני, כך לא תסטו בהרבה מהמסלול המקובל. המגיעים מבנגקוק יכולים לנסוע באוטובוס (12 שעות), ברכבת שיוצאת פעמיים ביום או בטיסה. מהכביש הראשי של העיר תוכלו לתפוס מונית-אופנוע (ספיישל) או מונית טנדר (קווים סדירים) ולהגיע בעזרתם למחוז חפציכם.
אתרים בסביבת העיר
ואט פרה מאהאטאט (Wat Phra Mahathat) הוא אחד המקדשים החשובים והעתיקים ביותר בתאילנד, הנמצא בחלק העתיק של נאקון סי תאמאראט. הדרך הפשוטה ביותר להגיע אליו היא בעזרת מונית-אופנוע (הכניסה: חינם).
המקדש מרשים מאוד מבחוץ ומבפנים, ולידו יש מוזיאון קטן ובו פסלים בודהיסטיים והינדואיסטיים, תכשיטים וחפצי דת שונים. הדעות חלוקות האם המקדש נבנה בשנת 311 לספירה או במאה ה-13, והשמועה מספרת שאחד מפסלי הבודהה שבמקדש הובא מסרי לנקה לפני כ-2,000 שנה. מחוץ למקדש יש דוכנים, בהם תוכלו לקנות מזכרות כולל כלי נגינה ותופים גדולים במחיר זול.
אחד המקדשים החשובים בתאילנד. ואט פרה מאהאטאט
תיאטרון צלליות (Shadow Puppetry): בעיר פועל אמן בשם סוצ'ארט סאבצ'ין (Suchart Subsin), העוסק בהכנת ובהפעלת תיאטרון בובות צללית, ואף זכה בפרסים רבים על כך. הוא פתח מוזיאון לנושא בביתו שנמצא במרחק 10 דקות הליכה מואט פרה מאהאטאט. אם תרצו תוכלו לראות את ההופעה תמורת 50 באט (כתובת המוזיאון: 10/18 Si Thammarat Rd, Soi 3).
הכפר קיריוונג (ban Kiriwong/khiri wong): זהו אחד המקומות היפים ביותר שבהם ביקרתי. הכפר נמצא כ-26 ק"מ מערבית לנאקון סי תאמאראט, ואפשר להגיע אליו בקו ישיר של סונתוו (מונית-טנדר) שעובר בעיר נאקון סי תאמאראט. הכפר שוכן לרגלי ההר קאו לואנג, ההר הגבוה ביותר בדרום תאילנד, וחלק מהמקומיים ישמחו לארח אתכם בבתיהם ללילה.
קיריוונג הוקם לפני כ-300 שנה ובמהלך השנים פיתחו תושביו שיטת חקלאות ייחודית שנקראת בתרגום חופשי "חקלאות צל". במקום לברא את הג'ונגל ולשתול על אדמתו גידולים חקלאיים, בחרו תושבי הכפר לגדל את עצי הפרי שלהם בצל העצים הקיימים במקום, וכך הג'ונגל המקומי ממשיך להתקיים לצד סיפוק צרכי האדם והאיזון האקולוגי בסביבה נשמר היטב. כיום מתפרנסים תושבי הכפר בעיקר מחקלאות ומתיירות (רובה תיירות פנים).
במקום לכרות את הג'ונגל, מגדלים פירות בצל העצים
לתושבים יש מודעות אקולוגית גם בתחומים נוספים. בכפר פועלות מספר קבוצות שמייצרות ומוכרות מוצרים ידידותיים לסביבה, כגון סבוני צמחים ובגדי בטיק, שצבועים בצבעים טבעיים המופקים מעלים וזרעים.
בכניסה לכפר יש כמה חנויות קטנות ודוכנים של אוכל מקומי, בהם תוכלו לקנות גם פירות ומאכלים מסתוריים עטופים בעלי בננה. טעמתי שם מרק אטריות שעועית מצוין עם שרימפס ופטריות ( אם אתם קונים בכניסה לכפר תפוח אדמה סגול על האש, היזהרו מהתולעים שבפנים).
במרכז הכפר מתפתל כביש ראשי המטפס על הר ולצידו נחל. כדאי ללכת בדרך זו, בתחילת העלייה להר יש סכר בטון וכמה עשרות מטרים אחריו יש מפל יפה. בהמשך הדרך נראים מטעים של עצי פרי הצומחים בינות עצי הג'ונגל ולידם בתי המקומיים שמעבדים אותם. תוכלו לפגוש גם בתושבים עצמם שיורדים מההר רכובים על אופנועים, עליהם הם נושאים בולי עץ ענקיים שהם כורתים בג'ונגל.
ככל שמעפילים למעלה, הנוף נהיה יפה יותר ויותר. מזג האוויר משתנה והופך ערפילי, קריר וגשום יותר ככל שמטפסים (אם הגעתם ללא ציוד מתאים - זה הזמן לעשות אחורה-פנה). הצמחייה משתנה גם היא, תוכלו לראות שם שרכים ענקיים המטפסים לגובה של מספר מטרים.
ככל שמעפילים מעלה, הנוף נהיה יפה יותר
פארק לאומי קאו לואנג (khao luang): זהו פארק המשתרע על פני כ-570 קמ"ר ובו מגוון בעלי חיים וצמחים. על ההר צומחים מינים רבים של סחלבים, שיחי רודנדרון ושרכי ענק, בחלקו העליון צומח יער עננים, יער שבו יש ערפל רוב השנה, ואשר קיים במקומות לחים מאוד. בשטח הפארק נחלים רבים, מפלים וכן ההר קאו לואנג, הגבוה ביותר בדרום תאילנד (1835 מ').
ההר נמצא ליד הכפר קיריוונג ומומלץ מאוד לצאת לטרק יפהפה הלוך וחזור מהכפר עד לפסגתו במשך שלושה ימים. כדאי להיעזר במדריך מקומי כדי לעלות על ההר ולא ללכת לבד.
לפנייה לכתב/ת 
