גיבוש משפחתי במעמקי הים

"קורס הצלילה היתה מתנת בר המצווה שלי", מספר יונתן סיגל בן ה-13. "לפני כשנה ירדתי לאילת עם אבא שלי ואישתו שירי וראיתי אותם חוזרים מצלילה עם שאר בני המשפחה המורחבת. הם היו מלאי חוויות והחלטתי שבפעם הבאה גם אני רוצה", הוא מספר. בימים אלה הוא סיים את הקורס במועדון הצלילה של קיסריה ובפעם הבאה שהם יסעו לאילת הם יוכלו לצלול ביחד.

"אנחנו תמיד מגובשים, משחקים כדורסל יחד, אבל זו תהיה חוויה ענקית לצלול עם אבא ועם שירי", הוא מוסיף. דני, אבא שלו, אומר שהצלילה זו אהבה משותפת שלו ושל אישתו. "היא כבר צוללת 10 שנים ואני 8. כשרק הכרנו, זה היה נושא שיחה מאוד מקרב. כשאתה מתחת למים, אתה מתנתק מכל מה שעל היבשה, טרדות היומיום והדאגות ולכן רציתי לתת את זה כמתנה לבן שלי, כדי שגם הוא יוכל להחליף אווירה".

הוא מוסיף ומספר שהתחביב הזה מצויין כשעושים אותו בצורה משפחתית: "התחביב דורש המון זמן והתעסקות עם הציוד ולכן טוב שהוא משותף לכל בני המשפחה".

 משפחת שליט. צילום: ג'ימס

בוחנים את אמא

גם תמי שליט מודה שהיא אוהבת את השקט שמתחת למים. "בחורף זה השקט של הפסגות המושלגות, שם אנחנו גולשים ביחד". בקיץ אלה המעמקים הכחולים, שאליהם יורדת משפחת שליט חמושה בחליפות צלילה, בלונים וסנפירים.

מדובר במשפחה ספורטיבית כל השנה. תמי עצמה עוסקת בפילאטיס ויוגה. צח, בעלה, נוהג לרוץ וחמשת הילדים (6 עד 17) עוסקים בג'ודו.

תמי צוללת מגיל 17, אבל בשנים האחרונות מאז ש"אילת התקלקלה והייתי עסוקה עם הילדים", היא התרחקה מאוד מהספורט הזה, כך היא מספרת. לפני כשנה החליטו שלושת הבנים: גיא (17), תום (16) ויוני (13) להצטרף לקורס צלילה במועדון קיסריה.

"למדנו בקורס ובחנו את אמא, כדי לראות מה היא יודעת", מספר יוני, צעיר הצוללים. "הרבה השתנה מאז שהיא צללה והציוד נעשה מתקדם יותר". אבל בסוף, הוא מודה, "היא השתלטה על זה יפה". לא מזמן הם חזרו מטיול בתאילנד, שם השלימו הבנים את 10 צלילות החובה בדרך לתעודת צלילה 2 כוכבים.

 אמא תמי. צילום: גיא שליט

"בישראל, גם בים האדום אין כל כך הרבה דגים יפים. הכל הרוס ובתאילנד ראיתי אלמוגים מדהימים והמון דגים", מפרשן יוני את חוויותיו מהטיול הגדול.

"זה גיבוש משפחתי אדיר", מוסיפה תמי. "כולם נהנים ביחד. אנחנו לימדנו את הילדים שלנו לגלוש ולעשות סקי ומבחינתינו כל טיול כזה הוא גיבוש שנתי שבו צוברים הרבה חוויות. בתאילנד זו היתה פעם ראשונה שצללנו ביחד (אם לא מחשיבים את צלילת הריענון שהיא עשתה עם הילדים בקיסריה).

"כשאתה עוסק באותו ספורט כמו הילדים שלך, אתה מאוד ער לסכנות ואתה נוקט משנה זהירות. אין יותר מיומן או פחות מיומן. יש אחריות שלנו כמבוגרים עליהם וכיף לעשות איתם משהו ביחד. במשך השנה הרי כל אחד עוסק בספורט שלו בנפרד, לכן חשוב לנו לעשות גם משהו שהוא פעילות משותפת, כמשפחה, אחד עם השני".

מאחר ולצלילות יורדים בזוגות, תמי ירדה עם צחי בעלה. שני הגדולים, גיא ותום, היו זוג, ויוני הצטרף למדריך או למישהו נוסף בקבוצה. "היה לי הכי כייף. כי עם המדריכים רואים יותר דגים", הוא מסביר. שני הקטנים, מיכאל ואלה, נשארו על הסירה ועשו שנורקלינג בהפסקות. "הם מאוד קינאו", מודה תמי. "אבל קיימת מגבלת גיל והם צריכים לחכות עד שיגיעו לגיל 12".

יוני מספר שלפעמים הם משתמשים בסימני הידיים של מתחת למים, גם ביבשה. "למשל, כדי לתאר את דג הקופסה, אנחנו מסדרים את האצבעות בצורת ריבוע. כדי לשאול אם הכל בסדר אנחנו מזיזים את כף היד מצד לצד וכדי להשיב ולומר שהכל מצוין, אנחנו עושים תנועה שבה מצמידים את הבוהן והאצבע לעיגול, מרימים את שאר האצבעות ומסמנים שהכל טוב", מסביר יוני את שפת הסימנים של הצוללנים.

 השקט שמתחת למים. צילום: גיא שליט

גם אתם רוצים?

• מועדוני צלילה לכל חופי הארץ מהים האדום, דרך אשדוד ועד לאכזיב, מציעים צלילות היכרות במחיר סמלי (מתאים לילדים בני 13 ומעלה).
  

• לא מוכרחים בלוני חמצן וחליפות צלילה. אפשר גם סתם להצטייד בשנורקלים ומשקפות ולצאת בשחייה ליד הסלעים. אתם תגלו עולמות נפלאים וגם תצטרכו להמציא לעצמכם שפת סימנים פרטית לשהייה מתחת למים.