הרפורמה בהוצל"פ: רתמו את העגלה לפני הסוסים
איך קרה שההבטחה לרפורמה עתירת היי-טק התחלפה באכזבה נטולת קידמה, כאשר סבלם של מאות אלפי נושים וחייבים תלוי במערכת מחשוב שלא קיימת? יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, מנחם בן-ששון, על המחדל: "זה אסון שמחוקקים חוק על מחשוב שלא בטוח אם יהיה"; על מוסר התשלומים הישראלי: "אנחנו חברה שהסירה כל גבול"
השלומיאליות של הממשלה עלולה להקפיא את חוק הרפורמה בהוצאה לפועל ולהאריך את סבלם של מאות אלפי נושים וחייבים, בגלל מערכת מפגרת. הנזק מתשלומי היתר שנגבו מהם בטעות כבר נאמד במיליארד שקל.
הרפורמה עתירת ההיי-טק היתה אמורה להקפיץ את המערכת למאה ה-21, אלמלא המתכננים והמנהלים המדשדשים במאה ה-19. הם נחפזו לשלוח את החוק לכנסת לפני שהכינו את הכלים, עבדו בשיטת ה"סמוך" ו"יהיה בסדר", ורתמו את העגלה לפני הסוסים. עכשיו עלולים כולם לעמוד לפני שוקת שבורה.
למרות הסחבת
הרפורמה בהוצאה לפועל: סנקציות חסרות תקדים
צבי לביא
ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה לקריאה שנייה ושלישית סדרת סנקציות חדשה על חייבים סדרתיים: לא יוכלו למשוך צ'קים או להחזיק ברשיון נהיגה ובדרכון; מוקדם יותר איים יו"ר הוועדה להקפיא את השלמת החוק, בשל עיכוב בהשלמת מערכת המחשוב
סוד הרפורמה הוא בקיצורי הדרך והזמנים. הליכי הוצאה לפועל עתירי סחבת משפטית, ביורוקרטיה וטעויות, ייחתכו בזמן אמיתי כמעט באפס ליקויים, במקום שבועות וחודשים. צריך רק לחבר את מחשב ההוצאה לפועל עם המחשבים של 20 גופים השולטים בנכסי הפרט ובשירותים הנלווים - בנקים, חברות אשראי, ביטוח לאומי, מנהל מקרקעי ישראל, רשמי החברות והעמותות, רשות הרישוי. רשימה חלקית.
במקום להפחיד מאות אלפי חייבים ב-200 אלף פקודות מאסר ולבזבז 200 שוטרים על מעצר 650 חייבים בשנה, יותר קל וזול לרדת לחייהם בלחיצת כפתור. כל זה בתנאי שגם להוצאה לפועל יהיה מחשב חדיש שמסוגל בעזרת ממשקים מתוחכמים לחסום את חשבון הבנק של החייב; לקחת את כרטיס האשראי שלו; או לשים יד על הנדל"ן או על הרכב שבבעלותו. גם זו רשימה חלקית.
"לא מחוקק לימות המשיח"
את המהפכה הזאת מסדיר החוק החדש עם לוחות זמנים רלבנטיים תואמי מחשוב זמין. אי אפשר לסיים את העבודה עליו באוויר, כשהמחוקק תלוש מהטכנולוגיה והארץ המובטחת רחוקה מהישג ידו. קל וחומר כשההוצאה לפועל טרם קיבלה את המחשב מהדור החדש, וגם הממשקים עם 20 מאגרי המידע של הגופים הלוויינים לא נראים באופק. בלי כל זה מה הטעם למהר עם חוק לחסימת חשבון בנק או כרטיס אשראי ללא קשר מקוון עם הבנקים?"אני לא מחוקק לימות המשיח", נאנח השבוע יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה), שמטפל בחוק הרפורמה ועכשיו מאיים להקפיאו. "זה אסון אם מחוקקים חוק על מחשוב רצוי, כשלא בטוח אם יהיה מוכן ומתאים גם בעוד שנתיים, ועוד אחרי שהזהרתי לפני 20 חודש שבלעדיו אין רפורמה".
אושר בוועדה
מכשירי חשמל יקבלו חסינות מעיקול
צבי לביא
ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה סעיפים חדשים בחוק ההוצאה לפועל, הקובעים כי מכשירי חשמל ובהם מחשב אישי, מכונת כביסה וטלפון סלולרי יהיו חסינים מפני עיקול בשל חובות כספיים. עם זאת, החסינות תחול רק על פריט אחד מכל מכשיר
בן-ששון עובד על החוק כבר שנה וחצי ולא גורר רגליים. הוא ויתר על פגרת הקיץ כדי להביאו לאישור סופי אחרי החגים. התפוצצות בועת המחשוב תוקעת אותו. זה קרה שבוע לאחר השתלחות שר האוצר בכנסת, שמוציאה את הרפורמות מחוק ההסדרים ובקושי נוגעת בהן, "בגלל שראשי הוועדות נכנעים לדחף להריץ במקומן חקיקה פרטית".
"חוק מנומר עשוי טלאים"
בן ששון, פרופסור להיסטוריה, מנומס מכדי להשיב לרוני בר-און בלשונו. "אנחנו עובדים שעות מול הממשלה ובקצב שלה", הוא מגיב באיפוק. "היה אסון לו עבר חוק הרפורמה המקורי בקצב של חוק ההסדרים. הממשלה לא היתה מסוגלת להרים אותו. כי מה שקבלתי היה חוק מנומר עשוי טלאים, שקורבנותיו המיידים היו בעלי האמצעים המוגבלים".במשרד המשפטים הורידו הילוך כשתפסו, בהצתה מאוחרת, שהחיפזון מהשטן, ולא לילד הזה פיללו. בן ששון משחזר: "קודם ביקשו שאמתין כי הם צריכים לבדוק כמה דברים, ואחר כך שאמתין עוד תקופת מה. אחרי התקופה אמרו שהחשב הכללי לא מוכן לאשר את המחשוב. רק אחרי שהצעתי לעצור את החוק, האוצר אישר לרכוש את המחשבים. עברה שנה וחצי והם לא נרכשו, ולא יהיו לפני השנה הבאה".
בן-ששון מסביר את להיטות הממשלה להעביר את הרפורמה בחוק ההסדרים, בדחף הבלתי נשלט במקומותינו לראות תוצאות ומהר. "עוד לא מבינים אצלנו שלא עושים רפורמה על הנייר, בלי להכשיר קודם את הכלים. גם בעידן מחשבי-העל, לגופים הציבוריים שלנו קל יותר לעבוד עם הפנים לעבר, ללא מחשבה על מכשור וכוח אדם, אלא רק על תקציבים.
זה לא טוב אבל זה מה שקרה כאן".
שר המשפטים, דניאל פרידמן, נכנס לתפקידו ולתמונה כשהסאגה היתה בעיצומה. אבל המטאטא החדש אימץ מיד את המהפכה החיונית לניעור ההוצאה לפועל המפגרת כאחד הדגלים שלו. הרפורמה לבשה פנים חדשות בתהליך החקיקה. נולדו סנקציות מרתיעות אך מאוזנות שלא יפגעו יתר על המידה בזכויות הפרט, וגם הליכים מקוצרים ומוזלים שיחסכו את שכר עורכי הדין, אשר קוממו כמובן את הברנז'ה.
פרידמן חיזק את החקיקה, לפני סיומה, עם החלטת ממשלה להפריד את ההוצאה לפועל מהנהלת בתי המשפט, לגוף עצמאי עם בעל בית סמכותי שגם ילווה את ביצוע הרפורמה. פרידמן לא נבהל ממחאות עורכי הדין שהתעצמו לאחר שהתעקש להפקיע מלשכתם את הסמכות לקבוע את שכרם בהליכי ההוצאה לפועל. סוגיה זו נותרה היום כאחת מאבני הנגף האחרונות להשלמת החקיקה שתפגע בכיס של הפרקליטים.
משקי בית גררו חובות גם בימי הביניים
בן-ששון עדכן את פרידמן בדבר איומו להקפיא את חוק הרפורמה, אם לא יחוסל הפיגור הגדול בהתקנת מערכות המחשוב. "הוא נשמע מאד מודאג אם לא נשלים את החוק בגלל לוח הזמנים החדש. הוא אמר שהחוק חשוב לו והעיקר שלא נקפיא אותו".איך קרה שחקיקה תלויה במחשב כלשהו?
"החוק קוצב זמנים חדשים להליכי ההוצאה לפועל וקובע את המכשור שיהיה בכל לשכה. אם מדובר בהפעלה מעשית, ספק אם מה שנכתוב היום יהיה רלבנטי בעוד שנתיים, כמו שלא היינו מעלים על הדעת לפני מספר שנים, שאפשר פשוט לשלוח מסרון אזהרה לחייב בסלולרי שכרטיס האשראי שלו בסכנה. במערכת הקיימת זה תהליך של שבוע, כך שהטכנולוגיה משמעותיות בחקיקה הזאת, ואני רוצה לנצל אותה לטובת כל הצדדים בלי המעמסה של שכר טרחה, ריבית והצמדה. גם בעסק הזה טיים איז מאני".
כך זה יתנהל, צ'יק צ'ק בלחיצת כפתורים?
"הרפורמה תהיה הדרגתית, ותתמקד בהתחלה בגביית חובות בין 500 ל-10,000 שקל, שהם 78% מתיקי ההוצאה לפועל. החובות הגדולים יותר, שהם 78% הנותרים, ופושטי הרגל למיניהם, יטופלו בעיקר בבתי המשפט. התהליך יתחיל כמו עכשיו בדרישת החוב ובמתן אפשרות לחייב להוכיח שאין לו אמצעים. אם יש, וזה חוב ראשון עד 1,500 שקל, יתנו לו עד שנה לתשלום, אבל רק עד חצי שנה אם החוב הגיע ל-10,000 שקל. יהיה גם מסלול מקוצר ומואץ. אבל אחרי חוב שני ושלישי האיש יוכרז כחייב משתמט ויופעלו נגדו הסנקציות בלי בית משפט".
נשמע מודאג. שר המשפטים, דניאל פרידמן (צילום: גיל יוחנן)
המחשבים גם יחליטו איזה שוט להניף ומתי?
"את השוט יבחר רשם ההוצאה לפועל לפי כל מקרה. יתחילו בדרך כלל בחסימת חשבון הבנק וכרטיס האשראי, ואם לא יועיל יעברו לעיקול הרכב, ולמניעת רשיון נהיגה ודרכון. צו עיכוב יציאה מהארץ כבר קיים. היתרון בחוק ובמחשוב, שבאמצעותם תקבל ההוצאה לפועל מידע מידי על נכסי החייבים מהבנקים, מהביטוח הלאומי, מהטאבו, בלי לבקש את רשותם. המהפכה הזאת תתקדם בשלבים עד שנבטל את הצורך בפקודות המאסר. המערכת לא צריכה להשתמש בהפחדות אלא באמצעים תכליתיים".
מה סדר הגודל של החובות הקטנים?
"לפחות 400 אלף בשנה. חלק ניכר שכחו מהחוב או שמזלזלים בו והוא תופח. החלק היותר משמעותי הם החייבים שצריך לאתר אותם. רבע מהתיקים הם של חייבים ללא אמצעים שצריך להסדיר להם תשלומים נוחים, ולהזהיר שיימנעו מצריכת יתר, אבל המחנך לא יהיה פקיד ההוצאה לפועל אלא מי שייקח מהם את כרטיס האשראי".
איך קרה שרוב החובות אצלנו הם קטנים?
"מוסר התשלומים שלנו נמוך בהשוואה לעולם. זה נובע מתאוות צריכה שמתבטאת בחיקוי רמת חיים גבוהה, שמהווה מודל למי שאינם יכולים להרשות אותה לעצמם. זו גם השפעת החשיפה לגשם הפיתויים בתשלומים שממטירה התקשורת, ומתורגמת לערמה של חובות מצטברים שקשה לעמוד בהם".
גם בגולה היינו תאוותנים, על פי ניסיונך כמומחה להיסטוריה של עם ישראל?
"הסוחרים היהודיים לא, אבל משקי בית גררו חובות גם בימי הביניים, אך לא בהיקפים כמו שלנו. הכל עניין של טבע וחינוך יסודי. ערוצי קניות יש גם בשוויץ ובאנגליה אבל הצרכן שם מאופק לעומתנו. אנחנו חברה שהסירה כל גבול אחרי שקפצה כיתות מחברת מהגרים מסורתית, לחברה מודרנית פתוחה ששינתה את המבנה הכלכלי שלה. הקפיצות גרמו לשגיאות בכל מיני דרכים. עלינו לתקן אותן בחזרה לאתוס הציוני שבעיני זה לנהל חברה אחראית. היום רבים מאתנו טועים בניהול לא אחראי של משקי הבית כמו בהתנהלות הלא אחראית של הפוליטיקה".
זה תהליך שמוביל להרס עצמי?
"בקצב הזה אנחנו מחבלים בעצמנו כלכלית וגם משטרית. חסרה לנו בגרות פוליטית, בגלל קפיצות הכיתה של החברה, גם אחרי 60 שנות עצמאות. כשאין שנה בלי פעולות איבה או מלחמה, אלו טראומות שמעכבות בגרות לא רק בביולוגיה של הפרט. וכשאין בגרות, כולם רוצים את הבלתי אפשרי, הכל בבת אחת, ולא יודעים לעשות סדרי עדיפויות".
הנורמה הזאת תתקע גם את הרפורמה בהוצאה לפועל?
"רק אם משרד המשפטים לא יעמיד אותה בראש סולם העדיפויות ולא ישקיע בה הרבה משאבים. אמרתי לשר פרידמן שאם לא יקדימו בשנה את השלמת המחשוב - החקיקה טעונה מחשבה מחודשת, וחבל שמהלך טוב ונכון יוזנח וילך לאיבוד בגלל שלא ניתנה לו תשומת לב מספקת. אני עוד מקווה שלא הכל אבוד, והשר ילחץ ויביא להתקנת המחשבים בפחות זמן. זה לא בשמים. אנחנו ברמת היי-טק שמסוגלת לקשור מערכות מחשב רחוקות בתוך יום-יומיים. בסך הכל זו בעיה טכנית אבל פתרונה המהיר תלוי באנשים שצריכים לשים אותה בראש סולם העדיפויות שלהם".
לפנייה לכתב/ת 
לא מחוקק לימות המשיח. בן-ששון
צילום: גיל יוחנן
מה יהיה על הסבל?
צילום: ערן קמינסקי
מומלצים
