מטעמי המקרא - פרשת "ואתחנן"

"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: אֲדֹנָי ה' אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ: אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן: וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה: עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה: וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (דברים ג, כג-כח).

כשראה משה שנחתם עליו גזר דין, עג עוגה קטנה ועמד בתוכה ואמר, רבונו של עולם איני זז מכאן עד שתבטל אותה גזרה. באותה שעה לבש שק ונתעטף שק ונתפלש באפר ועמד בתפילה ובתחנונים לפני הקדוש ברוך הוא עד שנזדעזעו שמים וארץ.

"ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, בבקשה, אעברה נא..." ארבעים שנה אני מסתובב איתם במדבר, ממש ביום הראשון סיפרת לי על ארץ טובה ורחבה, ארץ זבת חלב ודבש.

אפילו המרגלים נכנסו, הם הסתובבו שם ארבעים יום, אני מבקש רגע אחד. והיתה תפילתו של משה דומה לחרב, שהיא קורעת וחותכת, ואין מעכב.

ומה עשה הקב"ה באותה שעה? הכריז בכל שער ושער של רקיע ורקיע, שלא יקבלו תפילתו של משה, ולא יעלוה לפניו.

אך התפילה בוקעת ועולה. הניחני כחיות השדה, שהן אוכלות עשבים ושותות מים ורואות את העולם... הניחני כעוף...שהוא פורח בכל ארבע רוחות העולם... (מדרש דברים רבה)

נדמה, ששום דבר לא יעצור, שהבקשה תתמלא... ויאמר ה' אליו, רב לך...

שתי מילים קטנות. ארבע אותיות. משהו שהקב"ה, על פי המדרש, לוחש באוזנו של משה, מילה שנאמרת ומשכנעת, טיעון מסוים שגורם לו לומר, טוב, בסדר, אני נשאר כאן. ושנים אני חושב, מה אמר לו? מה דיבר אל משה כשחלום חייו עומד להיגנז? 

אולי

אולי, ראה כמה הספקת, שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה עומד שם. הרם מבט, הוצאת עם ממצרים, הורדת לו תורה מסיני.  

אולי שמנהיג גדול משאיר גם משהו לדור שאחריו. דוד, למשל, משאיר את בניית המקדש לשלמה.

ואולי אמר לו, שתוק! כך עלתה גזרה מלפני, אתה פשוט לא מבין!

אולי הסביר בעדינות שזה לא מתאים, אתה מנהיג אמיתי, וכבר הוכחת זאת. רב חובל אינו חוזר אל הנמל בלי כל הנוסעים, מפקד החוזר משדה הקרב ללא חייליו, יעדיף להישאר בשדה. 

ואולי, רק אולי, לא רצה משה עצמו להיכנס.

אולי באמת ביקש אעברה נא, לרגע, רק לראות. אבל שיהיה ברור, אני חוזר לכאן. כל החבר'ה שלי נשארו בחוץ, יש עוד אנשים שמחכים, המשימה שלי לא תמה.

כשכולם יהיו בפנים, אני אוודא שהאחרון הנכנס יבין שתפקידי הסתיים, ורק אז ארשה לעצמי להיכנס. כמו רחל אמנו, שעומדת ברמה על אם הדרך, מלווה כל אחד מהיוצאים ואומרת לו, יהיה בסדר, יום אחד עוד תשובו... כך אני כאן , לכל מי שרואה את הארץ ועדיין לא בא. כל אדם שיש לו נבו משלו, יסתכל עלי ויגיד, זה בסדר, אני בחברה טובה. מישהו מחכה איתנו כאן, עוד נשוב...

נאמנות אחרונה של מנהיג אמיתי לכל "מתי מדבר" באשר הם, עדות ניצחת כנגד הדעה שסוברת שלמתי מדבר אין חלק לעולם הבא – יש להם, ואני כאן להבטיח שהוא יגיע!

קשוב הלב האזן קשבת

הבא? היבוא?

בכל צפיה יש עצב נבו.

זה מול זה - החופים השנים

של נחל אחד.

צור הגזרה רחוקים לעד.

פרש כפים ראה מנגד

שמה - אין בא

איש ונבו לו

על ארץ רבה. (רחל)

משה ראה את הארץ, בלי להיכנס אליה. 

אנחנו נכנסנו ולא ראינו.

ב-24 לאוקטובר 1973, אחרי המתנה בת שלושה שבועות בין שדה התעופה לבית סבא וסבתא בפילדלפיה, התפנה סופסוף

מקום על מטוס לארץ. אבא אמא, שתי אחיות גדולות ואני – בן שישה חודשים, ממריאים מקנדי ללוד.

בשדה התעופה הַאֲפָלָה – בגלל הפצצות של הירדנים.

מטוס אחד, שדה חשוך, וצדיק נסתר שהגיע עם טרנזיט, אמר שלא גויס כי הוא אב לשישה ילדים, והחליט לבוא כל יום לשדה התעופה לראות אם יש עולים חדשים, ולהסיע אותם למחוז חפצם. לקח אותנו למרכז הקליטה בקטמון, בירושלים , ונעלם. נכנסנו ולא ראינו. היתה האפלה.

ההאפלה היתה גם בכל הלולים. עשו לתרנגולות חושך, והן מצידן, החליטו שלא להטיל ביצים עד יעבור זעם. באותם ימי מחסור נולד המתכון הבא, ללא ביצים כלל, הנקרא עד היום - עוגת שוקולד של מיתון (אמא).

• דניאל סגל עלה מארה"ב-1973, והוא מרכז תוכניות הבוגרים במדרשת "עין פרת", בית מדרש למנהיגות חברתית, הפתוח ללומדים מכל רובדי האוכלוסייה. הוא בעל הסמכה לרבנות ותואר בספרות עברית ובתנ"ך, ומלמד בבתי מדרש שונים של "קולות", בית מדרש ללימודי יהדות השואף לחבר את המקורות לעשייה ולחיים העכשוויים במדינת ישראל. לאחרונה עוסק בעיקר בחיפוש הקשר בין פרשת ואתחנן לעוגות שוקולד. הוא נשוי ואב לשניים, ומתגורר בישוב אלון.