כל מה שתרצו לדעת על הריון ולידה

תקופת ההריון רוויה שאלות, תהיות, חרדות והמון חוויות חדשות ומפתיעות. מה הפלא, אם כן, שאנחנו מקבלים מכם כל כך הרבה מיילים שמבקשים עזרה, הכוונה והסברים? מדור שבועי חדש יענה על כל השאלות שלכם. כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לשלוח מייל עם שאלה והמומחית שלנו, זהר כרמי, תענה. 

שאלה:

אני מתחילה את השבוע ה-42 להריוני והרופאים מתחילים לאיים עליי בזירוז. מה אפשר לעשות? אמרו לי לקחת שמן קיק. מה את ממליצה?

תשובה:

ראשית, בואי נזכור שרק 5% מהנשים בעולם יולדות בתאריך הלידה המשוער שלהן. אחרי הכול, אם ישנו ממוצע, אז מישהו חייב להיות מעליו, כמו גם מתחתיו.

אישה בהריון איננה קרטון חלב עם תאריך תפוגה המוטבע עליו. עם זאת, הלחץ המופעל עלייך בוודאי אינו מקדם את הלידה ואינו מעורר בך הרגשה טובה. אכן קיימים סיכונים בכל הריון, גם כזה המוגדר כהריון בסיכון נמוך, וישנם סיכונים העולים ככל שגיל ההיריון מתקדם, כגון מות עובר ברחם, אי ספיקה שלייתית ועוד.

כדאי להזמין את עצמך לטיפול הוליסטי כגון שיאצו, רפלקסולוגיה, עיסוי מרגיע. חשוב לבחור מטפל/ת המוסמך/ת לטיפול בנשים בהריון. מטרת הטיפול היא בעיקר להרגיע ולאפשר לגוף להתקדם ולהיכנס לתהליך הלידה, אם הגוף בשל לכך. אם זמנה של הלידה טרם הגיע – ממילא לא יקרה כלום.

שמן קיק הינה התערבות אגרסיבית לטעמי, מאחר ומדובר למעשה ב"הרעלה" קלה של הגוף. לא ידוע לנו בדיוק מדוע, אולם התערבות זו יכולה בהחלט להביא צירים. כדאי לשמור את האופציה הזו למצבים שבאמת מצריכים זאת.

ההמלצות שלי:

• לנתק את הטלפון הסלולרי ("מה איתך, את לא רוצה ללדת?" – אלו לא השאלות שיקדמו את הלידה. ממש לא. בטח לא כשאת נשאלת אותן 28 פעמים ביום).
  

• לצאת לטיול רומנטי על חוף הים, רצוי ברגליים יחפות. ההסבר לכך הוא שהליכה על חול ככל הנראה יכולה לקדם לידה, וכן, בל נשכח שהלידה זקוקה למצב הורמונאלי זהה ליחסי מין – אז שתהיה הרבה אהבה באוויר.
  

• עיסוי פטמות יכול לייצר צירים. ההמלצה שלי היא לנסות זאת בעיקר בלידות חוזרות ולא בלידה ראשונה.
  

• מתברר כי עצת הסבתות לקיים יחסי מין כסגולה לזירוז הלידה היא בדוקה ויעילה. בנוזל הזרע הגברי ישנם הורמונים המזרזים את הבשלת צוואר הרחם והאורגזמה הנשית מייצרת התכווצויות ברחם, הלא הן צירים.
  

שאלה:

התינוק שלי במצג עכוז ואני כבר בשבוע 33, בהריון ראשון. מתי צריך להתחיל להילחץ?

תשובה:

קודם כל, להילחץ ממש לא צריך, בהריון ראשון במיוחד. עובר הנמצא במצג עכוז יכול להתהפך באופן ספונטאני עד רגע הלידה ממש. ואולם – מעדיפים לנסות להגיע למצג הרצוי טרם התחילה הלידה. ד"ר חגי קנטי, מנהל חדר הלידה במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא, מסביר:

עד לפני מספר שנים, ההמלצה לניסיון היפוך חיצוני הייתה לבצע בשבוע 37 מלא להריון, מתוך מחשבה על פוטנציאל הסיכון שבפרוצדורה עצמה והוא החשש מלידה מוקדמת.

היום, לאחר שהצטבר ניסיון רב בארץ ובעולם בביצוע היפוכים חיצוניים של עוברים ממצג עכוז למצג ראש, עולה כי הפוטנציאל לסיכון שטמון בפעולה אינו מתממש בפועל, ולכן נבדקת כעת מחדש ההמלצה לעיתוי ניסיון ההיפוך. ברחבי העולם מתבצע מחקר מקיף שמטרתו לנסות לבדוק מתי מומלץ ביותר לנסות לבצע היפוך חיצוני. ההנחה היא שבשבועות מוקדמים יותר ישנה כמות מי שפיר גדולה יותר ביחס לגודל העובר, ומבחינת הצלחת ההיפוך יש לכך תרומה חיובית.

שאלה:

עשיתי סיורים בכמה בתי יולדות. בכולם יש "חדר טבעי". איך אדע באיזה לבחור? כולם מבטיחים הבטחות יפות, אבל מה קורה בפועל?

תשובה:

אכן החדרים הטבעיים מהווים אמצעי שיווק נפלא עבור בתי היולדות ואנו היולדות יכולות להרוויח מכך אם נבחר בחוכמה. ראשית אציין כי מה שחשוב בחדר הטבעי הינו פרוטוקול הטיפול ולא התפאורה, יפה ומושקעת ככל שתהיה.

פרוטוקול הוא למעשה נהלי העבודה המגדירים את המיילדוּת הנהוגה במקום: החדרים הטבעיים מיועדים ברובם למי שמוגדרת כ"הריון בסיכון נמוך" אולם זו הגדרה רחבה למדי. חשוב לשאול ולהבין – מהי ההגדרה בכל בית יולדות ל"סיכון נמוך", אלו יולדות לא תיכנסנה לחדר הטבעי הספציפי הזה. כמו כן, חשוב לדעת כמה מתוך הלידות המתחילות בחדר הטבעי גם מסתיימות בו – באחוזים, כמה לידות מתרחשות בחדר הטבעי בחודש בממוצע, ומהן סיבות להעברות מהחדר הטבעי לחדר רגיל.

יש לברר מהו הטיפול השגרתי ביולדת כפי שהוגדר על ידי בית היולדות הספציפי, למשל – חדר טבעי שהנוהל בו דורש ניטור רציף של הלידה כמוהו כדבר והיפוכו, ואת יכולה להיות בטוחה שהחדר הזה הוא תפאורה בלבד. מסיבה זו תהיה לו נטייה להיות "תפוס" ברגע האמת כשתגיעי ללדת. במקרה כזה אני ממליצה להתקשר לפני ההגעה ולוודא שהחדר פנוי, כדי שלא יוכלו 5 דקות אחרי כן לומר לך שהוא תפוס.

 תבדקי שהחדר הטבעי באמת טבעי. צילום: index open

שאלה:

מה בעצם ההבדל בין מיילדת לבין דולה? אני שומעת המון סיפורים, אבל עד היום לא הבנתי מה עושה כל אחת מהן ואיך לבחור מה מתאים עבורי?

תשובה:

מיילדת היא קודם כל אחות מוסמכת, אשר עברה בנוסף קורס-על בסיסי במיילדות והיא עובדת בחדר הלידה. כאחות מיילדת היא אמונה על עבודת הסיעוד בלידה – פתיחת וריד, לקיחת דם, בדיקת לחץ דם, מדידת חום, בדיקת שתן, בדיקת פתיחה וגינאלית, קבלת הלידה והתינוק, ועוד.

מיילדות טובות בהחלט גם תומכות רגשית ופיזית ביולדת, אולם כדאי לזכור כי בישראל מטפלת כל מיילדת בכ-3 יולדות בו זמנית והיכולת שלה להתפנות עבורך מעבר להכרחי היא מוגבלת ביותר.

דולה היא תומכת לידה. דולה מוסמכת למדה באחד המקומות המוכרים בישראל להסמכת תומכות לידה, לעיתים היא מטפלת בתחום האלטרנטיבי כגון רפואה סינית, רפלקסולוגיה ועוד, על פי רוב הדולה ילדה בעצמה וכן צברה ניסיון בליווי לידות של נשים אחרות. הדולה הוכשרה לתמוך ביולדת תמיכה רגשית, פיזית ורוחנית על ידי מגע, תנועה, קול, עיסוי, חיבוק, מתן המידע המתאים ברגע המתאים, שמירה על פרטיות היולדת ובן זוגה, טיפולים אלטרנטיביים מסוגים שונים ועוד.

דולה טובה תדע גם לצאת מחדר הלידה בזמן המתאים ולעולם לא תתעמת עם הצוות הרפואי. בלידות לאחר ניתוח קיסרי קודם או טראומה בלידה קודמת אני ממליצה במידת האפשר לבחור ללדת בבית יולדות המאפשר מיילדת פרטית או אישית או ליווי של דולה לבחירתך.

גם לכם יש שאלות בנושא הריון ולידה לזהר כרמי. לחצו כאן .  

זהר כרמי היא אמא לשלושה, דולה ומדריכת הריון ולידה, מקימת האתר "זהר כבר בדקה ", עוסקת בייעוץ אישי לקראת לידה, ללידה ראשונה או לחוויות מתקנות, מרצה בקורסי דולות ופעילה למען חופש הבחירה בלידה. 

לכל הכתבות של זהר כרמי