אולימפיאדה של בתולות - סגולה טובה לנישואים

האולימפיאדה מקשה עליי את החיים. אני נאלץ לצפות, שעות על גבי שעות, בערוץ הראשון, אחד הערוצים הנידחים ביותר על השלט. הערוץ הזה יוצר אצלי תחושות אנתרופולוגיות, והשדרים שלו נראים לי כמו ילידים של איזה מקום פרה-היסטורי.

אני לא מבין איך אפשר להקשיב למשה גרטל יותר מדקות ספורות, ופתאום אני מוצא את עצמי מקשיב לו שעות. נפיחות הביטוי של שדרני הערוץ הקבועים בולטת במיוחד בחברתם של הפרשנים היושבים לצדם, רובם אנשי מקצוע שמדברים בשפה עניינית, אינפורמטיבית ובלי יותר מדי סיסמאות וקלישאות. כשאורי לוי מדווח מזירת הג'ודו על רגע דרמטי של פציעה טרגית, מתקנת אותו הפרשנית יעל ארד ומבהירה שבסך הכל מדובר בפציעה קלה וחסרת משמעות.

אבל הערוץ הראשון, לא להאמין שדווקא הוא, יודע לגוון את השידורים הישירים ברמזים פורנוגרפיים. אין שום סיבה אחרת לשדר במנות גדושות ויומיומיות את התחרויות בכדורעף חופים לנשים. מדובר במקצוע שולי, אין לנו בו נציגים ויש במקביל שפע של תחרויות אחרות. אז למה כן? השחקניות של הענף הזה הן הספורטאיות הכי חטובות והכי חשופות.

היום יש לנו פוקוס של מצלמות במקום שמן (צילום: AP)

חושניות היסטורית

האולימפיאדה הראשונה נערכה, ככל הנראה, בשנת 776 לפני הספירה, ובגלל אופייה הדתי היא התקיימה באולימפיה, שנחשבה ביוון העתיקה מקום מקודש. למרות זאת, המשחקים נשאו אופי ארוטי מובהק.

מילים ספורות על דת וארוטיקה ביוון: עבודת האלילים ביוון התאפיינה גם בהיבטים ארוטיים, כפי שאפשר ללמוד מהמיתולוגיה המקומית, שכוללת סיפורי חשק, לאו דווקא מוסריים, על יחסי אהבה וחשק בין האלים, בינם לבין עצמם, ובינם לבין בני אדם. בנוסף, ומבלי לפרט, הדת היוונית כללה לפעמים גם מנהגים ארוטיים, כמו "קדשות" ששירתו בפועל ככוהנות מין.

נעבור מכאן אל המשחקים עצמם. התחרויות האולימפיות ביוון העתיקה היו בעירום מלא. אפשר ללמוד על כך מכמה מקורות. אחד מהם הוא בלשני. המוסד החינוכי המרכזי בערי יוון היה "גימנסיון", שתוכנית הליבה שלו היתה מספר מקצועות תחרותיים בספורט, ו"גימנסיון" נגזר מהמילה היוונית "גימנוס" שפירושו "עירום", או "תרגיל שלמענו מתערטלים". התחרויות שדרשו עירום היו: אגרוף, היאבקות, אמנות הלחימה, ריצה, קפיצה לרוחק, זריקת דיסקוס והטלת כידון - רוב רובם של המקצועות אולימפיים דאז.

אפשר, לכאורה, למצוא לעירום סיבות לאו דווקא חושניות. התחרויות נערכו בקיץ החם של יוון, וכשחם מתפשטים, ואולי נוח יותר להתחרות בלי בגדים שמקשים על התנועה, והיו ענפי ספורט, כמו היאבקות ואמנות הלחימה (שילוב של אגרוף והיאבקות), בהם העירום, במיוחד עירום שמשוך בשמן, מקשה על המתחרים ללפות זה את זה, וכך הופכים הקרבות לטקטיים ומרתקים יותר. בנוסף, משחקים בעירום עודדו את הספורטאים לפתח את גופם, וכך לפתח את יכולתם המשחקית ולהגביר את העניין במשחקים עצמם.

אבל, כל גבר יודע (בעצם גם נשים, אבל נחזור אל הנשים מאוחר יותר) שהכי לא נוח זה לעשות ספורט בלי בגדים. אפשר לברר זאת אצל שבטים שחיים עדיין בעירום. הגברים שיוצאים לציד דואגים לעשות קשירות מתאימות לצורך קלות התנועה, וביוון, לפי יצירות האמנות מאז, לא קשרו כלום.

משיחה הדדית בשמן

העירום לא היה התורם היחידי להעלאת מפלס החושניות במשחקים העתיקים. הספורטאים משחו את גופם הערום בשמן כדי להקשות על המתחרים בענפי הלחימה, אבל גם כדי לייפות את הגוף. וזאת רק ההתחלה. הספורטאים הזכרים נהגו למשוח בשמן אלה את גופותיהם הערומים של אלה. המטרה הפעם היתה להפגין ידידות כלפי מי שבעוד רגע יעלו לזירה כמתחרים. רעיון יפה, אבל גם חושני, בידיעה שיחסים הומוסקסואליים היו נפוצים ביוון העתיקה. מחוות הידידות היפה נראתה גם כהתמזמזות חד-מינית.

ההיבט החושני בא לידי ביטוי גם ביחס לנשים. האולימפיאדה היתה פתוחה רק בפני גברים, ונאסר על נשים נשואות אפילו לצפות במשחקים. החשש היה שנשים נשואות עלולות להתגרות מהגברים הערומים וחס וחלילה לחשוק בהם, במיוחד כשהם משומנים היטב לאור השמש הקיצית, ואולי לחטוא במחשבות או במעשים, חלילה.

בתולות ואולימפיאדה הן סיפור בפני עצמו. בתולות הרי מחפשות חתנים, ואין כמו תצוגות של עירום גברי בתחרויות כדי לאפשר להן להתגרות, להתפתות ולבחור בחתן. ואם זה לא היה מספיק, היתה לבתולות גם אולימפיאדה משלהן, שנערכה מיד לאחר המשחקים של הגברים. הנחת העבודה של משחקי הבתולות היתה שתחרויות ספורט הן סגולה טובה לנישואים.

המשחקים היום נראים אחרת. אין עירום, אבל יש בכמה מקצועות בגדים חושפניים שזוכים לשידורים ישירים וחוזרים. חפשו שידורים ישירים של קליעה למטרה ותבינו. אין כאלה, או כמעט אין. ובמקום שמן שמבליט את איברי הגוף היפים יש לנו היום פוקוס של מצלמות.

ההבט החושני של האולימפיאדה מגיע אל ההמונים בעיקר על פי בחירת השידורים של ערוצי הטלוויזיה. משדרים אצלנו ג'ודו כי יש לנו נציגים, ומשדרים ספורטאיות באתלטיקה כבדה, כי התחרות עצמה מעניינת אולי. אבל במקום המרכזי של טבלת השידורים נמצאים שחייה, כדורעף חופים, התעמלות ואתלטיקה קלה - המקצועות מעוררי החשק.