אתם הצעתם: מה לעשות עם הוונדליסטים?

בכל קיץ זה קורה מחדש - בני נוער נוסעים לבלות חופשה בקפריסין או ביוון, וזו הופכת למסע הרס ושכרות. מה שהיה בימים טובים יותר חדר בבית מלון הופך לעיי חורבות ולערימות של אשפה, וגם הנהגים המקומיים יודעים לספר על רפרטואר מפואר של עבירות תנועה.

רק השבוע סיפרנו שוב על מסע הוונדליזם של חבורת צעירים באיה נאפה, שלא חסכו מהאי את התנהגותם הפרועה. הסיפור עורר תגובות חריפות בקרב הקוראים, ורבים העלו שלל הצעות, חלקן מעשיות, אחרות קצת פחות, להתמודדות עם הצעירים הללו.

החלטנו לנסות ולבחון כמה מהרעיונות האלה ברצינות:

למען יראו וייראו

הפתרון: "יש לפרסם את שמותיהם ותמונותיהם באינטרנט ובכל מקום שאפשר. כך המכרים שלהם יראו את החלק המגעיל שלהם" (אבי)

"לקחת מהמלון בנאפה את שמותיהם לפרסם ברבים ולתבוע מהם ו/או הוריהם את כלל הנזק, כולל הבושות למדינתו הקטנה. לשפוט אותם על הכפשת מדינת ישראל ברבים ולקנוס אותם במאות אלפי דולרים עם אות קיין על המצח - ל-10 שנים לפחות. האמינו לי לא יהיו יותר כאלו" (מתבייש)

הבעיה: ההצעה אמנם נשמעת יעילה למדי, אבל בל נשכח שבכל זאת אנחנו חיים במדינת חוק, שבה יש לאדם זכות לפרטיות ולשם טוב, והכל מסתבך אפילו יותר כאשר מדובר בקטינים. חלק מהגולשים אולי יצרו על כך, אל הטיפול בעבריינים צריך להתבצע על די רשויות החוק ולא על ידי התקשורת, לפחות במדינות מתוקנות.  

תשכחו מזה, אי אפשר לפרסם את תמונותיהם (צילום אילוסטרציה: תומריקו)

רק מעל גיל 21

הפתרון: "שיעשו כמו פה בארץ, פשוט לא לקבל נוער לבתי מלון ללא ליווי מבוגר. הנהלת בתי המלון בארץ ב-99% לא מקבלים נוער רק בליווי של אדם מגיל 21 ואם כבר מקבלים אז מגיעים עם אחד ההורים או אדם מבוגר והוא משאיר כרטיס אשראי כפקדון/ערבון" (שבב)

"אין לאפשר לקטינים לשכור שם חדרים. נכון שהישראלים הם בזבזנים גדולים מחד, אך מאידך הם מותירים אחריהם נזקים גדולים" (safta53) 

הבעיה: זוהי שיטה שאכן הונהגה בארצנו, ובהתאחדות בתי המלון של אילת גם מדווחים כי מדובר באחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם התנהגות פרועה של בני נוער - פשוט למנוע את כניסתם. אמנם, תמיד נמצאות דרכים להערים על המערכת, כמו למשל להזמין דרך כרטיס האשראי של ההורים, אבל בהתאחדות מבטיחים כי במקרה שחבורה עליזה של צעירים תגיע לבית המלון ללא ליווי הורים, הם פשוט לא יורשו להיכנס. אולם, בכל הנוגע לחו"ל, הרעיון הזה לא לגמרי ישים מאחר ובתי מלון רבים מגדירים את בני הנוער כקהל היעד שלהם ולא יוכלו לפסול כליל את המגזר הזה מבלי לפגוע באופן קשה בפרנסתם.

כל ישראל ערבים

הפתרון: "לנוער מתחת לגיל 21 שיוצא לחו"ל לבדו, ללא ליווי הורים, ההורים יהיו מחוייבים בהפקדת ערבות בנקאית בסכום גבוה מראש, הערבות תחולט אם תהיה התפרעות, ללא זכות ערעור. אם זה לא ירתיע - לפחות יכסה את הנזק. לא רוצים להפקיד? אין נסיעה. נקודה. יש לעגן את זה בתקנה או חוק" (יש פתרון)

"לדרוש פיקדון של 1500 יורו מכל אחד שמגיע למלון. אני לא מבינה את בעלי המלונות בקפריסין ששותקים" (להחרים להם את הדרכונים)

הבעיה: גם בארץ ניסו בעבר להתנות את שהייתם של צעירים בהפקדת ערבות מצד ההורים, אולם בסופו של דבר הבינו שהעניין יכול יותר להזיק מלהועיל. בהתאחדות המלונות באילת אומרים

כי השאיפה של בתי המלון היא למנוע את הנזקים מלכתחילה ולא לפצוח במסע שיפוצים בסיום כל עונה. גם במקרים שבהם נגבה סכום כסף כערבון, השימוש בו כפיצוי היה כה סבוך (ראו בהמשך), עד כי הם ממליצים לא להסתפק בהתניית שהותם של בני נוער בערבות, אלא פשוט לא להסכים להכניסם ללא ליווי מבוגר.

מה דעתכם על חופשה עם אמא? (צילום: רויטרס)

הרשימה השחורה

הפתרון: משרדי הנסיעות ובתי המלון צריכים לגבש רשימה שחורה של אנשים שאינם מורשים להיכנס" (אורן, מרכז)

"להקים רשימה שחורה של מתפרעים, לפרסם אותה בין כל אתרי התיירות בעולם ולא לתת לרשומים בה להזמין מלון ל-10 שנים" (nshar)

הבעיה: הקמת מאגרי מידע כגון זה מוכרת כסוגייה בעייתית בכל תחום, אפילו כשמדובר בעניינים רציניים יותר כמו פדופילים או עברייני תנועה חמורים, ויש בה התנגשות של זכויות יסוד רבות, שאותן לא נתחיל למנות. הכנסתו של אדם למאגר מסוג זה, שסביר שעד מהרה יתגלגל גם לאינטרנט, יכולה לפגוע בו גם שנים רבות לאחר המעשה, ובמיוחד כאשר מדובר בקטין. זאת, עוד לפני שנתעכב, למשל, על הבעייתיות שבהגדרת המעשים שיזכו נער בהכנסתו ל"רשימה שחורה".

החרמת דרכונים

הפתרון: "להחרים להם את הדרכונים ולא לתת להם דרכון חדש למשך 10 שנים" (אורח במלון בפאפוס)

"הם מקלקלים לכולנו!!! הנבלות מתגאים במעשיהם ולכן הם צריכים להיענש בארץ ואולי גם לשלול מהם את האפשרות לצאת את גבולות המדינה" (יואב)

הבעיה: למרות שאולי היינו רוצים לשמור שהגורמים המזיקים לא ייפגעו בתדמית הישראלית בחו"ל, למעשה, אין שום גורם, פרט לשופט, שיכול לשלול מאזרח ישראלי את דרכונו. אפילו למשרד הפנים, העוסק בהנפקת הדרכונים, אין סמכות בעניין הזה, וגם הוא כפוף לבית המשפט.  

מישהו שומר עליך

הפתרון: "לקחת פיקדון גבוה ואחרי שמחזירים אותו (אחרי שבדקו את החדר ואין נזקים) - לא לתת מפתח בשום אופן. מי ש'שכח' משהו בחדר - יעלה רק עם קצין בטחון שיחזיק את המפתח ויהיה צמוד לבחור עד שהוא עוזב את החדר" (וסיליס, מלון בכרתים)

הבעיה: אמנם איום על הכיס הוא במקרים רבים האיום האפקטיבי ביותר, אבל בל נשכח שמדובר בצעירים הנושאים, במקרה הטוב, כרטיס אשראי בינלאומי לצעירים, שמוגבל לסכומים הנמוכים בהרבה מהנזקים שבהם עסקינן. בנוסף, במקרים רבים שבהם הושאר ערבון והיה צורך לעשות שימוש בו, החלו ויכוחים עם בני המשפחות של הצעירים על מי בדיוק אחראי לנזק, מהו היקפו וכמה בדיוק יעלה התיקון - כל אלו ועוד הופכים את הפתרון למוגבל למדי.

משאירים אחריהם אדמה חרוכה. בשנה שעברה באיה נאפה

מדווחים מהשטח

הפתרון: "למה שמשרד החוץ הישראלי, בשיתוף משרד הפנים, לא יעשה מאמץ אמיתי לשפר את תדמיתו של הישראלי בעולם, ויצור מנגנון המאפשר לבעלי המלונות בחו"ל לדווח על ישראלים עבריינים, ורשויות החוק בארץ יאלצו לאכוף את העניין?" (יוני, תל אביב)

הבעיה: גם אם היינו צולחים את המנגנון הבירוקרטי הסבוך שמצריכה ההצעה החביבה שלפנינו, הרי ששלטונות החוק היו נאלצים להשבית את השמחה. הסיבה לכך היא שלפי החוק הישראלי, אין אפשרות לשפוט אזרחים ישראלים על עבירות מהסוג המדובר שבוצעו בחו"ל (ישנן עבירות שפיטות, אך מדובר במקרים חמורים הרבה מאלו שבהם עסקינן).

ד"ש מהשגרירות

הפתרון: "לכלא - למה לא מערבים משטרה? כל שנה הסיפור חוזר על עצמו, לעצור אותם ושיתייבשו בכלא בלי סיוע השגרירות עד למשפט. זה ירתיע אחרים" (אירית, השרון)

"שייעצרו בקפריסין והשגרירות לא תתאמץ לעזור להם" (אנכידו איש הבוץ)

"על משרד החוץ להוציא עלונים לבעלי המלונות בקפריסין, להתנצל מראש על חוסר הנעימות ולבקש שבעלי המלונות לא יחששו לפנות ולהזמין את המשטרה המקומית בכל מקרה של ונדליזם, התנהגות פלילית או הפרת הסדר מצד צעירים ישראלים. הצעירים הללו גורמים נזק גם למדינת ישראל ולכן בעלי המלונות יעשו טובה לעצמם וגם למדינת ישראל אם יפעילו את המשטרה המקומית כנגד פורעי החוק" (א.א.)

הבעיה: למרות הסברה הרווחת כי פנייה למשרד החוץ מסייעת באופן פלאי לישראלים שנעצרו בחו"ל, המצב בפועל שונה לגמרי. למעשה, פנייה אל השגרירות או הקונסוליה המקומית בחו"ל אינה יכולה להביא להאצת הליכים משפטיים או לשחרור ישראלים ממעצר

או מבתי כלא בחו"ל. במדריך למטייל בחו"ל של משרד החוץ מצויין כי זכותו של כל ישראלי שנעצר להודיע לנציגות הישראלית על כך, וזו תוכל להעביר את המידע למשפחתו. בנוסף, הנציגות יכולה לספק לו רשימה של עורכי דין וכן לבדוק שהוא אינו מופלה לרעה רק בשל היותו ישראלי. וזהו, פחות או יותר. יתרה מזאת, משרד החוץ מדגיש מפורשות כי מדינת ישראל אינה מתערבת באמצעות נציגויות קונסולריות בהליכים משפטיים כנגד אזרחים ישראלים בחו"ל. 

הצעה שאפשר לסרב לה

המלצות נוספות שהתקבלו מהטוקבקים: מזועזעת הציעה לעצור את הורי הילדים, נורית מקרית אונו חושבת שעדיף לשלש את מחיר הנסיעה לצעירים שאינם מלווים בהוריהם, ואילו הגולש ישראלי מרחיק לכת ואמר כי יש "לשלול מנערים אלה, שהם לא ישראלים בהתנהגותם, את זכות השיבה לארץ".

הנשואה למלונאי מהאי סקאיתוס מספרת מניסיונה כי "אצלנו לא יהיה דבר כזה. הבעל שלי זרק פעם נער כזה ערום בלי בגדים לרחוב, אחרי שהוא שרף לו את הדרכון ואת המזוודה"; ואחרון חביב - טוקבקיסט מס' 4 שבחר להישאר בעילום שם, הגדיל להציע וכתב "זו בדיוק הסיבה שצריך להכות ילדים כשהם קטנים". אבל זה כבר עניין לדיון מסוג אחר.