מורה יקר, תן להם גבולות
"שתשכיל להנחות בדרך הישר את ילדינו, שחיים בדור הכי פרוץ שהיה לו לעולם; שתחזיר את האמון שלהם בבני האדם עצמם וגם את המשמעת העצמית". מכתב אישי מישי לפידות למורה של בנו
שלום לך מורה יקר,
האמת, לא רק מורה, גם שותף בכיר. שותף לגידול הילד שלנו, בנייתו והכנתו לחיים. שנת הלימודים מתחילה והילד חוזר לכיתה, איתך. ומה נבקש ממך – האיש שבידיו אנו מפקידים את חיי הנפש של הבן שלנו?
מעט, אבל מעט שהוא כנראה הרבה, אולי מעט שהוא כמעט הכל.
נבקש ממך בעיקר שתשכיל להנחות בדרך הישר את ילדינו שחיים בדור הכי פרוץ שהיה לו לעולם הזה. דור שבור, קלוקל, עיוול ומאד מבולבל, כל-כך מבולבל עד שאפילו הוא לא שם לב שהוא כזה...
נבקש ממך שתגן עליהם מכל רע או רוע בעולם, ואיני מתכוון לעצם הרוע - את זה אנחנו נשתדל לעשות – אנחנו מתכוונים בעיקר לרוע שמשתרע, נמרח וכתוב בעיתונים ובשאר כלי התקשורת שלא ממש מתחשבים בילדנו התמימים (ואולי כבר לא כ"כ תמימים) ושופכים את כל גועל הנפש לעיני כל, גם לעיניהם של הרכים בשנים, ישר לתוך הפרצוף התמים והמתוק שלהם את כל זוהמת העולם
נבקש ממך מורה יקר לנסות ולהחזיר את האמון של ילדנו בבני האדם עצמם. בדור האחרון הם רגילים יותר ויותר לדבר עם מסכים. מסכי מחשב, מסכי lcd 20 או 30 אינצ', מסכים של "פלסטיישנים" ו-"פי אס פי". הרבה מאד אבות רוחניים ומוכספים יש להם בדור הזה בדמות המסכים החלקלקים והמבריקים – אז אנא החזר להם את הפנים האנושיות של בני האדם, של יצורים אנושיים, של רגש, חיוך ולב – אתה הרי יודע שלאף מחשב, אפילו לגדול ולמתוחכם ביותר אין את היכולת לספק להם את זה.
נבקש ממך מורה לחיים שתנסה לתת בהם את מה שאנחנו לא מצליחים, או בעיקר - לא מספיקים עקב טרדת היום, גידול הקטנים יותר, שעות העבודה התובעניות, חיי הזוגיות, ושאר הדברים שגורמים לילד בעולם המודרני להישאר עם הרבה שעות של לבד, בלי הורים מכוונים ומחנכים... וכשאנו לא בסביבה, יש סביבה אחרת שממלאה את ה"וואקום"...
והכי מפחיד אותי כשהם מסתכלים על "גדולי הדור" - הפוליטיקאים הצועדים בסך אל החקירות, כוכבי הערוצים שמקדשים את תרבות היופי והכלום, וכמובן את תוכניות השעשוע - שכדי לגזול עוד טיפת רייטינג ישמחו להפוך את עולם המושגים שלנו על פיו ולא משנה המחיר. אתה יודע, שגבולות שלנו בתור ילדים היו ברורים ומסומנים – מטשטשים ונמחקים היום ביעף...
אנא ממך מורה יקר - תן להם גבולות, החזר את המשמעת העצמית שלהם שגוועה מזמן בחסות כל "ערוצי הקודש" האלה שהזכרתי, הגדר להם קווים חדים בטוחים ברורים. ראיתי שמורה גדול ונערץ כתב פעם: "בעיות משמעת וחינוך לא מפריעות לעבודתי. הן עבודתי".
נבקש ממך לנסות ולהחדיר בהם את המושג הכל כך משתכח, והמאוד לא "קולי" – "דרך ארץ", או אולי אפילו את "ואהבת לרעך כמוך"... כן, הדברים האלה שמככבים בעיקר בפוסטרים במסדרון... אנחנו יודעים שזה קצת "פאסה" היום, ושזה לא ממש אקטואלי על יד כל ה"כוכבים הנולדים" ה"הישרדויות" ושאר תוכניות הריאלטי - בהן מחנכים את הנוער היום לתרבות ה"אני עצמי ובעיקר שום דבר מבלעדי".
אני יודע. זה קשה, קצת בלתי אפשרי ואולי נראה לך בחלקו ממש דמיוני... אבל אתה הרי מורה, ואם אתה מצליח להתקיים מהמשכורת שלך, אז כנראה שאתה יודע מצליח לעשות דברים שרוב בני האדם לא מצליחים ויודעים...
אז בהצלחה שותף בכיר שלנו, כי בעניין הזה באמת שאין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו – ועליך...
שנת לימודים מוצלחת ופורייה.
ישי לפידות יקריא את המכתב בתוכניתו "אישי בשישי" ברדיו קול-חי, יום ו' ב-14:00
