עם קצת עירנות אפשר להציל חיי ילדים

אני יושבת בבית בימים האחרונים, וודאי כמו רבים נזעקת אל מול החדשות העצובות החוזרות על עצמן בדימיון מזעזע - ילדים בני ארבע שנרצחו על ידי הוריהם. 

כמו כולם, אני מנסה לעכל את תוצאות המחקרים המצביעים על הכרוניקה הנוראה – גיל 2-4 נחשב לגיל מועד לפורענות מבחינת התעללות ואף רצח ילדים על ידי ההורים. ההזנחה הפושעת הזו, זו שלא תמיד מותירה סימנים כחולים על הגוף הקטן, אלא צלקת גדולה ובלתי נראית לעין בנפשו, יכולה להיות גלויה לעין בהחלט – באמצעות הציורים של הילד.

בניגוד למקרים קורעי לב של התעללות בתינוקות ופעוטות, ילדים בני 2-4 מציירים. לפעמים שכנה, גננת או אמא מהגן, יכולות להביט בציור שתלוי במקרה על המקרר ולגלות משהו מציל חיים.

יחד עם זאת, אני חייבת להזהיר – איתור מצוקה אצל ילדים באמצעות ציוריהם אינו מלאכה של מה בכך. לפעמים ילדים נקלעים לסכסוך בין ההורים המנסים "להלביש" על הילד מצוקה במטרה לזכות במשמורת. כמות האינטרסים המוטעים עלולה להיות גדולה ממה שנראה לעין בשלב ראשון, לכן באיתור מצוקות יש להסתמך על כמה עשרות ציורים ובדיקת סימנים מוצלבים, וכמובן על ידע והסמכה בתחום.

ובכל זאת, קרה לי לא אחת שגננת עירנית או חברה מודאגת, שלחו ציור בעילום שם רק לשם בדיקה, בעקבותיה נערך אבחון מעמיק שהוביל למסקנות שהתבררו בהמשך כצודקות ומצילות חיים.

לכן, אני רואה חשיבות רבה לכתבה זו. נהגו בה בחוכמה ובזהירות, כי בסופו של דבר מדובר בחיים של ילד קטן לכאן או לכאן.

לפניכם עשרת הדיברות לאיתור מצוקות של ילדים דרך ציורים:

1. סירוב או הפסקה של הציור

כאן מדובר במצב בו הילד נהג לצייר ברמה זו או אחרת והפסיק לצייר. במקרה הזה, יש לשלול קודם קשיים מהתחום הפיזי, כמו: קשיים מוטורים, טונוס שרירים נמוך, קשיים בויסות חושי, חגורת כתפיים חלשה, בעיות ראייה וכדומה.

רוב הילדים הבריאים נוהגים לצייר, יש כאלה שיותר ויש כאלה שפחות. ילדים שחווים מצוקה, עלולים להפסיק לצייר משום הפחד שמציף אותם. הם פוחדים להביע את עצמם בכל דרך שהיא, גם באמצעות ציור. הפסקת הציור הוא בדרך כלל ביטוי חריף למצוקה, משום שעל פי רוב, ציור יהיה אחד הפתחים הקטנים שילדים עוד יסכימו להתבטא דרכו.

2. רגרסיה בשלבי הציור

כשילד נמצא במצוקה הוא מתכרבל בתוך עצמו. לעיתים יפסיק לדבר, לצחוק או להשתולל כשאר הילדים. ההתכנסות הזו בתוך עצמו, היא התכנסות למקום מוכר ובטוח עבורו. את ההתכנסות הזו ניתן למצוא בציורים כאשר הילד חוזר אחורה בשלבי הציור. למשל, כאשר ילד שכבר מצייר דמויות בעלות נפח ומגוון פרטים וחוזר במשך תקופה לשרבוטים שאפיינו את ציוריו בגיל שנתיים, או לדלות משמעותית בציור.

3. לחץ הציור

כאן הדגש הוא על המידע המגיע משרירי הגוף. כאשר השריר בטונוס גבוה, הלחץ על הנייר חזק מאוד. כאשר השריר בטונוס נמוך, הלחץ חלש מאוד. בשני המקרים, חשוב קודם לשלול בעיה פיזית כפי שציינתי בהתחלה. במידה ונשללה בעיה כזו, הגוף נמצא במתח מוגזם או ברפיון מסוכן, המאפיין

ילדים במצוקה. ניתן לראות זאת בציורים במקומות בהם הדף נקרע מרוב הלחיצה, או בציורים בלתי נראים בגלל החולשה של הלחיצה. ציורה של ש' בת הארבע הוא דוגמא ללחץ חזק המושקע במקום מסוים. מעבר ללחיצה החזקה ולמשמעויות הפיזיות שלה יש משמעות גם לכך שהיא באזור הפה, כאילו ביקשה לוודא שהסוד שמור ולא יתגלו מעשיה של אביה כלפיה. 

4. מיקום בדף

בהמשך להצטנפות של הילד בתוך עצמו, כמו שהסברתי בסעיף 2, אפשר גם לזהות מצוקה במיקום שולי מדי על הדף. נסו להסתכל על הדף בתור במת החיים, אם הילד ממקם את עצמו בשולי הדף, הוא כאילו מתכרבל בפינת החדר ומפחד לעמוד במרכזו. ככל שהציור קטן ושולי יותר, נוכל לבדוק יותר כיוונים של מצוקה.

5. נושא הציור

נושא הציור הוא אחד המוקשים הגדולים באבחון ציורי ילדים. זאת מכיוון שמצד אחד, ציור של מפלצות או דמויות הוריות מאיימות כביכול מדבר בזכות עצמו. מצד שני, נושא הציור לא מעיד בהכרח על מצוקה שהילד חווה. כאן

מוצג ציור של ילד מתבגר, שאיתור מצוקות בגילאים הללו שונה בקריטריונים שלו מאיתור מצוקות בגילאי 4-5. יש ילדים המציירים איברי מין ומפלצות ואינם במצוקה, אלא מציירים נושאים המאפיינים את גילם. יחד עם זאת, איני ממליצה להקל ראש בנושאים קשים שמופיעים בציורים. אם נפל לידיכם ציור מצמרר, המשיכו לבדוק לעומק.

6. ציורים מושלמים

ציור הוא אמנות, ובכל ילד קיים אומן קטן, אלא אם מישהו מקפיד לדכא אותו. כוונתי בציורים מושלמים היא ציורים מדויקים יתר על המידה ושלא בהתאמה לגיל הילד. כמובן שיש לבדוק סימנים נוספים, וכמובן שיש ילדות מוכשרות

שאוהבות לצייר במדויק ללא כל קשר למצוקה – ושוב, ילד שקשה לו, יפחד לצייר, יחשוש להביע את עצמו ביצירתיות חופשית, ייבהל מהמוצר הסופי וימהר להסתירו או שמלכתחילה יתייחס לדיוק בציור כאל משהו שחייו תלויים בו.

7. סוג ההתעללות

מחקרים מראים שילדים הנחשפים לסוגי התעללות שונים, מציירים בצורה שונה. למשל: ציורים של ילדים שנחשפים להתעללות פיזית, עוסקים בתכנים אלימים יותר מהתואם לגילם ובהצללות רבות של הידיים והפנים. במקרה של התעללות מינית, עלולים להופיע איברי מין מוגדלים והצללות של איברי המין בהדגשה.

8. ציורי בית

הבית עבור ילדים שחווים מצוקה הוא אחד המקומות המסוכנים ביותר בעולמם. הם עלולים להשמיט דלתות וחלונות, כמו בציור שכאן. ובכך למנוע את חשיפת הסוד. במידה ויציירו דלתות יקפידו על מנעולים, דלתות כפולות או אמצעי סגירה אחרים. סורגים בחלונות הבית, אגב, לא נמצאו מובהקים

כלל במחקרים כסימן למצוקה! בנוסף, בהקשר לבית, עצם הנושא עלול להרתיע ילדים הסובלים ממצוקה בביתם והם יסרבו לצייר בית. לכן חשוב כל כך להתייחס לכל מיני נושאים שהילד מצייר. ניתן לאתר את המצוקה גם בציורי חלליות ופיות קסומות.

9. עצים

אתחיל דווקא מהמיתוס הגדול של ציורי עצים והוא הטבעת המופיעה בגזע. טבעת זו אינה מעידה בהכרח על מצוקה. פגשתי מאות ילדים מאושרים שמציירים את הטבעת הזו כחלק אינטגראלי מציור העץ. עניין הטבעת הוא

מורכב לאבחון, וצריך לשים לב לאופן בו היא מצוירת. ל' בן הארבע וחצי סובל מהזנחה רגשית ומהתעללות מילולית ומצייר טבעת  מעוותת ומלאה קווים שבורים בשתי וערב. ציוריו רגרסיבים יחסית לציוריו הקודמים והוא מגלה סירוב לצייר.

מצוקות בציור עץ יתבטאו בשבירה של גזעים, בענפים גדומים, ובהשחרות שונות. בציור עץ ניתנת משמעות רבה לחלקי העץ השונים, וכמובן לאיכות הקו בה העץ מצויר. יחד עם זאת, ציור עץ נחשב נדיר יותר בקרב בני הארבע ולכן ארחיב עליו פחות.

10. דמויות בציורים

אבחון ציורי דמויות הוא אחד המורכבים וגם כאן אין להסתמך על סימן אחד או איבר אחד, אלא להצליב בין משמעויות האיברים השונים. באופן כללי, ילדים הנמצאים במצוקה, עלולים לצייר דמויות ללא עיניים או בעלות עיניים ללא אישונים (הפחד לראות), ודמויות ללא פה (הפחד לספר את הסוד הנורא). הם עלולים לצייר רק את אחת הדמויות כמעוותת ומפחידה או להצליל רק אצל דמות המתעלל איבר מסוים.

דמויות שקופות כמו: דמויות בהן רואים את מבנה הגוף מעבר לשמלה או את קו הקרקפת מעבר לכובע, מאפיינות את גיל 4-7, ורק מעבר לגיל 7,8 מעידות על מצוקה. בתחום הזה, ילדים במצוקה שמציירים קבוצה של דמויות, עלולים להרחיק את דמותם מהשאר או להפריד אותה בקווי מחיצה.

הציור שרואים כאן הוא ציור של ילדה מוכה. ניתן לשים לב למזעור הדמויות, ולציור דמותה שלה ללא תווי פנים. מאפיין נוסף לציורי ילדים מוכים הוא ציור ההורים באופן המעוות בו הם מצוירים כאן, והוספת עצם דומם בידם, המשמש להכאה.

ולסיכום, אחד המיתוסים הגדולים שנקשרו בציורי ילדים קשור לצבע השחור ולקשר שלו למצוקה שהילד חווה. צבע זה לא נמצא מובהק במחקרים כמעיד על מצוקה ואפילו להיפך!

בציורים וגם בכתבי היד של הילדים ניתן בהחלט למצוא מאפיינים שונים לילדים הנמצאים במצוקה בעקבות חולי או משבר אחר העלול לפקוד גם במשפחות הכי טובות, או ילדים שנחשפו למראה של התעללות לעומת כאלה שעברו התעללות ישירה, או ילדים שנחשפו לזוועות של מלחמות ומעשי איבה.

ועוד נקודה שחשוב לי לציין בנוגע לזיוף. במסגרת עבודתי אני מגישה חוות דעת רבות לבתי משפט בנושא אבחון ציורי ילדים במצוקה. כוחם של הציורים והבדיקה המושכלת והמקצועית שלהם הוא בשלילת אפשרות הזיוף. ניתן לגלות בקלות ציור של ילד שמבוגר התערב בו והוסיף פרטים או ציור של ילד שהונחה לצייר נושא וסגנון מסוים וגם ציור של ילד שצייר בעל כורחו. אך את הסימנים לכך, אסור וגם רצוי שלא לגלות.

מיכל וימר – מומחית לפענוח ציורים וכתבי יד של ילדים, מחברת הספר "ציורים מדברים – כלים להבנת ציורי ילדים" ומנהלת פורום פענוח ציורי ילדים .