לימודים בארה"ב - פתח ל"בריחת המוחות"?

"לימודים בארץ זו פשרה" - אומרת נילי לרנר, סטודנטית לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב. סטודנטים ישראלים רבים מעדיפים את המוסדות היוקרתיים בארצות הברית, ובשבוע הבא יבואו לארץ מספר שיא של נציגים אמריקנים לכנס ה-MBA, כדי לשכנע עוד ישראלים לעקור לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. וכך, ייתכן, מתחילה גם "בריחת המוחות".

"הסטודנטים הישראלים הוכיחו את עצמם כסטודנטים מצטיינים ברמה האקדמית, 

בכנס שמארגנת הקרן ייחזרו אחר הישראלים נציגי אוניברסיטאות מובילות, בהן סטנפורד, ברקלי, MIT, דיוק, ברנדיס, TUCK, אונ' ורג'יניה, הרווארד, וורטון, UCLA, קלוג, אונ' שיקאגו, קולומביה, קורנל ועוד.

"החסם הרציני היה ה-GMAT", אומרת לרנר, שלומדת בישראל. "אם הייתי מוציאה ציון מספיק טוב באנגלית, הייתי רוצה ללמוד בחו"ל - אבל רק באוניברסיטה מאוד טובה. ללמוד בארץ זו פשרה, והיום אני מעדיפה להישאר בעיקר בגלל מחויבויות כמו בן-זוג. אבל בהחלט אפשר להבין גם את מי שאורז את ה'פקלאות' ונוסע לשנתיים לחוויה של לימודים בחו"ל".

הגירת אקדמאים לארה"ב: פי 4-6 ממדינות המערב

כיום לומדים כ-3,000 ישראלים לתואר המדובר בארה"ב. טל רייזנפלד, בוגר הרווארד, סיים לפני שלושה חודשים, ומספר: "יוצרים שם קשרים עסקיים חזקים עם חבר'ה בחברות בינלאומיות, הרבה יותר מאשר בארץ. הלימודים עצמם יותר אינטנסיביים מבחינת שעות, לטוב ולרע.

"כל בית ספר רוצה נציגות ישראלית. בהרווארד למשל יש חמישה סטודנטים ישראלים מתוך 900. מבחינת טכנולוגיה אנחנו על המפה, בכיתה מרגישים שיש ישראלים, אולי גם בגלל הצבא והמציאות שלנו יש יותר יזמים באופי", מוסיף רייזנפלד, ונוגע בנקודה הכואבת: "אני דוגמה לישראלי שלא 'ברח', אבל הרבה נשארים כדי להחזיר השקעה כלכלית".

בישראל עדיין מתקשים להתמודד עם תופעת עזיבת אקדמאים לחו"ל, הפוגעת במוסדות המחקר וברמתו. מחקרו של ד"ר דן בן-דוד מאוניברסיטת תל אביב, Soaring Minds: The Flight of Israel's Economists, מנתח את תופעת בריחת המוחות מישראל כמקרה בוחן קיצוני של הגירת אקדמאים ממדינות מפותחות לארה"ב. הנתונים בו מראים על הגירה גבוהה פי 6-4 בישראל מאשר מיתר מדינות המערב. ברקע: ההטבות הגלומות במעבר, כמו שכר גבוה, תגמול פרטני בהתאם לביצועים ופוטנציאל קידום מהיר יחסית לישראל.

במועצה להשכלה גבוהה מסתמכים על מחקרים לפיהם כרבע מהסגל האקדמי נמצא בחו"ל, או יותר מ-1,000 מתוך כ-5,000. גלית איזמן, הממונה על מחקר וקשרי חוץ במועצה, רואה את החיזור אחר הסטודנטים כמחמאה.

"מבחינתנו זה גם בא להגיד - תשתפרו כדי שיילמדו אצלכם. בריחת המוחות מתייחסת בדרך כלל לאלו שעוזבים לתארים מתקדמים כמו דוקטורט".

במקביל, מנסה ישראל דווקא לעודד סטודנטים זרים ללמוד בארץ. הטכניון, למשל פתח בית ספר שלם לסטודנטים זרים. "הדירוג של אוניברסיטאות ישראליות הוא לא רע" אומרת איזמן. "לגבי חילופי סטודנטים המצב רע - אנשים לא באים ואין תוכניות לעידוד. לכן החלטנו להכניס לתוכניות הלימודים יותר קורסים באנגלית, דבר שהוא הכרחי גם לסטודנטים ישראלים".