7 שנים ל-11.9: השגרה חזרה, השאננות נעלמה
על פניו נראה שהחיים בתפוח הגדול שבו לקדמותם - מרכז העיר שופע תיירים, קשה להשיג כרטיסים למופעים בברודוויי והחנויות הומות אדם. אולם לא קשה להבחין שהעיר שנראתה לפני שבע שנים כבלתי מנוצחת עברה טראומה קשה ששינתה אותה לנצח. השאננות היהירה של התושבים היא נחלת העבר, בעיר שבה פעור כפצע פתוח אתר הגראונד זירו, שהפך יעד תיירותי
שבע שנים מאוחר יותר, על-פניו נראה שהחיים בני-יורק שבו לקדמותם. מרכז העיר שופע תיירים אמריקנים וזרים, המלונות בעיר מלאים עד אפס מקום, קשה להשיג כרטיסים למחזות הזמר המובילים והחנויות הומות אדם. אבל דבר אחד ברור - הטראומה הקשה שפקדה את העיר ב-11 בספטמבר 2001 הותירה את חותמה.
בולטים בהיעדרם
שבע שנים לאחר שהמחבלים הצליחו לנתץ את אחד מסמליה המובהקים של העיר, בדרום מנהטן עדיין פעור חור - החור שבו עמדו פעם מגדלי התאומים. כשם שבתעשיית הטלוויזיה האמריקנית מיהרו למחוק את הסמל שאינו עוד מפתיחי סדרות המתרחשות בעיר כמו "סקס והעיר הגדולה" ו"חברים", גם בתעשייה פחותה יותר, תעשיית המזכרות, מיהרו לעדכן את הסחורה בהתאם לשינוי בקו הרקיע של המטרופולין. למרות זאת, בחנויות מזכרות בודדות במרכז מנהטן אפשר עדיין למצוא דגמים מיניאטוריים של הסמל הניו יורקי שאבד, לצד דגמים של בניין האמפייר סטייט ופסל החירות.
הסמל הבולט נעלם מקו הרקיע (צילום ארכיון: AP)
תייר שאינו מצויד במפה, המחפש את גראונד זירו בניו-יורק בימים שלפני יום השנה למתקפת הטרור - יוכל למצוא את האתר בנקל, רק על פי התרשמות ממספר השוטרים שנצפים ברחובות. ככל שיש יותר שוטרים בנמצא, כך האתר קרוב יותר. לבסוף, בפינת הרחובות ליברטי וצ'רץ' מתגלה גראונד זירו במלוא תפארתו המגודרת.
בכיכר המשקיפה על גראונד זירו כבר החלו רשתות הטלוויזיה להקים את הבמות שעליהן ישדרו הכתבים ביום השנה. אחד השוטרים שמוצב בכיכר הוא קצין המשטרה ג'ימי מיאה. מיאה הצטרף למשטרת ניו-יורק לפני שלוש וחצי שנים - ולמרות שהוא מעיד כי תמיד חלם לשרת כשוטר, הוא מודה כי מתקפת הטרור רק חיזקה אצלו את הרצון לשרת את תושבי העיר ולהגן עליהם.
“ב-11 בספטמבר 2001 הייתי עוד סטודנט במכללה”, הוא נזכר. “כשהמטוס הראשון התרסק לתוך המגדלים חשבנו שזו תאונה. כולנו יצאנו לחצר של המכללה, כי משם היה אפשר לראות את המגדל והעשן. ואז התרסק מטוס נוסף במגדל השני, והבנו שזו לא תאונה. למרות זאת, זה היה בלתי נתפס. לא הבנו איך מישהו יכול לעשות כזה דבר".
מיאה מוצב בימים כתיקונם ברובע הברונקס, אבל בימים האחרונים הועתק מהמקוף הרגיל לפינת הרחובות ליברטי וברודוויי. כאשר הוא נשאל האם ניו-יורק בטוחה היום, הוא מתקשה להשיב. “באופן כללי, קשה לי לטעון שאנחנו כבר לא פגיעים. כבר אי אפשר לחשוב ככה. מתקפת הטרור ניפצה את התפיסה הזאת. לא משנה כמה שוטרים נציב כאן, תמיד נרגיש במידה מסוימת מאוימים. אבל אי אפשר שלא להודות שמאז הפיגועים אנחנו ערניים הרבה יותר, וגם הציבור ערני. בסופו של דבר אנחנו זקוקים לעזרתו של הציבור כדי שנוכל להילחם בטרור", הוא מציין.
האטרקציה התיירותית החדשה
למרות שהתוכנית לבניית מרכז חדש על חורבות הישן אושרה כבר לפני יותר משנתיים, העבודות באתר עתיר המנופים מתקדמות בעצלתיים. משאיות נכנסות ויוצאות, והרבה פועלי בניין לבושים באפודים וקסדות בצבע כתום בוהק מתרוצצים באתר ובסביבתו.
החור עדיין פעור בדרום מנהטן (צילום: דנה צימרמן)
"אסקס וורלד קפה", במורד רחוב ליברטי, צופה על אתר הבנייה האדיר. פעם העניק בית הקפה שירות לאלפי העובדים בשני המגדלים שאינם עוד. היום פוקדים אותו עובדים רבים מבנייני המשרדים הסמוכים, אך נוסף לו מגזר חדש של לקוחות: התיירים הרבים שבאים להשקיף על הקניון עתיר המנופים. בילוי של כשעה בערב סתווי בגראונד זירו לא הותיר כל מקום לספק - גראונד זירו הפך לאטרקציה תיירותית. "עדיין לא התרגלתי לשמש שמציפה את חלון הראווה שלנו בשעות האלה”, מתוודה בובי, אחד העובדים בקפה. "כשעמדו כאן המגדלים היה כאן מוצל גם בימים הכי שמשיים”, הוא נזכר.
גם סניף רשת המזון המהיר "ברגר קינג" שבפינת הרחובות ליברטי וצ'רץ' הפך שלא מרצונו למקום לעלייה לרגל. הסיבה: החלונות בקומה השנייה הפונים צפונה משמשים נקודת תצפית פתוחה לציבור על הבור הענקי הפעור בליבה של דרום מנהטן. העובדים כבר הפסיקו להרים גבה למראה עשרות תיירים המצוידים במצלמות, שצועדים פנימה לתוך המסעדה, אך במקום לגשת אל הדלפק, מטפסים לקומה השנייה - לא בחיפוש אחרי השירותים, אלא כדי לצלם תמונה נוספת של האתר מזווית אחרת, טובה יותר.
הטרור נדחק מהפוליטיקה
בניגוד למערכת הבחירות הקודמת, שהיתה הראשונה לאחר מתקפת הטרור הקשה ומטבע הדברים נערכה בצלה - במערכת הבחירות הנוכחית נדחקו סוגיות ביטחון פנים הצידה לטובת נושאים בוערים יותר: המיתון, שיעור האבטלה הגואה, המשבר בשוק המשכנתאות והעלייה העולמית במחירי הדלק. נדמה שרק הנשיא ג'ורג' בוש בהופעתו בוועידה הרפובליקנית בשבוע שעבר ניסה לעורר את זכר האסון - אך הניסיון של בוש להפחיד את המצביעים לזרועות הרפובליקנים באמצעות אזכור הטראומה בלט על רקע דחיקתו של הטרור מראש מראש האג'נדה של שני המועמדים לנשיאות.
"נמאס כבר מה'פוסט'”, מתמרמרת נוסעת שחורת-עור בקו 4 ברכבת התחתית, האוחזת בידה בגיליון הצהובון "ניו יורק פוסט" ששערו מכריז על הודעת התמיכה של מערכת העיתון במועמד הרפובליקני ג'ון מקיין. “אני בעד אובאמה. אני רוצה שיהיה נשיא שחור ראשון", היא אומרת לחברתה, ושתיהן פוצחות בשיחה מלאת התלהבות על עמדותיו של מועמד הדמוקרטים לנשיאות בנושאים כלכלה וחברה. איום הטרור, כך נראה, נוכח בעיקר בהודעות המושמעות במערכת הכריזה.
לפנייה לכתב/ת 
