נעים להכיר - הפנסיה שלך
השינויים בשוק החיסכון הפנסיוני שחלו בשנה האחרונה, הם הזדמנות לכל אחד מאיתנו להכיר מקרוב את החיסכון ארוך הטווח ולהגביר מעורבות בנעשה בחסכונות שלנו
בשנה האחרונה עבר שוק החיסכון הפנסיוני מהפיכה של ממש. הגדרות ונהלים שהיו נהוגים עשרות שנים עברו שינויים מרחיקי לכת. גם "שועלים ותיקים" בתחום הפנסיוני נדרשו ללמוד את השוק מחדש.
השינויים הדרמטיים הללו שיוצרים מעין "דף חדש" בתחום, הם הזדמנות לכל אחד מאיתנו להכיר את השוק הזה שמגלגל כ-400 מיליארד שקל מכספנו שלנו. מה גם, שהרעיון העומד מאחורי השינויים הללו הוא להגביר את המעורבות של הצרכן החוסך ולפשט את התהליכים עבורו.
מהי חשיבותו של החיסכון הפנסיוני?
הכספים שיעמדו לרשותנו בעת שנגיע לגיל הפרישה מורכבים משלושה רבדים: הרובד הראשון והבסיסי הוא קצבת הזקנה שנקבל מהביטוח הלאומי , הרובד השני הוא החיסכון הפנסיוני שצברנו והרובד השלישי הם חסכונות וולונטריים נוספים (אם יש לנו).
סכום קצבת הזקנה הבסיסית ליחיד הוא 1,213 שקל לחודש ולזוג - 1,823. מי שצבר ותק מספיק בתשלומי הביטוח הלאומי במהלך שנות עבודתו, יכול אף להגיע לתוספת של עד 50% מהקצבה ועדיין, מדובר בסכום נמוך. יצויין כי קצבת הזיקנה בישראל היא הנמוכה ביותר בעולם המערבי, וכי כל ההבטחות שניתנו במערכת הפוליטית להגדיל אותה - עלו בתוהו.
השורה התחתונה היא שקשה מאד להתקיים רק מקצבת הזקנה. מי שלא דאג בעוד מועד להכנסות אחרות, כמו פנסיה או חסכונות, עלול למצוא את עצמו בבעיה לא קטנה.
רמת החיים בישראל, כמו בכל העולם, עלתה מאד בשנים האחרונות. כתוצאה מכך גם משך החיים התארך. ניתן אדם שמגיע כיום לגיל הפרישה נמצא עדיין "באמצע החיים" .
המשמעות היא שמי שמגיע לגיל פרישה, צריך לדאוג לעצמו למקור פרנסה קבוע ל-20 השנה הבאות. מקור פרנסה משמעותו לא רק מקום לינה ומספיק כסף לאוכל, אלא מספיק כסף כדי לחיות ברמת חיים ראויה ובכבוד.
השינויים הדרמטיים העוברים על שוק החיסכון הפנסיוני בשנה האחרונה ונוגעים לכל אחד מאיתנו, מבטאים את העובדה כי מדינת ישראל החליטה לא לחכות עד שאדון ישראלי יבין בעצמו כמה חשוב החיסכון לטווח ארוך. היא תחליט עבורו כבר כעת שהוא חייב לחסוך, עכשיו השאלה היא רק "היכן לשים את הכסף".
מהלכים אלו שחלקם הינו תוצאה של רפורמת בכר ומדיניותו המהפכנית של נתניהו, בתקופתו כשר האוצר, וחלקם נובעים מהסכם הפנסיה שנחתם בין ההסתדרות לארגונים הכלכליים בלחץ המערכת הפוליטית וקיבל הכרה ממשלתית כהסכם מחייב, מהווים הזדמנות עבורנו להגבר את מעורבותנו בפנסיה שלנו.
מה הם השינויים העיקריים שחלו בשנה האחרונה:
- תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסים שנכנס לתוקפו בתחילת שנת 2008 שינה את מבנה שוק החיסכון לטווח ארוך בקביעה כי מעתה תהינה הגדרה חדשה למוצרי החיסכון: קופה משלמת קצבה, אשר תאפשר לחוסך לקבל את הכספים שצבר בצורה של קצבה חודשית, וקופה שאינה משלמת קצבה, החוסך בקופה זו, לא יוכל לקבל קצבה (תגמולים) ישירות מקופה זו ועליו להעביר את הכספים לקופה משלמת קצבה, כך יוכל לקבל קצבה חודשית.
תחת ההגדרה "קופה משלמת" נכנסים קרן פנסיה ופוליסות ביטוח קצבתי (ביטוח מנהלים) ותחת "קופה לא משלמת" נכנסים קופות גמל ופוליסות הוניות. השלכותיו המעשיות של התיקון הזה הן: מעתה לא ניתן למשוך בעת מועד הפרישה סכום הוני (סכום גדול בתשלום חד פעמי).
מעתה, עד לסכום של 3,850 שקל לחודש (מבטא חיסכון של כ- 800 אלף שקל) החוסך חייב לקבל את הכספים כקצבה חודשית, ואילו לגבי יתרת הכספים כל אחד יכול להחליט כיצד הוא מעדיף לקבלם - סכום חד פעמי או קצבה נוספת. יש לציין כי שינויים אלו רלוונטים לכספים שהופקדו החל מרגע כניסתן של התקנות החדשות לתוקף.
שינוי משמעותי נוסף שנעשה בתיקון זה, הוא איחוד כללי המיסוי - עד תחילת 2008 הטבות המס על הפקדה בקרן פנסיה היו שונות מהפקדה בביטוח מנהלים או בקופת גמל, התיקון למעשה השווה את התנאים בכל אפיקי החיסכון ארוך הטווח.
- פנסיה חובה - מהלך דרמטי נוסף שהחל בשנת 2008 הוא כניסתו לתוקף של צו ההרחבה
לפנסיית חובה במשק: הסכם בין ארגני העובדים והמעסיקים ובאישורו ופיקוחו של משרד התמ"ת הקובע כי החל משנת 2008 כל מעביד בישראל חייב להפריש עבור העובד שלו חיסכון פנסיוני (בכפוף לתקנות).
- יעוץ פנסיוני – כניסת הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני (לעצמאים ולשכירים) כחלק מרפורמת בכר, לאחר שמכרו את קופות הגמל שהיו בבעלותם, מתוך מטרה שיהפכו ליועצים אובייקטיביים, כמו גם תקנות הנוגעות לסוכני הביטוח. שינוי משמעותי בתחום זה היא חובת ההנמקה המוטלת על אותם סוכנים ויועצים המחוייבים לצרף מכתב מפורט בכל ייעוץ ללקוח הכולל את הסיבות להמלצתם.
- תכנית הניוד - המהלך האחרון הוא תכנית הניוד של האוצר שחלקים ממנה כבר מיושמים ותכנס במלואה לתוקף בתחילת 2009 הקובעת כי ניתן לעבור בצורה כמעט חופשית בין מוצרי החיסכון הפנסיוני השונים בצורה קלה ופשוטה (בכפוף למגבלות מסוימות).
כל התהליכים הללו נועדו למעשה לעודד את הציבור לחסוך באפיקים פנסיוניים, וזאת, כדי שעם פרישתם לגמלאות יוכלו לקיים את עצמם ולא יפלו לנטל על המדינה. המטרה היא לאפשר רובד קצבתי לכל החוסכים לגיל פרישה במדינת ישראל. בנוסף, יש רצון להפוך את השוק הפנסיוני לידידותי יותר לצרכן ולהגביר את התחרות בשוק. למרות מהלכים רגולטורים אלו, שרובם מבורכים, אל לנו לסמוך על המדינה שתדאג לעתידנו.
הרשויות אולי "הכשירו את הקרקע" על מנת שלנו יהיה קל ונוח יותר לדאוג לביטחוננו הכלכלי בעתיד, אבל כעת הגיע תורנו לגלות קצת יותר מעורבות ואחריות כלפי עתידנו.