מי אמר שאסור לבני זוג ללכת לישון כועסים?

זה חייב לקרות. תמיד מישהו חייב להזכיר את העצה של הסבתא שלו לבני הזוג הטריים - "לא ללכת לישון כועסים". אני לא יודעת אם זה הכלל שהיה מקובל על כל הסבתות, או אם הסבתות שלנו אהבו להישאר ערות עד לשעות הקטנות של הלילה. אני גם לא יודעת למה אנשים הנשואים באושר עדיין מוקירים את האמרה הזאת.

לי זה ממש לא נשמע כמו אסטרטגיה יעילה לזוגיות מוצלחת. בלילה, בעיות טריוויאליות נראות ענקיות. הדמעות, הצעקות, ההאשמות, כולן מתגברות, וקשה להגיע להחלטה. בלילה - מתייסרים בחזרה מתישה ומתמשכת על אותם הדברים, עד שהעייפות שמה סוף-סוף קץ לשיחה.

לאור היום, רבים מהנושאים שנראו כל כך קריטיים בערב הקודם, שהיו בעלי חשיבות רגשית גדולה ומעוררי מחלוקת, נראים פתאום חסרי חשיבות. נראה כאילו הפער בין בני הזוג הצטמצם. נראה שהעוצמה הרגשית פחתה.

כולנו חווים את זה, משום שקיימת מציאות רגשית ורוחנית ששייכת דווקא לשעות היום. בכלל, המציאות הפיזית של העולם משליכה רבות על רגשותינו ומצבנו האישי וקשורה בקשר הדוק לפן הרוחני. על פי מחשבת ישראל, אין זה מקרה, למשל, שחג הפסח חל באביב. ה' ברא את העולם בצורה כזאת, שהתחדשותו הגשמית של העולם תישק בצורה מורכבת ללידתו והתחדשותו של עמו; ואפילו מעבר לכך - האפשרות שלנו להשיג את החירות הרוחנית שעומדת ביסודו של חג הפסח, קלה וקרובה יותר בזמן הזה. מציאות רוחנית ומציאות גשמית חופפות בכוונה תחילה ופועלות יחד.

החשיכה ו"היצר הרע" שלנו קרובים וקשורים

כך גם לגבי לילה ויום. זה לא רק הדמיון שגורם לנו לפחד בלילה. החשיכה ו"היצר הרע" שלנו קרובים וקשורים. ל"צד האפל" שבנו יש יותר כוח בלילה. אנחנו פחות רציונליים, פחות רוחניים, יותר מפוחדים ופחות יציבים.

לעומת זאת, השחר מביא איתו תקווה ואופטימיות. המשיכה שלנו לטוב גוברת. אנחנו מלאי מרץ וחיוביים. זאת לא התנסות אישית ייחודית, אלא שיקוף של המציאות, ביטוי של הבריאה.

בהנחה שהעולם נראה עגום יותר בלילה - מבחינה גשמית, רוחנית ורגשית - סביר להניח שזה לא הזמן האידיאלי לפתרון בעיות זוגיות קשות. אנחנו מתבוססים בביצה של מתח, פחד ושליליות.

נראה שהדרך החכמה יותר תהיה דווקא לשכב לישון, ולשוב לבחון את הנושא בעין רעננה, בַּאור ובמצב הרוח של היום. אמנם נדרשת לשם כך שליטה עצמית, ואולי נרגיש שזה פחות מספק מבחינה רגשית. אולי גם זה לא מה שהסבתא שלנו אמרה, אבל זאת האסטרטגיה היותר שקולה. זו גישה בוגרת יותר. זה המהלך המתואם ביותר לריתמוס של העולם.

לא משנה כמה עגמומית נקודת המבט שלנו בלילה, היום תמיד מביא עמו תקווה ואפשרויות חדשות. זוהי ברכה שה' בנה והכניס לעולמו, כמו שכתוב בתהילים: "בערב ילין בכי, ולבֹּקר - רִנה". אנחנו צריכים לשמוח על ההזדמנות ולנצל אותה כראוי.

אני לא אומרת שאנחנו צריכים ללכת לישון מתוך כעס. אין ספק שהיה הרבה יותר טוב לא לכעוס בכלל! אבל אם אנחנו בכל זאת כועסים, או בעיצומה של מחלוקת עזה, הבחירה השפויה יותר והחכמה יותר, למרות שנים של שטיפת מוח לכיוון השני, תהיה להניח לבעיה עד לבוקר ולתפוס שנת לילה טובה.

• באדיבות אש התורה – www.aish.co.il - אתר עם שמחת חיים