הפסד לארגוני הסביבה: אושרה הקמת מרשם

ברוב של 16 בעד ושישה נגד אישרה היום (ג') המועצה הארצית לתכנון ובנייה להקים את היישוב מרשם בחבל לכיש, לצורך יישובן של 22 משפחות ממפוני גוש קטיף. בהחלטה דחתה המועצה הארצית את הערר שהוגש מטעם ארגוני הסביבה, רשות הטבע והגנים, מדענים וגם חברי הכנסת דב חנין (חד"ש) ויוחנן פלסנר (קדימה). בכך גם הגיע לסיומו הכושל אחד הקרבות הסביבתיים המרכזיים ביותר של השנה האחרונה.

על החלטתה של המועצה הארצית קיבלו אתמול ארגוני הסביבה איתות מקדים, עם הודעתו של השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא כי שינה את עמדתו והחליט לתמוך בהקמת היישוב. מהלך זה עורר כעס רב בקרב הארגונים, במיוחד נוכח העובדה כי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים שכפופה לו, היו שותפים לערר.

בחברה להגנת הטבע, אשר אנשיה הובילו את המאבק כנגד התוכנית, כינו את ההחלטה "יום שחור לסביבה". ניר פפאי, רכז הטבע בחברה, התייחס בשיחה עם ynet לשינוי העמדה של השר עזרא ואמר כי עמדתה מפורשת כזו מצד השר "עומדת בניגוד לכללים של היועץ המשפטי לממשלה". פפאי ציין כי אף נציג מטעם המשרד להגנת הסביבה לא נכח היום בדיון. אולם לפי שעה לא התקבל אישור לכך מטעם המשרד.  

לדבריו, "מדובר בשר שאמון על הגנת הסביבה, אבל במקום שהוא יהיה הקול של אנשי הסביבה הוא דרש שאנשי משרדו יצביעו בעד היישוב". פפאי ציין עוד כי "מעבר לקול הבודד שיש למשרד להגנת הסביבה בוועדה הארצית לתכנון ובנייה, הרי שהשפעתו כמשרד ממשלתי רבה ומשמעותית יותר".

בשל השינוי שחל אתמול בעמדת השר הביעו היום ארגוני הסביבה את מחאתם והודיעו כי יחרימו את הטקס החגיגי לציון 60 שנה לסביבה. למחאה הצטרף היום יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, ח"כ אופיר פינס אשר אמר כי  בדיון בוועדה לנציגי המשרד כי "בשינוי העמדה הפגנתם 'פליק פלאק' שלא היה מבייש את האולימפיאדה ואולי אף היינו זוכים במדליית זהב". 

סופו של מאבק סביבתי. האזור בו יוקם היישוב (צילום: החברה להגנת הטבע)

ברגע האחרון, טרם התכנסה המועצה הארצית לדיונה, שיגר פינס מכתב בהול למנכ"ל משרד הפנים ויו"ר הוועדה, אריה בר. במכתב ציין פינס כי למרות כאב המפונים יש צורך לשים גבול לפגיעה בערכי טבע".

התוכנית להקמת היישוב מרשם התגבשה במשרד הבינוי והשיכון כבר לפני תשע שנים, במטרה למנוע השתלטות פיראטית על אדמות מדינה ו"זליגת" אוכלוסיה פלסטינית מהכפרים הסמוכים לתוך גבולות 67'.

לדברי גורמים בכירים במשרד הבינוי והשיכון, העיכוב המרכזי בביצוע לא היה עד כה קשור להתנגדות הגופים הירוקים אלא נבע בשל מחסור במתיישבים. 24 משפחות מפוני גוש קטיף שיעלו לקרקע עם בנייתו של היישוב, אפשרו למעשה להוציא לפועל את התוכנית.

"ישנן חלופות, הפגיעה בטבע מיותרת"

אולם בארגוני הסביבה טענו לאורך כל הדרך כי אין צורך בהקמת יישוב חדש באזור בו ישנן חלופות וכי הדבר עומד בסתירה גם ביחס למדיניות התכנון של הממשלה. בארגונים ציינו כי התוכנית תביא לבזבוז משאבים ולהרס הסביבה בשל עבודות התשתית שיבוצעו באזור.

עד לפני יומיים, בטרם שינה השר הממונה את דעתו, היתה עמדתו הרשמית של המשרד להגנת הסביבה בדעה דומה. בחוות הדעת שגובשה על-ידי אנשי המקצוע במשרד נכתב: "הקמת היישוב תפגע קשות בערכי הטבע, הנוף והמורשת, במגוון הביולוגי העשיר והנדיר ובבתי הגידול הייחודיים המצויים כיום באזור והנתונים בסכנת הכחדה". 

בחוות הדעת נכתב עוד כי "הרס בתי הגידול הינו מהגורמים העיקריים להכחדתם של מיני צומח ובעלי חיים בימינו". בנספח צויין כי באזור תועדו עדרים גדולים של צבי ארצישראלי (שאוכלוסיותיו נפגעו קשות במקומות אחרים בארץ), טורפים גדולים כגון צבוע וזאב, וטורפים קטנים כמו גירית הדבש, שנמצאת בסכנת הכחדה מקומית".

מנגד, במשרד הבינוי והשיכון ובוועד מפוני גוש קטיף טוענים כי הארגונים הירוקים מתעלמים מ-45 אלף פלסטינים שגרים מהצד השני של הקו הירוק ואף דוחים את הטענות לפיהן הקמת היישוב פוגעת בערכי הטבע.