שיעורים בכלכלה לאובאמה ומקיין
המועמדים לנשיאות בחרו להתמקד בנושאי חוץ וביטחון. המשבר הנוכחי ייאלץ אותם להכין הרבה שיעורי בית
"זו הכלכלה, טמבל", כתב ג'יימס קארויל, אחד המומחים הבולטים לבחירות בארה"ב, על כרזה שתלה ב-1992 במטה הבחירות המרכזי של ביל קלינטון, מועמד הדמוקרטים לנשיאות. הביטוי הזה, שמייחס משקל משמעותי לנושאים כלכליים במערכות בחירות לנשיאות ולקונגרס, הפך למטבע לשון בתרבות הפוליטית האמריקנית. נושאי משק וכלכלה אכן נראים יותר רלוונטיים לבוחר הממוצע משום שבניגוד לענייני חוץ וביטחון הוא מבין אותם יותר ומרגיש אותם בחיי היום יום, בעיקר בכיסו ובחשבון הבנק שלו.
ב-1992, סיכוייו של ג'ורג' בוש האב להיבחר לתקופת כהונה שנייה נראו מבטיחים מאד לאור הישגיו המרשימים בענייני החוץ: סיום המלחמה הקרה עם ברית המועצות שנחשב לניצחון אמריקני והתבוסה שהנחיל לסדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה. אבל בוש הזניח את חזית הפנים, המצב הכלכלי הידרדר ובניגוד להבטחה מפורשת שנתן במערכת הבחירות של 1988, הוא נאלץ להעלות מיסים. אז הוא אמר בביטחון רב בטלוויזיה: "קראו את שפתי, לא יהיו מיסים חדשים". קלינטון חסר הניסיון, שבא משום מקום ושמעט בוחרים הכירו אותו, ניצל עד תום את המיתון ואת חוסר האמינות של בוש בתחומי המשק והכלכלה, וניצח. הכלכלה האמריקנית שיצאה מהמשבר והחלה לשגשג בתקופת כהונתו הראשונה של קלינטון סייעה לו מאוד לזכות בבחירות 1996 ולהיבחר לתקופת כהונה שנייה.
היום, המצב הכלכלי בארה"ב הוא הרבה יותר קשה וטעון ממה שהיה ב-1992. למשברים הכרוניים של הביטוח הלאומי, הבריאות והחינוך הצטרפו בשנה האחרונה משבר המשכנתאות, משבר האנרגיה וגרעון בלתי נתפס בתקציב הפדראלי שנובע בין השאר מההוצאות האסטרונומיות של ארה"ב על המלחמות בעיראק ובאפגניסטן. אפילו סופות ההוריקן נעשו קשות יותר והן גורמות לנזקים ישירים ועקיפים במיליארדי דולרים.
בזמנים רגילים, משבר כלכלי חריף מעניק יתרון משמעותי למועמד האופוזיציה, כפי שאכן קרה בבחירות 1992. אבל הזמנים אינם רגילים. למקיין ולאובאמה אין ניסיון כלכלי משמעותי ומעבר לסיסמאות שחוקות אין להם באמת תוכניות רציניות לפתור את בעיות המשק הקשות. נוסף לכך, שניהם בחרו מועמדים חסרי ניסיון בכלכלה לתפקיד סגן הנשיא. מקיין שתחום התמחותו הוא עניני חוץ וביטחון, העדיף אישה צעירה בעלת ניסיון מצומצם כראש עיר קטנה ומושלת של מדינה מעוטת אוכלוסין ותשתיות, כדי לזכות בתמיכת השמרנים במפלגתו ומחוצה לה, ואולי גם בתמיכת נשים. אובאמה בעל ניסיון מוגבל בענייני קהילה וחברה, בחר בסנאטור ותיק בעל מומחיות דווקא בענייני חוץ וביטחון כדי להשלים את מה שחסר לו בתחום זה.
מקיין ואובאמה העריכו שנושאי חוץ וביטחון: המלחמות בעיראק ובאפגניסטן, חתירת איראן לנשק גרעיני, הניסיון של רוסיה לחזור למעצמתיות כוחנית והמאבק העולמי בטרור מעסיקים את הבוחרים יותר מאשר עניני כלכלה. עוד הם העריכו שגם אם נושאי משק וכלכלה יהיו מרכזיים יותר, הם יוכלו לטפל בהם בשבועות שנותרו לבחירות הכלליות.
אך לא בטוח שמול קריסות הבנקים והחרפת משבר הכספים כל ההערכות הללו היו נכונות. יש עוד בעיה: בשנתיים האחרונות, הממשל בוושינגטון התחלק בין הרפובליקנים ששולטים בבית הלבן וברשות המבצעת לבין הדמוקרטים ששולטים בשני בתי הקונגרס והם שותפים מלאים לנושאי חקיקה בכלל וחקיקה כלכלית בפרט. רבים טוענים שמשבר המשכנתאות הקשה נוצר עקב מחדלים בחקיקה ובנהלים למתן משכנתאות. אז על מי בדיוק אפשר להטיל את האחריות למשברים הכספיים והכלכליים?
אובאמה מאשים את ממשל בוש ומקיין מאשים את הממשל, הקונגרס והבנקים. שניהם הכריזו שיבטלו את ההקלות במיסים שהנהיג בוש, שינקטו באמצעים להקלת הנטל על המעמד הבינוני ושיחוקקו חוקים מחמירים בתחום המשכנתאות. הרפובליקנים שולטים ברשות המבצעת מזה שמונה שנים, אבל בפולקלור הציבורי שאינו תמיד מוצדק, הם דווקא נחשבים למי שיודעים לחלץ משק במשבר; ואילו הדמוקרטים, שנשיאם קלינטון השאיר לבוש כלכלה משגשגת, נחשבים למי שתומכים בממשלה גדולה ובפרויקטים ציבוריים שעלותם גבוהה ותועלתם מפוקפקת.
אבל השנה הנסיבות הן שונות וייחודיות. הדמוקרטים מבטיחים לסייע יותר לנפגעי משבר המשכנתאות הרבים ובכך הם עשויים לזכות בתמיכתם. פתרון משבר המשכנתאות נחשב לצעד הכרחי לקראת שיקום הכלכלה והמשק.
העימות הטלוויזיוני הראשון בין מקיין לבין אובאמה יתקיים ב-26 בספטמבר באוניברסיטה של מיססיפי והוא אמור להתמקד בעיני חוץ וביטחון. כנראה שגם מארגני העימותים העריכו שהשנה התחום הזה הוא החשוב יותר. בעימות הזה נוכל לראות אם המשברים הכלכליים יעיבו על המשברים הבינלאומיים והביטחוניים, או לא.
הבוחרים עצבניים ומחפשים "מרגיע לאומי", מועמד בעל חזון שנראה כמי שמסוגל לפתור בעיות. מקיין ואובאמה יצטרכו לעבוד הרבה יותר קשה בנושאי הכספים והכלכלה ולספק הרבה יותר פרטים על הדרכים שלדעתם יבריאו את המשק.
פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב מאוניברסיטת בר-אילן, נמצא בשבתון בארה"ב ומכהן כפרופסור אורח באוניברסיטה של דרום קליפורניה בלוס אנג'לס
לפנייה לכתב/ת 
