מפולת בשווקים? לעיתים טוב 'לפגר' אחרי העולם

בכנס שנערך לפני מספר שבועות דימה המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, את המערכת הפיננסית הישראלית למערכת כבישים משנות המנדט, וזאת בשעה שבשאר העולם קיימות אוטוסטרדות מהירות וחדישות במיוחד. המהירות המסחררת שבה פעלה המערכת הפיננסית העולמית איפשרה הענקת אשראי בכמויות עצומות, כך שכמעט כל חברה או יחיד שרצו באשראי היו יכולים לקבל הרבה - ובזול.

משבר כלכלי עולמי: סיקור מיוחד ב-ynet

אלא שעם המהירות העצומה בא גם המחיר: כבישי האשראי היו כה מהירים עד כי הגופים שהיו אמורים לפקח על התנועה לא הצליחו להסתגל לשינויים ולהגיב בהתאם. התוצאה זהה למה שקורה בכביש מהיר שמישהו לא הספיק להניח עליו תמרורים: בהעדר פיקוח, גופי האשראי שנהגו במכוניות התנגשו זה בזה במהירות ובעוצמה שלא תיאמן והשברים שעפים לכל עבר גורמים נזקים לכל מי שעומד בצד.

את עלויות תיקון הנזקים הללו עדיין מוקדם מלהעריך, אבל כבר כעת ברור שמדובר בסכומם שהם כמעט בלתי נתפסים. רק בימים האחרונים הוציא משרד האוצר האמריקאי סכומי עתק כדי להציל את AIG, פאני מיי ופרדי מק, בעוד שהבנקים המרכזיים של אירופה וארה"ב הזרימו מאות מיליארדי דולרים כדי למנוע את קריסתם המוחלטת של שוקי האשראי.

בארץ, לעומת זאת, שוקי האשראי מוגבלים מאד לעומת האפשרויות הבלתי מוגבלות שקיימות בחו"ל. שוק האשראי הישראלי נשלט על ידי מספר קטן של בנקים וחברות השקעה גדולות, והמגוון של המכשירים הפיננסיים שעומדים לרשותם הוא קטן יחסית.

המגבלות הללו אפשרו למערכת הפיקוח הישראלית להשגיח על השחקנים העיקריים מלקיחת סיכונים בלתי נשלטים, וזאת למרות שככל הנראה לא הייתה השגחה מספקת לחשיפה של הבנקים לשוקי חו"ל. בנק דיסקונט, למשל, היה חשוף לנכסים של פרדי מק ופאני מיי ברמה כזאת שהייתה גורמת לקריסתו אלמלא ההתערבות של הממשל האמריקני.

בשנים האחרונות קיימת דרישה במשק להסיר חלק גדול מהמגבלות על שוק האשראי ולבנות גם אצלנו מערכת של "כבישים מהירים", כזאת שתאפשר זרימה טובה יותר של אשראי ותאיץ את הצמיחה במשק. הטענה של המצדדים בהקמת מערכת האשראי המהירה היא שהניסיון שהצטבר בעולם עד היום מספיק כדי ליצור מערכת פיקוח יעילה שתאפשר לנו גם לנסוע מהר וגם למנוע תאונות.

אלא שבארץ הקמת האוטוסטרדות הפיננסיות ומערכת הפיקוח עליהן מתעכבת בשל מחלוקות בין הגופים הרגולטוריים השונים ומגבלות פוליטיות. גם החשש מביקורת ציבורית, כפי שנשמעה בעקבות רפורמת בכר, האטה את העבודה על הקמת תשתית פיננסית מהירה.

ואצלנו: השקל ממשיך להתחזק

כתוצאה מהמצב הנוכחי, מוצאת את עצמה ישראל במשבר הנוכחי כשבשווקי האשראי שלה עדיין נוהגים מאד לאט. זו גם הסיבה לכך שהסערה הפיננסית בעולם עדיין לא הגיעה אלינו במלוא חריפותה. להפך: בימים האחרונים השקל ממשיך להתחזק, דבר שמצביע על כך שמשקיעים בעולם מעדיפים להוציא את הכספים שלהם ממדינות שבהן האשראי זורם על כבישים מהירים ולהעביר אותם לכאן, מקום שבו אולי לא ניתן להרוויח הרבה ומהר, אבל הכסף לפחות בטוח יחסית.

הדבר איננו אומר שישראל תצא בלי פגע מהמשבר: חברות המייצאות לחו"ל כבר נפגעות מהמיתון בעולם. בתוך זמן לא רב הדבר יוביל להאטה בצמיחה במשק, ואולי אף למיתון. במקרה כזה, הרבה חברות ירצו לקבל אשראי כדי להתגבר על התקופה הקשה, אבל יתקשו להשיג אותו בגלל המגבלות על שוקי האשראי שלנו.

למרות החששות מפני העתיד, נכון לעכשיו נראה שזהו מחיר נמוך יחסית למחיר שמשלמים במדינות אחרות העולם. מתברר שלפעמים יש יתרון לנסיעה איטית בכבישים ישנים.