המשבר והחיסכון הפנסיוני שלנו - מורה נבוכים
הפדיון הבהול של קופות הגמל על ידי לא מעט חוסכים בעקבות המשבר בשוק ההון, עלול להתברר כטעות מצערת. האם באמת הפגיעה בחסכונות ארוכי הטווח כה חמורה? ומה ניתן לעשות?
הבורסות הגואות בסוף השבוע בשווקי חו"ל והיום (א') גם אצלנו הם הוכחה מסוימת לפזיזות ולהיסטריה שדבקה בלא מעט ישראלים.
נראה כי מי שמיהר לפדות את קופת הגמל שלו, ובמיוחד מי שעדיין לא הגיע לגיל הפרישה, הפסיד כסף בתשלומי מס הכנסה על הפדיון המוקדם (או בגיו היוון קיצבה), והפסיד גם את העליות היפות שנרשמו היום באחד העם.
אמנם, אף אחד לא הבטיח שהעליות יחזרו כל כך מהר; גם מי שהבטיח, לא אמר זאת באמת מתוך ידע. יתרה מזאת, אף אחד לא מבטיח שהירידות לא יחזרו, אבל בתוכניות חיסכון לטווח ארוך נדרש אורך רוח.
ההיסטוריה מוכיחה שברוב המקרים הסבלנות משתלמת, ובכלל לא מומלץ לעשות צעד פזיז בחיסכון כה חשוב מבלי להתייעץ עם מומחה.
בעזרת אריק גונן, מנהל המטה המקצועי בחברת ניהול ההסדרים הפנסיוניים מבטח סימון, ננסה להבין את השפעת המשבר על החיסכון הפנסיוני, ומדוע כדאי לשקול את צעדינו היטב.
תשואה מובטחת והשקעה 'חופשית'
המשבר בארצות-הברית משפיע על כל המערכות בשוק ההון בישראל, וטבעי שההשפעה תתגלגל ותגיע גם אל הגופים המוסדיים בישראל, אף שאין להם חשיפה ישירה לחברות קורסות כמו ליהמן ברדרס.
כשמדברים על השקעות של שוק החיסכון הפנסיוני, יש להבחין בין שני סוגי השקעות:
חלק אחד מהכספים בקרנות הפנסיה מושקעים באגרות חוב מיועדות, שהם למעשה אגרות חוב של המדינה.
המדינה רוכשת חוב מוגן, ומבטיחה לחוסכים תשואה ידועה וקבועה על כספיהם. מ-1992, במסגרת רפורמות שונות, סוג ההשקעה הזה הצטמצם והלך, כאשר הוא עומד כיום בקרנות הפנסיה על 30 אחוז בלבד מסך הכספים. (אגב, בפוליסות ביטוח מנהלים ותיקות התשואה מוגנת עד היום, ותישאר כך עד תום תקופת הביטוח).
החלק השני של הכספים - חלק הארי - מושקע באופן "חופשי" בשוק ההון, וכולל אגחי"ם ממשלתיים וחברות, פקדונות שקליים וגם מניות (עם זאת, ברוב החסכונות הפנסיוניים החשיפה למניות נמוכה). כך לדוגמה מוגדר החיסכון הפנסיוני בחברת הביטוח כ"פוליסה משתתפת ברווחים".
מושג זה, שנשמע 'רווחי במיוחד', משמעו שהחוסך חשוף לתנודתיות בשוק ההון, והתשואה שאותה יצליחו מנהלי החיסכון להשיג, היא מה שיקבל החוסך ללא חלק מובטח כלשהו, כך שניתן לכנות אותה גם 'פוליסה משתתפת ברווחים ו/או בהפסדים'.
כאמור, רוב מכריע של ההשקעות ה'חופשיות' הללו בקופות הגמל, קרנות הפנסיה ופוליסות הביטוח הוא באג"ח ממשלתי וקונצרני, חלקו בפקדונות ומזומנים וחלקו חשוף גם לשוק המניות. לכן, בהחלט בסיטואציה הנוכחית בעולם בכלל ובשוק ההון שלנו בפרט, תורגש רווחיות שלילית, ומכאן שביצועי ההשקעות במכשירי החיסכון ארוך טווח יושפעו לרעה עוד מעבר לביצועים הלא מוצלחים מאז ינואר 2008.
ישנם חסינים מפגיעה
למרות האמור, חוסך שברשותו תוכנית ותיקה שכל השקעתה באג"ח מיועד לא יושפע מהתנודתיות בשוק ההון. נוסף על כך, לא יושפעו גימלאים המקבלים קיצבת זיקנה מחברת ביטוח או מקרן פנסיה.
לעומת זאת, כל מי שעדיין לא פרש לגימלאות, ואין לו תוכניות מבטיחות תשואה, עלול לשאת בהפסדים שיש להם השלכה על גובה הקצבה או הסכום החד-פעמי (אם מדובר בתוכנית הונית) שישולם לו בתום תקופת הביטוח בעת שיפרוש.
עם זאת, חשוב לזכור כי שוק ההון בחיסכון ארוך טווח ידע עליות רבות וירידות - פחות. בסך הכל, בפרישה ארוכת טווח, שוק ההון מייצר לפוליסות משתתפות רווחים חיוביים נאים ביותר. נכון הוא שמי שנמצא סמוך לנקודת היציאה מרגיש את ההפסד ביתר שאת.
התנהגות צרכנית בלתי מאוזנת ותגובה לא שקולה - בימים כתיקונם בכלל, ובדגש רב יותר בימים של סערות בשוק הון - עלולה להכפיל את הזנק.
כדאי להתייעץ
חוץ מהחובה לשלם מס בעת פדיון קופת הגמל לפני מועד הפרישה, מה שהופך את המשיכה ללא כדאית בעליל, ישנם גם אלמנטים נוספים הקשורים בפוליסה שמצדיקים הישארות בה.אחת מהם היא הבטחת תוחלת החיים. מדובר בעיקר בפוליסות ותיקות משנות ה-90 ועד מחצית 2001. בשנים אלה, להבטחת מקדם ההמרה לקיצבה (נתון מספרי שבאמצעותו תחושב הקצבה החודשית שנקבל) יש ערך סגולי שאינו פחות מערכה של התשואה בתיק ההשקעות.
אי לכך, ניוד החיסכון בנסיבות כאלו יכול להיות טעות מרה.
בסופו של דבר ההחלטה מה לעשות עם הכסף היא שלנו, החוסכים, וטבעי הוא שבשעת משבר אנו רוצים את הכסף קרוב אלינו. ואולם לפני שנעשה צעד דרסטי, חשוב להיוועץ במומחה שיבין את מאפייני החיסכון ויפרוס בפנינו את היתרונות והחסרונות במשיכתו, כך שנוכל לקבל החלטה שקולה.
יש לציין כי במרבית התוכניות, תיק ההשקעות נמצא במסלול של ברירת מחדל, אבל כל לקוח יכול להורות על שינוי המבנה הקיים, ולהעבירו למסלולי השקעות שונים, בעלי חשיפה נמוכה (או גבוהה) יותר לשוק המניות.
בה בעת שבקופות הגמל ובפוליסות ביטוח המנהלים קיים מגוון יחסית בהיבט זה, בקרנות הפנסיה כמעט ואין "תוכניות מסלוליות". ייתכן שהמשבר האחרון יזרז את היצרנים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות) להגדיל את ההיצע בתחום זה.
לפנייה לכתב/ת 
