האם הטייקונים יחזירו לנו את הכסף?
אילי הנדל"ן הישראלים הנפיקו בשנים האחרונות באיגרות חוב יותר מ-50 מיליארד ש'. האם בעלי האג"ח יקבלו את כספם? בבתי ההשקעות מרגיעים: אין חשש לקריסת טייקון ישראלי
האם טייקוני הנדל"ן הישראלים יצליחו להחזיר את מלוא הסכומים שגייסו באיגרות חוב מהציבור? התשובה הכנה ביותר שניתן לתת לשאלה זו היא שבשלב זה לא ניתן לדעת. רכבת ההרים המטורפת של איגרות החוב הקונצרניות של טייקוני הנדל"ן, שבסוף השבוע שעבר קרסו בעשרות אחוזים ואתמול עלו שוב בעשרות אחוזים, לא מאפשרת בשלב זה לתת תחזית חד משמעית.
בימים אלה, כאשר החששות והאופוריה בבורסות מתחלפים בן יום, ניירות הערך החמים ביותר בבורסה הם איגרות החוב. חלק מאיגרות החוב של החברות הגדולות במשק נסחרות בתשואה שנתית לפדיון של עד 20% (התשואה הממוצעת למחזיקי האיגרת עד לפדיון עולה, בשל הירידות החדות המגדילות את הפער בין מחירה הנוכחי הנמוך של האיגרת הנסחרת, לבין תקבול האיגרת שיישאר קבוע בעת הפדיון). בתשואה כה גבוהה, איגרות החוב הופכות מעניינות יותר ממניות, ומרכזות עניין רב בקרב המשקיעים.
יותר מ-50 מיליארדי שקלים הנפיקו הטייקונים הישראלים באג"ח בשנים האחרונות. ההיסטריה בציבור ומשיכת הכספים מקופות גמל ומקרנות נאמנות ב-5 מיליארד שקל מעלות חשש גדול לקריסה של חברת ענק שעלולה להפיל גם בנקים.
השוק הגיב בפאניקה
על פי נתוני הבורסה, אליעזר פישמן חייב לבעלי איגרות החוב שלו כ-7 מיליארד שקל, יצחק תשובה חייב לבעלי האג"ח כ-8 מיליארד שקל, נוחי דנקנר חייב כ-21 מיליארד שקל, ולב לבייב חייב כ-6 מיליארד שקל. כרגע אין אינדיקציות בשוק ההון לכך שגובה החובות של אילי הנדל"ן עולה על שווי הנכסים שלהם, ובכל זאת השוק הגיב במהלך סוף השבוע האחרון בפאניקה כלפי איגרות החוב של הטייקונים.
כל תרחיש הוא בגדר האפשר, והמיליארדרים מבינים שייתכן שיצטרכו לשלוח יד לכיסם כדי להגדיל ביטחונות או להחזיר חובות. עם זאת, אין לדעת מהו שיעור השעבודים על הנכסים ברשותם ומה שוויים האמיתי היום.
דוגמה למצב השברירי מספקת אפריקה ישראל. בשבוע שעבר הודיע לב לבייב על פירעון מוקדם של סדרת אג"ח של 600 מיליון שקל משנת 2003. אחת מסדרות האג"ח של אפריקה ישראל איבדה במהלך המסחר 27% ונסחרה בתשואה שנתית לפדיון של 30.8% האופיינית לאג"ח זבל. אתמול, בעקבות ההודעה הדרמטית של ממשל ארה"ב על סיוע לשוק ההון, אפריקה ישראל הובילה את מניות מדד תל אביב 100 עם קפיצה של 28%.
"מכאן ועד לקריסה המרחק גדול"
בכירים בחברות הענק מנסים להרגיע: "המערכת הפיננסית של המשק הישראלי לא יכולה להרשות לעצמה שטייקון יקרוס".
אלדד ברק, מנהל מחלקת השקעות באפריקה ישראל בית השקעות, סבור שאנחנו לא עומדים בפני סכנה של קריסת אחד מהטייקונים הישראלים: "אנחנו נמצאים במשבר כלכלי עולמי, אבל צריך לשים לב שהתמוטטות החברות הגדולות בארה"ב נובעת בעיקרה ממשבר בשוק המשכנתאות האמריקני שאליו לחברות הנדל"ן הישראליות אין כמעט חשיפה. "נכון שהמשבר משפיע בעיקר על שוק האשראי ומחירי הנכסים נמצאים כרגע בירידה, אבל מכאן ועד לקריסה של החברות הגדולות במשק המרחק גדול".
דן ללוז, יו"ר מגדל שוקי הון, סבור גם הוא כי מדובר בסיכוי נמוך אולם הוא לא פוסל לגמרי אפשרות של קריסת אחד מטייקוני הנדל"ן: "אף אחד לא ציפה שליהמן ברדרס יפשוט את הרגל, ובכל זאת זה קרה. אני לא מזהה באופן ודאי כרגע חברה ספציפית בישראל שעומדת בפני מצב של קריסה, אבל אין לי את כל המידע לגבי המהלכים העסקיים של החברות הגדולות בישראל ואם אחת החברות הלכה במהלך הרבעון להרפתקה שמחקה לה את כל הרווחים.
"התשואה על איגרות חוב קונצרניות לטווח הקצר בעייתית"
"אם אחת החברות האלה תיקלע למצב של קשיים במימוש הנכסים או שתצטרך לבצע מימוש בזק במחירים נמוכים, היא עלולה להיקלע לבעיות רציניות, אבל המזל שלנו הוא שהחברות במשק הישראלי לא ממונפות בצורה כל כך קיצונית כמו החברות בארה"ב. אנחנו שוק יותר שמרן ולפעמים יש לזה יתרונות".
ללוז סבור כי חלק מהתנודתיות החריפה בשוק איגרות החוב הקונצרניות נובע מפאניקה של הציבור: "האירועים שקרו בתחילת השבוע שעבר בארה"ב הם סוג של צונאמי כלכלי. אלה אירועים שהם בלתי ניתנים לצפייה לחלוטין, וכתוצאה מכך יש אובדן אמון גדול בשוק ההון שמתבטא בין השאר בירידת ערך של איגרות החוב הקונצרניות".
אלדד ברק סבור שההשקעה באיגרות החוב הקונצרניות מתאימה למשקיעים לטווח ארוך: "היום אני לא קונה ולא מוכר איגרות חוב קונצרניות. ביום כזה אני משתדל להיות בחשיפה נמוכה כמה שיותר למניות ולהגדיל את החשיפה לאיגרות חוב ממשלתיות. בטווח הקצר יש סיכוי גדול שאנחנו הולכים למיתון עמוק, ולכן התשואה על איגרות החוב הקונצרניות לטווח הקצר היא בעייתית. לעומת זאת, למי שחושב לטווח ארוך אני מציע לא לפסול על הסף רכישה של איגרות חוב קונצרניות".
השתתף בהכנת הכתבה: צח שפיצן
לפנייה לכתב/ת 
