ענתבי: "גם שכיר בצרפת מפסיד על החסכונות"
המפקח על שוק ההון והביטוח אומר כי מצב החוסך הישראלי אינו גרוע משל חוסכים בשאר השווקים המפותחים. "חשוב להסתכל באופן ארוך טווח", הוא מזהיר ממשיכת הכספים מקופות הגמל. התערבות ממשלתית? עדיין לא הגיע הזמן לכך
השווקים הגלובליים סוערים, המדדים באירופה ובאסיה משקפים חוסר אמון בשווי ההון והמשקיעים בורחים אף מאפיקים שעד כה נדמו כסולידיים. בתקופה האחרונה השפעת המשבר מתחילה להכות גלים בשוק ההון בישראל, שנקלע אתמול למפולת. הציבור פודה הון עתק מקופות הגמל ותורם להחרפת הירידות.
הדבר הוביל אף לכך שהמפקח על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, ידין ענתבי, דרש בחודש שעבר דיווח יומיומי על משיכות והעברות מקופות הגמל במקום הדיווח החודשי המקובל - במטרה לפקח על העלייה במשיכות.
בצל ההחרפה בפדיונות והסערה בשווקים בארץ - על אף ניסיונות ההרגעה של גורמים בממשלה, בשוק ההון ובבנק ישראל, עונה ענתבי על מספר שאלות בנוגע להשלכות המשבר על החוסכים והמשקיעים בארץ.
מה אתה יכול לומר לאותם אנשים אשר חסכו והשקיעו כספים בקרנות פנסיה ובקופות גמל על רקע הפגיעה החמורה בהכנסותיהם?
"מדובר במשבר העולמי, וכמו שחסכונות של שכיר שחי בצרפת, באוסטריה, בארה"ב ובבריטניה, מאבדים כעת מערכם - כך גם בישראל. יש ירידות בכל שוקי ההון בעולם וגם הם וגם החוסך הישראלי - מפסידים על חלק מהשקעותיהם.
"צריך לזכור שלמרות ירידות בשווקים בשבועות האחרונים, אותם אפיקי השקעה הוכחו כרווחיים מאוד. אדם שהפקיד 100 אלף שקלים בשנת 2000 בקופת גמל ממוצעת, הרוויח 110 אלף שקלים על ההשקעה בסוף שנת 2007, 110% תשואה, והגיע לחיסכון של 210 אלף שקלים. נכון שחלק מהכסף נמחק; אבל עדיין מדובר על פחות 15% מאותן תשואות גבוהות", אומר ענתבי.
ומה בדבר הבהלה בשווקים והפדיונות מקופות הגמל?
"הפאניקה אינה ייחודית לישראל והיא מתרחשת כעת בחלק גדול מהשווקים בעולם. בצל הנפילות של מוסדות פיננסיים, המשקיעים בעולם סומכים פחות על המערכת הבנקאית. אבל אצלנו, לשמחתנו, זה לא קורה, המשקיעים סומכים ידיהם על המערכת הבנקאית בישראל שהיא מאוד יציבה.
"הפדיונות מתרחשים משום שבכל זאת, גם אצלנו הציבור מושפע מהפאניקה בעולם והמשקיעים מתנהגים תחת הבהלה. חשוב שכל האנשים החוסכים, כל הציבור, יסתכלו באופן ארוך טווח. איפוק וזהירות מתחייבים מהמציאות. ההחלטה למשוך כסף אינה הפיכה".
אבל השווקים משתוללים - מה עושים באוצר על מנת להגן על החיסכון של הציבור?
"אנו מכינים תוכניות מגירה לקראת תרחישים. זה חלק שוטף של העבודה בימים רגילים וחלק מההיערכות הכללית גם כעת. כרגע לא עשינו צעד אופרטיבי, אנחנו לא חושבים שנכון לפעול כעת. כעת, כתמיד, אנו נערכים אף למצב שעדיין לא התרחש. המצב הוא לא סימפטי, אך בין זה לבין התערבות יש מרחק".
בארה"ב הגדילו את רף סכום החסכונות המבוטח על ידי הממשל במקרה קריסת מוסד פיננסי, כחלק מתוכנית חילוץ של מאות מיליארדים. גם באירופה נראה שהממשל שוקל להתערב ביתר שאת.
"אין מה להשוות, ישראל שונה לחלוטין – הסיכונים הרבה יותר נמוכים ושוק ההון סולידי לעומת השוק האמריקני, ולמעשה גם בהשוואה לשווקים האירופאים. אנו לא ממונפים כמוהם ולכן הסכנה היא הרבה יותר קטנה. ועובדה שלעת עתה לא התערבנו בשווקים".
ומתי כן תתערבו?
- אין תגובה
