מי ישמור על ילדי החירום?

דווקא הבית שאמור להגן על ילד קטן מפני העולם - הופך ברגע אחד למקום מסוכן עבורו. ברגע הגורלי הזה, חייבים להרחיק אותו משם. אבל לאן? מי יוכל להכניס אותו לביתו בהתרעה כל כך קצרה, לתת לו עזרה ראשונה נפשית? הכירו את משפחות הקלט - המלאכים הגואלים של ילדי החירום

בדרך כלל הם מורעבים, לא שולטים בצרכים שלהם, מלוכלכים ומפוחדים. לפעמים הם נרתעים ממגע, רועדים כשמרימים אותם. לפעמים הם לא מישירים

וידאו:

צופית גרנט מבקרת במשפחת קלט חירום

איתי משיח

מתוך סיוט, מתוך גיהנום, של חיים בבית שהזיק להם, של מצב חירום שבו הם בסכנה קיומית - מגיעים ילדים לבית משפחת קלט חירום. צופית גרנט ביקרה בגן העדן הזה

"ילדים שבאו מהגיהנום אל גן עדן"

מבט אל אף אחד ואפילו צורחים כשמתקרבים אליהם. אלו הם ילדי קלט החירום.

מישהו שהיה אמור להגן עליהם נטש אותם, פגע בהם, התעלל או סתם התעלם מקיומם. מישהו מבוגר, שהיה אחראי על בריאותם, על קיומם, על התפתחותם התקינה - הפך לאדם מסוכן עבורם, מישהו שצריך להרחיק אותם ממנו.

הילדים של כולנו:

לפעמים מדובר באמא נרקומנית, באבא אלכוהוליסט או בהורים שסתם נעלמו, עד ששכנים הבחינו שהילדים הקטנים מטפלים בעצמם. מה שבטוח, מדובר במצב חירום, בסכנה קיומית אמיתית. ובאותו רגע, הרגע שבו הילד מוצא מהבית - מישהו צריך לקבל אותו אליו.

ברגע הנורא, הקשה הזה, שבו נפרד הילד מהמציאות, מהאנשים שהכיר כל חייו ומוצא את עצמו לבדו בעולם - הוא צריך בית זמני, מישהו שיגן עליו, שישקם אותו, שיחבק. לא מדובר במשפחת אומנה, אלו אינן ערוכות לקבל ילד בהתרעה קצרה כל כך.

לילד שמוצא באופן מיידי, במצב חירום, מביתו - ישנן שלוש כתובות אפשרויות:

פנימיות המיועד לילדים מעל גיל 8.
מרכזי חירום, אלו הן מסגרות פנימייתיות, המתאימות למקרים קשים.
משפחות קלט חירום.

משפחת קלט חירום

בארץ ישנן 17 משפחות קלט חירום: 6 משפחות במרכז, 9 בדרום ומשפחה אחת בלבד בצפון הארץ וזה, כמובן, לא מספיק. אלו הן משפחות הערוכות לקלוט ילדים בכל שעות היום והלילה, בכל אחד מימות השבוע, חגים ושבתות. אלו הם המלאכים הגואלים של ילדי החירום. אין להם שעות קבלה וגם לא חופשות. לא מחכים אצלם בתור ולא לוקחים מספר. הם פשוט שם. זמינים לילד הפגוע הבא.

באילו מקרי חירום מתאימה משפחת קלט חירום?

פתרון זה חשוב במיוחד בגיל הרך, היות וכפי הנראה בהמשך ההמלצה תהיה משפחת אומנה ולכן עדיף לבצע את האבחון הראשוני בתוך מערכת משפחתית. לא תמיד התנהגות במערכת אחת דומה להתנהגות במערכת אחרת.

מהו משך הקלט?

היות ומדובר על קלט חירום, השאיפה הינה קלט לתקופה קצרה של עד שלושה חודשים, בתקווה שימצא פתרון ארוך טווח. בפועל, במקרים בהם קשה למצוא משפחות אומנה, כמו למשל במקרים של אחים, ילדים של עובדים זרים ודתות שונות, התקופה מתארכת ויכולה להגיע אף קרוב לשנה.

מה נדרש ממשפחת קלט חירום?

נדרשת כמובן זמינות גבוהה מאוד. המשפחה מתחייבת לקבל את הילדים שיישלחו אליה ללא אפשרות של בחירה והתאמה. מבחינה פורמאלית מחפשים משפחות בעלות הכנסה קבועה, ללא רישום פלילי, כשישנו בבית פיתרון פיזי להכנסת הילדים, השכלה מסוימת וגיל מתחת ל-55. בדרך כלל, הטיפול בילדים הוא העיסוק המרכזי של אחד מבני הזוג. כדאי שתהיה משפחה תומכת רחבה לעזרה במקרה הצורך. לעיתים מכניסים גם בנות שירות כעזרה למשפחה.

כמה ילדים נמצאים במקביל בקלט?

עד חמישה ילדים.

מהו התגמול הכספי למשפחת קלט החירום?

כל משפחה מקבלת דמי כוננות של 1000 ש"ח לחודש. כמו כן, מקבלים דמי אחזקה קבועים של 1900-2200 ש"ח לחודש, עבור כל ילד. סכום זה מיועד להוצאות השוטפות. הוצאות טיפול במידה ואושרו, משולמות ישירות לנותן השירות על ידי העמותות המטפלות בכך.

היכרות מעמיקה

אורית שלום, מנחת אומנה ב"אור שלום" מספרת: "משפחת קלט מאפשרת למידה של הילד לעומק. ההיכרות עם הילד מאפשרת להתאים לו משפחה בצורה טובה יותר. בדרך כלל מקבלים אינפורמציה מלשכות הרווחה ולא באמת מכירים את הילד לעומק. הקלט נותן את האפשרות להכיר את היכולות של הילד, לגלות היכן הוא משתפר, איפה יותר קשה לו, לזהות בעיות התנהגות או הפרעות אכילה. כיום, במצבים הקיצוניים, כבר במהלך שהייתם במשפחת הקלט, הילדים מופנים לאבחון על מנת לדעת איזו תוכנית טיפול תתאים להם.

"למשפחת הקלט יש כוח לשנות בדברים הקטנים, בטווחי זמן קצרים יחסית. אלו הם שיפורים מהירים מאוד, שמעידים על היכולות הקיימות בכל ילד. אם בהתחלה הילד צורח כשמתקרבים אליו ולא נותן לגעת בו, הרבה פעמים אחרי זמן קצר הוא רץ אלי כשאני מבקרת שם, מזהה אותי ומחבק אותי ברגליים. הוא נותן להתקרב אליו, לדבר, ללטף את השיער. זה מאוד מרגש. מצב הילדים נבדק בכמה נקודות: אכילה, משחק, היכולת שלהם להיעזר בדמות של המבוגר, המשחק עם האחר, שליטה בצרכים והרגלי הגיינה. באופן די מפתיע, לאחר זמן קצר ניתן לראות שיפור ברוב הפרמטרים הללו".

אבחון מקיף

שלווה ליבוביץ', מפקחת אומנה ארצית במשרד הרווחה, מספרת כי בימים אלו מכינים במשרד הרווחה תוכנית במסגרתה כל ילד בגילאי 0-8 שיגיע למשפחת קלט חירום, יעבור אבחון מקיף של כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, כגון: רופא התפתחותי, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, פסיכיאטר וריפוי בעיסוק. כך, תבנה לו תוכנית טיפולית עוד בטרם יגיע למשפחת האומנה לטווח ארוך. כמו כן, תתבצע תוך כדי השהיה בקלט החירום עבודה עם ההורים הביולוגיים על מנת לבחון את יכולת ההשתנות שלהם.

טלי חלף, מנהלת תחום האומנה בעמותת "אור שלום", הייתה רוצה להכפיל את כמות משפחות קלט החירום בארץ: "הכפלת כמות המשפחות הייתה מאפשרת גם הקטנה של מספר הילדים בכל משפחת קלט חירום, שגם היא מטרה חשובה".

ליבוביץ' מוסיפה: "בארה"ב פתרון זה הוא הנפוץ לילדים שיש להוציאם בדחיפות מהבית. בארץ, לצערי, ישנו מחסור במשפחות".

כל השמות בכתבה בדויים.