לא חייבים להגיע לסוכרת: כל סימני האזהרה

הוא תמיד נראה גברי ומקרין בריאות. מדי יום נהג ללכת שישה ק”מ ולאכול מזון טרי שבושל לפי גחמותיו, לכן הוא לא האמין כשבדיקת הדם הראתה חריגה ברמת הגלוקוז. החריגה האקראית נהפכה לקבועה וגבוהה יותר. רופא המשפחה צייד אותו בכדורים נגד סוכרת ובהנחיות תזונה קפדניות, אך הוא, שתמיד סמך על גופו החסון, זלזל. ”יהיה בסדר”, הפטיר לסובביו, ”אף אחד לא מת בגלל קצת סוכר”. הוא טעה.

כעשר שנים נעה רמת הגלוקוז בגופו לכיוון אחד: כלפי מעלה. לאחר פרק זמן זה הוא נזקק לזריקות אינסולין ולניטור תמידי של רמת הסוכר בדמו. על זה הוא דווקא הקפיד, אבל לפצע שהתפתח ברגלו הוא לא ייחס חשיבות עד שזה החל להתפשט ולהסריח. רגלו האחת נכרתה בשל נמק. לאחר שנה נכרתה גם השנייה. ראייתו הלכה וכהתה, וחייו על כיסא הגלגלים נהיו סיוט מתמשך. יום אחד הסיוט שלו תם. הוא נמצא מת במיטתו. סיבת המוות: אי ספיקת כליות.

אולי לא מתים מסוכרת, אך אין ספק שמתים מסיבוכיה, והם רבים ואיומים. הסוכרת נמנית עם קבוצת מחלות כרוניות, שהמשותף להן הוא רמות גבוהות של גלוקוז בדם והיא מתרחשת כשגופכם אינו משחרר את הורמון האינסולין או שאינו משתמש בו במידה מספקת.

המחלה של המאה ה-21? מד סוכר (צילום: אייבלסטוק)

אחוז הסוכרתיים בארץ ובעולם הולך וגדל בהתמדה עם השנים, ולדברי המומחים זה מתקרב לממדים של מגפה. בארץ יש כ־400 אלף חולי סוכרת. מעריכים שמספר דומה של אנשים לוקה במחלה באופן סמוי, ועל־פי התחזית, יותר ממיליון איש יסבלו מהמחלה עד שנת 2025.

נהוג להבחין בין שני סוגים עיקריים של מחלת הסוכרת: סוכרת מסוג 1 (נעורים), תלוית אינסולין, וסוכרת מסוג 2. סוכרת סוג 1, או סוכרת נעורים, היא מחלה אוטואימונית, המביאה להרס תאי הלבלב המפרישים אינסולין ומכאן לחוסר של ההורמון בגוף. כ־10% מכלל חולי הסוכרת נמנים עם קבוצה זו, רובם צעירים בגיל 10־16. הסיבה להתפרצותה איננה ברורה עד היום, אולם מעריכים שלפגיעה בלבלב אחראים גורמים כמו תורשה, סטרס, טראומה נפשית או גופנית.

לעומת זאת, סוכרת סוג 2 היא מחלה שהגורם העיקרי לה הוא תורשתי, אך יש גם גורמים נוספים, כמו השמנה, צריכה מוגברת של מזון מתועש וחוסר פעילות גופנית. המחלה מתפתחת בהדרגה, ולמרות שהיא מיוחסת למבוגרים שגילם יותר מ־40, היא מאובחנת יותר ויותר בקרב ילדים, כנראה בשל מגפת ההשמנה. בניגוד לסוכרת נעורים, שבה קיים חוסר של הורמון האינסולין, בסוכרת סוג 2 קיימת הפרשה של ההורמון, אך היא לא מספקת ונוסף על כך הרקמות אינן מגיבות לו ביעילות.

האם אפשר להתמודד ביעילות עם סוכרת סוג 2? התשובה: תלוי. תלוי באיזה שלב גיליתם אותה ותלוי מה אתם עושים עם הגילוי. המדריך הבא אמור לסייע לכם משלב הגילוי עד לשלב הטיפול במחלה.

1. הנורות האדומות

יש שני מצבים אופייניים להתעוררות החשד לסוכרת. בראשון מופיעים תסמינים מטרידים כמו תיאבון מוגבר, שתייה מרובה, השתנה מרובה, טשטוש בראייה, גרד טורדני, ירידה פתאומית במשקל (בלי דיאטה), אין אונות, תחושת עייפות קשה, ריפוי איטי של פצעים.

במצב השני אין תסמינים מורגשים. אתם חשים בריאים ונמרצים, אך בבדיקת דם ללא צום נמצא שרמת הגלוקוז בדמכם היא יותר מ־200 מ”ג/אחוז. אמנם בדיקה זו אינה קובעת שאתם סוכרתיים, אך יהיה עליכם לבצע בדיקה חוזרת בצום של עשר שעות לפחות. 

יורדים ראשונים מהתפריט (צילום: אייבלסטוק) 

חשוב לדעת:

כשרמת הסוכר שלכם גבוהה מעט מן הנורמה, אבל עדיין נמוכה מההגדרה של סוכרת, אתם עלולים לפתח מצב המכונה ”עמידות הגוף לאינסולין”. כלומר, במשך שנים לא יחול שינוי במצב, אולם בשלב כלשהו הלבלב, שבמשך שנים רבות ייצר אינסולין בכמויות אדירות, מגיע למצב של תשישות ואינו עומד עוד בדרישות הגוף. בשלב הזה מתחילות רמות הסוכר בדם לעלות בצורה ניכרת, ומכאן קצרה הדרך לסוכרת.

2. מתחילים לברר

בצעו בדיקת דם בצום של 8־12 שעות. שימו לב לממצאים הבאים:

עד 100 מ"ג/אחוז: ערך הסוכר בדמכם תקין.

מ־101־126 מ"ג/אחוז: גופכם מצוי בתחנת ביניים. כלומר, הסוכרת כבר מקננת בגופכם באופן סמוי, וזה רק עניין של זמן עד שהיא תצא מהארון. הרופאים יגדירו את המצב כ”הפרעה במשק הסוכר בצום” (שימו לב: כשליש מחולי הסוכרת מגלים את המחלה, לאחר שהיא כבר הייתה קיימת בגופם במשך כארבע שנים). נקודת

 אור: מחקרים אחרונים שנערכו בנושא הראו שאנשים המצויים בשלב הזה יכולים לדחות את המחלה, ואפילו למנוע אותה, באמצעות הקפדה על תזונה נכונה (ראו בהמשך).

שימו לב: יש לחזור על הבדיקה אך לא ביום המחרת. אם בבדיקה החוזרת מתברר שהערכים אכן גבוהים מ־100, יש צורך לבצע בדיקת העמסת סוכר, בדיקת דם שבה שעתיים לפני הבדיקה יש לשתות מים המכילים 75 גרם סוכר. אם הערך המתקבל גבוה מ־200, אזי הנבדק הוא חולה סוכרת. אם הוא נמוך מ־200, הוא חולה סמוי.

אגב, בדיקת העמסת הסוכר מומלצת לכל אחד שנמצא בקבוצת הסיכון (במסגרת).

ערכי סוכר מעל 126 מ"ג/אחוז (כולל): חברים, אתם סובלים מסוכרת.

חשוב לדעת:

יש בדיקות נוספות לגילוי השלב שבו נמצאת המחלה: בדיקת תפקודי כליה ובדיקת רמת ההמוגלובין הקשור לסוכר (בדיקת HbA1C) המשקפת את ממוצע הסוכר בשלושת החודשים האחרונים.

3. מה עושים עם האבחנה?

יש לכם סוכרת סמויה (IGT):

במקרה כזה עליכם לערוך שינוי באורח חייכם שכולל את המרכיבים הבאים:

דיאטה ופעילות גופנית: מחקר גדול למניעת סוכרת הראה שפעילות גופנית מכל סוג, במשך 30 דקות ביום, ודיאטה להפחתת 5%־10% במשקל, פועלות טוב יותר מתרופות ותורמות לירידה של 58% בהופעת מקרי סוכרת חדשים.

פחות לחץ: על־פי מחקרים נמצא קשר בין לחץ נפשי להפרשה מוגברת של חומרים והורמונים שונים, כמו אדרנלין וקורטיזול, המשבשים את פעילות האינסולין. הקפידו להפחית מצבי לחץ באמצעות תרגילי הרפיה, מדיטציה, חופשות. 

חשוב לדעת:

סטטיסטיקות שונות מראות שכשליש מהאנשים הסובלים מסוכרת סמויה יהפכו להיות סוכרתיים בתוך עשר שנים, אצל שליש מהם לא יחול שינוי במצב, והשליש האחרון – יבריא. תשאפו להשתייך לקבוצה השלישית!

יש לכם סוכרת

עם קבלת התוצאות הרופא יקבע יחד איתכם את מטרות הטיפול. כל טיפול מותאם באופן אישי לחולה בהתאם לחומרת המחלה והתקדמותה, גיל החולה, אורח חייו ומחלות רקע נוספות. המטרה הראשונית של הטיפול היא למנוע סיבוכים מיידיים: היפרגליקמיה והיפוגליקמיה.

היפרגליקמיה: רמה גבוהה מדי של סוכר בדם. הסיבה: אכילה מרובה, אי נטילת אינסולין (אצל מי שנוטלו) או הימצאות של פחות מדי אינסולין בדם, פעילות גופנית מופחתת או מופרזת, סטרס, תרופות המשפיעות על רמת הסוכר, טעות בבדיקת המכשיר.

הסימנים: השתנה מרובה, תחושת רעב, חולשה, ובמצבים קיצוניים זיעה, חיוורון, בחילות, הקאות, נשימות מהירות ועמוקות, דופק מהיר וטשטוש הכרה.

אם בכמה מדידות סוכר בדמכם נמצא שהרמות מגיעות ל־250 מ”ג/אחוז ויותר או כאשר נודף מפיכם ריח אצטון, יהיה עליכם לבצע בדיקה לנוכחות חומצות עודפות (קטונים) בשתן. הבדיקה נעשית באמצעות ערכה ביתית, המכילה סטיקים, והיא

 נרכשת באמצעות מרשם רופא. נוכחות קטונים ורמות גבוהות של סוכר, מחייבת פנייה מיידית לרופא או היוועצות טלפונית עמו כדי לקבלת הנחיות לטיפול.

היפוגליקמיה: רמת הסוכר בדם נמוכה באופן קיצוני ומסכן חיים. הסיבות: לקיחת תרופות להורדת סוכר ואחר כך דילוג על ארוחה, מינון יתר של הזרקת אינסולין, פעילות גופנית מוגברת. היפוגליקמיה עלולה לפגוע בתפקודן של מערכות שונות בגוף ובעיקר במוח.

הסימנים: עייפות, הזעת יתר, דופק מהיר, רעד, בלבול, כאבי ראש, חוסר ריכוז, ישנוניות, הפרעות ראייה, התכווצויות ואיבוד הכרה (לא כל הסימנים מופיעים יחד). במקרה כזה הטיפול המיידי הוא באמצעות אכילת מזון/משקה עשיר בסוכר או בטבליות גלוקוז. במקרה של התקף קשה, אפשר לטפל גם בהזרקת הורמון גלוקגון, הגורם לעלייה חדה ברמת הסוכר בדם.

חשוב שתיקחו איתכם לכל מקום מזון/משקה/טבליות עתירות סוכר. כמו כן, חשוב לשאת צמיד זיהוי רפואי המספק הנחיות במצבי חירום.  

חשוב לדעת:

כאשר רמות הסוכר בדם אינן מאוזנות במשך תקופה ארוכה, עלולים להופיע סיבוכים כמו פגיעה ברשתית העין, הפרעות ראייה (עד עיוורון), פגיעה כלייתית, פגיעה במערכת העצבים ההיקפית (אובדן תחושה), אין אונות, הפרעות במערכת העיכול והשתן, פגיעה בלב, במוח (עד כדי אירוע מוחי) והופעת כיבים ברגליים העלולים לגרום לקטיעת גפיים.

4. מתחילים לטפל

חולי סוכרת סוג 1 מטופלים באינסולין, כשהמטרה להפחית את רמת הגלוקוז בדם. בחולי סוכרת סוג 2 גישת הטיפול הראשונית כוללת שלושה מרכיבים:

דיאטה: החולה נדרש לשלב בתפריטו פחמימות עתירות סיבים תזונתיים (פירות וירקות, קמח מלא, דגנים מלאים) בכמויות קטנות מדי פעם, כדי לשמור על רמה מאוזנת של הסוכר בדם. בו זמנית עליו להימנע מאכילת מזונות המכילים סוכר לבן,

 הנספג במהירות מן המעי (כמו בורקס, עוגות, ריבה, דבש וכו’). יינות ומשקאות אלכוהוליים אחרים מותרים באופן מוגבל, מהרגע שהתייצבה רמת הסוכר בדם. אגב, שתייה של 150 מ”ג (כוסית) יין אדום ביום הוכחה כיעילה בהורדת רמת הסוכר בצום ובשיפור איכות החיים.

פעילות גופנית לא מאומצת

טיפול תרופתי בהתאם לצורך: במקרים רבים יימצא כי הדיאטה אינה מספיקה ולכן ימליץ הרופא על נטילת תרופות בכדורים או בזריקות של אינסולין. כדי להקטין תופעות לוואי ולהביא לאפקט מקסימלי של הטיפול, חשוב להיוועץ עם הרופא באשר לאופן נטילת התרופות ושילובן בתפריט היומי.  

חשוב לדעת:

כחולי סוכרת יהיה עליכם לרכוש מכשיר אישי לבדיקות סוכר. לרוב המכשירים יש זיכרון השומר את התוצאות המתקבלות. אם לא, יהיה עליכם לרשום בעצמכם את התוצאות ולעקוב אחר איזון הסוכר. תוכנית הניטור הטובה לכם תיקבע עם הצוות המטפל. בהתאם לתוצאות הניטור ידריך אתכם הרופא בהתאמת המינון של האינסולין או התרופה. במהלך הזמן תלמדו כיצד לשנות בעצמכם את מינון התרופה ולהתאימו לצורכיכם.

5. עוברים לאינסולין

עם השנים פוחתת יעילותן של התרופות, ונדרש שינוי בנטילתן תוך שילוב של אינסולין. אל תיבהלו מכך. נמצא שטיפול מוקדם באינסולין בסוכרת סוג 2 עשוי לגרום לנסיגה במחלה (רמיסיה) לתקופה ארוכה. האינסולין שומר על תפקוד הלבלב, מונע סיבוכים ומשפר את איכות חייו של החולה.

הטיפול באינסולין ניתן כיום רק באמצעות הזרקה, מאחר שבטבלית הוא נהרס בקיבה. האינסולין מוזרק אל תוך שכבת השומן שמתחת לעור, בדרך כלל, בזרוע, בירך או בדופן הבטן. האמצעים להזרקת האינסולין משוכללים ביותר: מזרק חד־פעמי, עט אינסולין ומשאבת אינסולין (מעין התקן קבוע המכיל מחסנית אינסולין ומחובר לגוף באמצעות צינורית דקה. באמצעותו אפשר לתכנת את כמות האינסולין המועברת לגוף ולשלוט בה). כל האמצעים ניתנים לרכישה באמצעות מרשם רופא ובהשתתפות קופות החולים.

קיימים ארבעה סוגים של אינסולין שלכל אחד מהם טווח פעולה אחר.

• אינסולין אולטרא קצר: מעלה את הסוכר בתוך כעשר דקות למשך 3־4 שעות.
  
• אינסולין לטווח קצר: מעלה את רמת הסוכר בתוך כחצי שעה למשך 3־6 שעות.
  
• אינסולין לטווח בינוני: מעלה את הסוכר בתוך 2־4 שעות ומשך השפעתו 10־16 שעות.
  
• אינסולין ארוך טווח: מעלה את הסוכר בתוך פחות משעה, אך מותיר אותו ברמה קבועה בדם למשך 24 שעות, מה שמונע מצבי היפוגליקמיה.
  

קיימות תערובות מוכנות של אינסולין הכוללות שילוב של סוגי אינסולין בעלי טווחים קצרים ובינוניים.

לכל חולה קובע הרופא באופן אישי באיזה סוג אינסולין עליו להשתמש, מהי הכמות הדרושה ומה מספר ההזרקות היומיות לצורך כך. הטיפול באינסולין ניתן תוך מעקב צמוד אחר רמות הסוכר בדם.

חשוב לדעת: 

• תכנון פעילות גופנית מדי יום הכרחי במצב של הזרקת אינסולין. שינוי פתאומי בפעילות עלול להוביל לירידה תלולה מדי ברמת הסוכר.
  

• פעילות גופנית המתבצעת קרוב מדי לשעת השינה עלולה להוריד את רמת הסוכר במהלך הלילה, בפרט אם לא הופחת מינון האינסולין ו/או דילגתם על ארוחה.
• אינסולין בטמפרטורת החדר נספג טוב יותר, לכן מומלץ לאחסן את מכשיר ההזרקה שבשימוש בחדר במקום חשוך וקריר. בימים חמים מאוד רצוי לשמור את האינסולין בדלת המקרר ולהוציאו כעשר דקות לפני ההזרקה.
• אינסולין שנפתח יש לזרוק כעבור חודש ימים.
  

ייעוץ מקצועי: ד"ר יוסף קליימן, מנהל המחלקה הפנימית, בית חולים ביקור חולים, ירושלים; ד”ר אילנה הרמן־בהם, מנהלת מחלקה פנימית ג’ ומנהלת מרפאת סוכרת במרכז הרפואי־אוניברסיטאי סורוקה וסגנית נשיא האגודה הישראלית לסוכרת