עלות הבחירות למשק: 1-1.5 מיליארד שקלים

הבחירות העומדות להתקיים בתחילת שנת 2009 יעלו למשק הישראלי כמיליארד עד מיליארד וחצי שקלים. כך מעריכים בכירים במשק. העלות הישירה של מערכת הבחירות עצמה למדינה עומדת על 400 מיליון שקלים, מהם 200 מיליון שקלים להפעלת מנגנון הבחירות וכ-170 מיליון שקלים שיושקעו במימון מפלגות לצורך סבסוד הקמפיינים הפוליטיים שלהם.

בנוסף, יסבו הבחירות למשק כולו הפסד תוצר של כחצי מיליארד עד מיליארד שקלים, בשל יום השבתון החלקי שמונהג במשק בימי בחירות. החישוב מבוסס על ההערכה שהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) מסתכם בכ-700 מיליארד שקלים בשנה, ולכן, השבתת המשק כולו ליום אחד אמורה לעלות כשני מיליארד שקלים. אך

למעשה, מדובר ביום שבתון חלקי בלבד, כיוון שרק חלק מהעסקים במשק ממשיכים לפעול בימי בחירות כרגיל.

לפי חישובים שערכו כלכלנים ממשלתיים, אמורה סגירת משרדי הממשלה לעלות למשק בהפסד תוצר של כ-280 מיליון שקלים וסגירת מפעלי התעשייה והבנקים לגרום להפסד של כ-280 מיליון נוספים. יחד מגיע, איפה, הפסד התוצר לכחצי מילארד שקלים.

תחשיבים אחרים, שערכו כלכלנים במגזר הפרטי לבקשת ynet, מעריכים כי הפסד התוצר גדול יותר ועשוי להסתכם אף בכמיליארד שקלים, בשל השבתה של חלק מהעסקים הקטנים. עלות יום השבתון מוערכת, איפה, בכחצי מיליארד עד מיליארד שקלים. יחד עם העלות הישירה, ניתן להעריך את הנזק הכלכלי של הבחירות בכמיליארד עד מיליארד וחצי שקלים.

מה שמדאיג באמת הוא עיכוב התקציב

למרות זאת, ההערכה היא שבמשרד האוצר ובצמרת המגזר העסקי מודאגים מהבחירות יותר בגלל העיכוב הצפוי באישור תקציב המדינה ופחות בגלל עלות הבחירות עצמן. 

במקרה שהמדינה נכנסת לשנת 2009 בלא תקציב, היא אמורה להתנהל לפי תקציב המדינה לשנת 2008, כאשר הממשלה מקבלת מדי חודש תקציב של כ-8.5% (1/12) מתקציב המדינה לשנת 2008. תקציב המדינה אמור לגדול בכ-1.7% בשנה, בהתאם לגידול באוכלוסיית המדינה. משמעות אי-אישור התקציב היא שהתקציב לא יגדל כלל, בשעה שהאוצר נתון בלחצים כבדים מצד המערכת הפוליטית להגדיל אותו אף מעבר ל-1.7%.  

באוצר עדיין לא יודעים מה יהיו השלכות המשבר הכלכלי הגלובלי על ישראל, והאם יהיה צורך בהזרמת תקציבים למערכת הפיננסית כדי להתמודד עם השלכות המשבר - כפי שנעשתה במרבית מדינות המערב. בנוסף, מותקף האוצר מזה שנים על הזנחה קשה של השירותים החברתיים - ולמעשה, כיום כבר קיימת הסכמה מקיר לקיר על כך שיש לנסות להרחיב אותם. דחיית התקציב עלולה לעכב את הרחבתן של יוזמות ממשלתיות ברוכות מבחינה חברתית - כמו מס הכנסה שלילי.

בנוסף, חוששים באוצר שדחיית התקציב תעכב רפורמות מבניות רבות שעוגנו בחוק ההסדרים. "תקציב הוא תוכנית העבודה של הממשלה", אומר גורם ממשלתי בכיר, "דחיית התקציב פירושה הוא שהמדינה תתקיים בלי תוכנית עבודה. זה לא טוב".