"מאמי, חשוב לי מאוד שתבוא איתי למסאז'"
כמו מין אוראלי עם תמסח, יש דברים שאתה לא צריך לנסות כדי לדעת שלא תאהב אותם. זאת היתה עמדתי לגבי מסאז'. בתחילת יחסינו החמודה אמרה פעמים רבות "אתה לא חייב", הבעיה היא שבחלק מהמקרים המשפט הזה דומה לניקוי ליחה מן הגרון, וניתן להחליפו במשפט "ודיר באלאק אם לא!"
"אתה לא אוהב להירגע לפעמים?" היא שואלת אותי.
"אני לא צריך את זה, יש לי את הדרכים שלי", אני משיב.
"ללכת מכות עם החברים שלך ואז להשתכר בפאבים. זאת לא דרך להירגע", היא רוטנת.
לחמודה יש מתת אל בהצגת דברים שאני מאוד אוהב באופן שלילי.
"את צודקת", אני עונה בציניות, "הרבה יותר כיף לשכב ערום על מיטה בחדר חשוך לצלילי מוזיקה של נרקומנים" (מסתבר שלי אין את המתנה הזאת).
"איך אתה יודע שאתה לא אוהב את זה אם אף פעם לא ניסית", היא שולפת את השאלה המנצחת.
אבל כמו מין אוראלי עם תמסח היאור, יש דברים שאתה לא צריך לנסות על מנת לדעת שאתה לא תאהב אותם.
"את לא מבינה, אצלנו במשפחה לא עושים דברים כאלה. אבא שלי ניסה לפני כמה זמן ואחר כך הוא היה מרותק שבוע למיטה" אני מתרץ.
אך היא בשלה: "אני לא מבינה מה יש לך?"
זמנים נואשים דורשים אמצעים נואשים ואני הייתי נואש כמו קנרית במכרה פחם. "אני לא אוהב את האנשים האלה, הם יכולים להעביר לך כלבת!" יריתי בהיסטריה.
"עכשיו הגזמת לגמרי, איך מסאז'יסט יעביר לך כלבת?"
ההיגיון הוא האויב הכי גרוע של התקפי היסטריה ולכן, יש להילחם בו בכל הכוח. "וזאת המחלה הכי קלה, זה מגיע גם לסארס ואבעבועות שחורות", השבתי לה.
שנייה ארוכה מאוד של שקט שררה בבית.
"יונתן", אמרה לבסוף, חשוב לי מאוד שתבוא איתי".
מעט רקע על המשפט הנ"ל, בתחילת יחסינו החמודה אמרה הרבה פעמים את המשפט "אתה לא חייב", הבעיה היא שבחלק מהמקרים ה"אתה לא חייב" משקלו הוא כניקוי ליחה מן הגרון וניתן להחליפו במשפט "ודיר באלאק אם לא!". לכן, לאחר שרשרת מצערת של אירועים, נכנס לתוקף המשפט "חשוב לי מאוד", שבעצם אומר שהברזה ללא תירוץ טוב זה כמו לשחק קפד ראשו עם דוב לבן - הבעיה מתחילה כשמגיע התור שלו.
"בסדר", אני עונה בשקט.
עוד מבט:
תמיד דופקים את השחורים. איפה הגבול?
מספר אי-זוגי
ותשנא האשה את השחורים בכל מאודה, ותצמח ציפורניה ותשחיזן עד כי יהיו הן חדות כתער, ותבוא האשה אל אדם ותאמר לו "בוא'נה, עמוד פה באור ואל תזוז, יש לך שחור מגעיל ליד האף!" ואולי אפילו תאמר לו "בוא'נה, יש לך אף מגעיל!"
למרבה הצער, הנתונים לא השפיעו כלל על החמודה.
אותו יום שישי הגענו אל הספא. אחרי שעברנו את הקבלה (מסתבר שלא משנה לאן תגיעו, כל חדרי הקבלה נראים אותו הדבר) נשלחנו למלתחות להחליף בגדים לחלוּק ולחדר המתנה שנראה כאילו עוצב להיות מאורת הסמים הרשמית של ג'ורג' האריסון.
כשגבר יושב בחלוק אמבטיה ובכפכפים חד פעמיים בחדר המתנה חשוך הוא אף פעם לא יכול להיות בטוח אם הוא הולך למסאז', או שבעוד שעתיים הוא יתעורר באמבטיית קרח עם כליה אחת פחות, במיוחד לאחר שחתם על טופס ויתור זכויות לגבי כל נזק שעלול להיגרם לו מהטיפול הנ"ל.
לאחר כמה דקות הגיעה דגנית ולקחה אותי לחדר אחר
אבל לאחר כמה דקות הגיעה דגנית ולקחה אותי לחדר אחר קטן יותר. נכנסתי לחדר בעל השם המפחיד "טיפול באבנים חמות". אולי משהו במוזיקה, אולי כל האווירה הרגועה מסביב, אולי פשוט העובדה שחופרים עמוק אל תוך שרירים שלא ידעת בכלל על קיומם, אבל כעבור שעה כבר יכולתי להכריז על עצמי רשמית כעל מכור.
מאותו יום, שאיפת חיי החדשה היתה למצוא את הטיפול המושלם, אבנים חמות, טיפול בשם "יונק הדבש" (לפי השמועות משתמשים ביונק דבש אמיתי), "החרגול המתכופף" - שום טיפול לא ברח מהישג ידי, וידי היתה ארוכה מאוד.
אפקט הפרפר אומר שפרפר המנפנף בכנפיו בקצה אחד של העולם יכול לגרום סופות טייפון בקצהו השני. זמן רב מדי ניהלתי חיים כפולים: באמצע השבוע גברבר מסוקס השולח ידו בינשוף (ינשוף הוא עלם חמודות בן 21 מהאימונים, שמתאפיין באגרוף בעל עוצמה של סמי טריילר, היגוי מצחיק של המילה ביצים ולימודי משפטים וכלכלה ובנות - הוא פנוי), ואילו בסופי השבוע הייתי נמס בידיהן של טובי המעסים והמעסות בארץ. מובן שכאן נכנס אפקט הפרפר לתמונה.
לפתע אמר הינשוף: יש פה ריח של "דני"
יום אחד, במהלך אימון בפארק, אמר לפתע הינשוף: "יש פה ריח של דני".
"זה לא דני", עניתי מבלי לשים לב, "זה וניל פצ'ולי".
דומיה שררה על כר הדשא הקשיח. סבאקי התייפח חרישית, וסרג'יו מלמל משהו על "אל-דיאבלו".
לפתע הבנתי מה עשיתי. כל גבר הוא מגדל בבל, הוא בונה לעצמו תדמית ועליה הוא יושב וגורם לכולם לחשוב שהוא המגדל. כמובן, ככל שאתה בונה יותר גבוה, ככה הדרך למטה ארוכה יותר.
למחרת היום התעוררתי עם גב כואב. למזלי היה זה סוף השבוע והגיע הזמן לעיסוי השבועי. הפעם הלכתי לבדוק את המסאז' התאילנדי המפורסם בחודרניותו. מספר שעות אחר כך שכבתי על הספה ללא יכולת לזוז, שומע בראשי את קולו של אבא חוזר על עצמו: "אמרתי לך!"
לא רבים יודעים זאת, אך הגורל הוא כמו נבחרת של פוטבול: אחרי שאחד קפץ עליך, באופן אוטומטי כמעט אתה הופך להיות קורבן של אונס קבוצתי. מסתבר שבזמן שאני קיבלתי מסאז' החליט פקח חנייה להטיל קנס על הקטנוע שלי בעוון חנייה באזור שלא חוסם שום דבר, ובתור גרנד פינאלה הארנק שלי מצא את דרכו אל מכונת הכביסה.
"מה עבר לך בראש?" אמר לי פלוטו, חבר ותיק שלמד עיסוי בתאילנד, מצידו השני של קו הטלפון.
"חשבתי שמסאז' יעזור לדברים כאלה", עניתי לו בזמן שנאבקתי עם הספה להגיע לתנוחה שתאפשר לי לראות את הטלוויזיה.
"הוא יכול, מצד שני הוא יכול גם להחריף אותו", אמר פלוטו בטון אבהי. "הדבר הכי טוב לכאבי גב הוא פשוט לשכב ולנוח", סיכם לבסוף.
"זה מה שאני עושה", נאנחתי בחזרה.
"אז אתה לא בא היום לרפי?" חקר.
"קיבינימט פלוטו! אני נלחם בשביל לנשום!" נאנקתי בכעס.
החמודה באה והתיישבה לידי. "זה הכל בראש שלך", אמרה.
"האמת שזה דווקא בגב", עניתי לה.
"אני הולכת לחדר שינה ואני מחכה לך שם", אמרה וקמה מהספה.
גברים בונים מגדלים וגברים נופלים מהם, אבל היופי בגברים הוא שעיקרון הלמידה לא עוצר אותנו מלבנות שוב את אותו המגדל ולחזור על אותו ריקוד מטופש, כי אם כן, ללא ספק האנושות כפי שאנחנו מכירים אותה היתה נכחדת.
אני כבר 20 דקות זוחל על הרצפה ועדיין לא הגעתי.
לפנייה לכתב/ת 
"אני הולכת לחדר שינה ומחכה לך שם"
צילום: ויז'ואל פוטוס
מומלצים
