פרינו ורבינו, אולי די?

נתחיל מזה שאני לא נביא וגם לא שומע רעשים או קולות מלמעלה שאומרים לי מה עומד לקרות. אני אדם מתבונן, קשוב למציאות ומתוכה מבין שהיום זו כבר לא נבואה אלא הערכה שרבים מהמדענים והאנשים ברחוב שותפים לה: אנחנו לפני מבול פוטנציאלי. נקודה. הגיע הזמן שנתעורר לשינויים, הגיע הזמן שנבין שהעולם שלנו יכול לחוות מבול חדש, שואה אקולוגית וזה יכול לקרות עוד בימינו.

הגמרא מספרת שאנשי דור המבול עסקו בגילוי עריות ובעבודה זרה אבל הדבר שעליו נענשו היה דווקא "כי מלאה הארץ חמס" ואומר רש"י: "חמס זהו הגזל ועליו בא המבול" הגזל, היחסים הבין-אישיים היומיומיים, אי ראיית הזולת, חמיסת האחר והניכור כלפיו, על כך בא המבול. אני חושש שהתרבות בה אנו חיים, תרבות הצריכה דומה מאוד לאותו החמס רק באופן סמוי יותר וגדול הרבה יותר. המדינות המערביות, כולל ישראל, מהוות כ-20 אחוז מסך תושבי כדור הארץ ומנצלות כ-80 אחוז ממשאבי כדור הארץ וכל השאר, כל 80 האחוזים הנותרים, כל שאר מיליארדי האפריקנים, האסיאתיים והדרום אמריקנים משתמשים במה שנשאר, ב-20 האחוזים, בשאריות שלנו. האם יכול להיות שברמה גלובאלית אנחנו, עם ישראל, אור לגויים, עוברים כל יום על "לא תגנוב"? האם דנו הרבנות הראשית ואנשי רוח יהודים בשאלה הזו?!

נתאר לעצמנו מצב בו אנו מרחפים כעת בגובה אלפי קילומטרים מעל כדור הארץ ומתבוננים עליו מלמעלה. בידנו מכשיר מיוחד ה"צובע" את משאבי כדור הארץ (נפט, גז ופחם לצורך העניין) בצבעים שונים ונותן לנו מִתאר מדויק של מאין הם באים במעמקי האדמה ולאיזה מדינות ויבשות הם הולכים, יכול להיות שתמונת החמס הייתה ניבטת אליכם בבירור. אנחנו, כיהודים, כחלק מהתרבות המערבית (בהקשר זה גם יהודים דתיים המתנגדים לתרבות המערבית הם חלק ממנה יירצו או לא יירצו) ובעיקר כצרכנים חייבים לקחת אחריות על חמיסה זו ותוצאותיה.

תג המחיר של הצריכה המוגזמת שלנו מתבטא מיידית בזיהום הנלווה לכל מוצר ומוצר, זיהום תוך כדי קדיחת ושאיבת הנפט, זיהום בהובלה שלו לזיקוק, זיהום בזיקוק עצמו, זיהום בהובלה שלו לטנק הדלק שלנו, זיהום בשריפה שלו וזיהום בשפיכת הפסולת. אנו חיים בעידן שבו חייבים להגביה עוף מעל לשאלות הלאומיות ולהתמודד עם שאלות רחבות יותר

נקודה נוספת, הרמב"ן על הפסוק "פרו ורבו ומלאו את הארץ" אומר: "בִּרְכם שימָלֶא העולם לרוב, ברך אותם שימלאו כל הארץ ויפרדו הגוים למשפחותם בקצוי תבל לרובם, ולא יהיו במקום אחד" ואני שואל בכנות: האם לא התקיימה כבר ברכת ה' בזמנינו?! האם כבר לא פרינו ורבינו ומלאנו את הארץ עד הקצה ועד התהום?! האם לא הגיע הזמן להפחית בכמות ולהגדיל באיכות?!

כשהגידול הופך לזיהום

אני יודע שדברי נוגדים את קו המחשבה היהודי הכי מותנה והכי עמוק שלנו אבל אם נפתח את העיניים הגלובאליות שלנו נבין שאם יגדל עולמינו בעוד מיליארד אחד בלבד הבעיות שיתלוו לגידול הזה יהיו רבות ונוראות. יש קשר הדוק בין צפיפות אוכלוסין לבין אלימות ובעיקר, גידול באוכלוסין מתפרט מייד לזיהום מכיוון שכל תינוק וכל אדם הוא עוד צרכן שמזהם. חישבו רק על 4280 הטיטולים שכל תינוק מערבי צורך בשלוש שנים...

מעניין שקצת לפני שמתחיל המבול אומר ה' לנוח "בוא אתה ובניך ואשתך איתך אל התיבה" מסביר רש"י "שֹם הכתוב בניו בינו לבין אשתו ומכאן שנמנעו מתשמיש המיטה" נמנעו מקיום יחסי מין עם בוא המבול. ואומר "כשהעולם שרוי בצער לא ראוי להתענג ולפרות ולרבות".

עכשיו הזמן להשתמש בידע האנושי הרב שנצבר לטובת איכות חיינו הגשמיים והרוחניים באמת, עכשיו הזמן לקחת אחריות ולהוות דוגמא לפשטות מרצון, זאת קריאה הנובעת מאהבת אדם ומאהבת חיים ומאהבת ילדים, זאת קריאה הנובעת מכבוד לבן האנוש.

כדור הארץ קורס תחת נטל עומס הצריכה בעיקר המערבית, ועכשיו הזמן להיות עם חופשי בארצנו, חופשי מהרגלים, חופשי ליצור הזדמנות לעתיד טוב יותר. זאת אשליה שאצלנו יש יותר מקום מבומביי והם ידאגו לעצמם ואנחנו את נפשנו הצלנו. זו גם אשליה שהרחם היהודייה היא חוסננו כשהקשר בין ריבוי אוכלוסין לעוני צפיפות ובערות ידוע. עולמנו גלובאלי וזו עובדה ואם יקרה אסון שחור הוא יחצה בלעג גבולות מדיניים בדיוק כמו הענן האפור שהיה אתמול מעל ישראל והיום מרחף מעל איראן.

לסיום, אני מציע, להפוך את יום י"ז בחשוון כל שנה, היום בו החל המבול של נח (בראשית ז, י"א) ליום מודעות אקולוגית וביום הזה ללמוד נושאים שונים בנושא, לערוך מפגשים במתנ"סים ובבתי הספר סביב אחריותנו לסביבה, להפוך את היום הזה ליום של יצירה חינוך וחיוך לטובת עולם נקי, אוורירי, ירוק, יקר ושייך יותר לכולנו ואפשר פשוט לקנות פחות ובכך לזהם קצת פחות. שיהיה לנו יום ירוק.  

נחום פצ'ניק הוא משורר, איש חינוך, ומתגורר ביישוב האקולוגי שדה בועז בגוש עציון.