שאלות ותשובות - מדריך לחוסך בקרן פנסיה

הכותרות המבהילות בכלי התקשורת על ההפסדים בחסכונות הפנסיוניים עושות את שלהן ומכניסות את החוסכים לחרדה. על פי ההערכות בקופות הגמל, ההפסד מגיע לכ-13% בתקופה זו.

אמנם, מומחים רבים סוברים כי חלק מהירידות מבטא בעיקר פאניקה שהובילה למשיכת כספים ולא בהכרח שיקוף של נתוני שוק. אבל לחוסכים אין זה משנה כל כך מה הסיבה - מה שחשוב הוא שיש עכשיו הרבה פחות ממה שהיה להם לפני חודשיים. 

דווקא בקרנות הפנסיה המצב מעט טוב יותר, כאשר ההערכות מדברות על הפסד של 7%-9% מהחיסכון. יש לשער שהשוני נובע בעיקר מכך ש-30% מהכספים בקרנות הפנסיה מושקעים באגרות חוב מיועדות. אגרות חוב אלו הניתנות על ידי המדינה מניבות תשואה קבועה ומובטחת של 4.86% לשנה.

אין ספק שעובדה זו מגינה - ולו באופן חלקי - מפני סערות השוק. נראה כי ניתן אף להוסיף את צורת הניהול היחסית שמרנית יותר, אם כי בהחלט מדובר בהכללה, הנהוגה בקרנות הפנסיה.

כולנו תקווה שהסערה תחלוף במהירות. ואולם בהנחה ריאלית שייקח "קצת זמן" עד שהשפעות המשבר ידעכו, פרשנו תשובות לשאלות המעסיקות בימים אלו רבים מעמיתי קרנות הפנסיה בעזרת רונן טוב, מנכ"ל קרן הפנסיה מקפת החדשה.

האם מצב החוסכים בקרנות הפנסיה טוב יותר מאלו בקופות הגמל?

כולם צריכים להיות מודאגים, אבל אני חושב שדווקא החוסכים בקרן הפנסיה צריכים להיות הכי פחות מודאגים מכל החוסכים באפיקים האחרים בשוק החיסכון הפנסיוני. מדברים על פתרון של רשת ביטחון לקופות הגמל. צריך לזכור שבקרנות הפנסיה יש רשת ביטחון; בלי להיכנס למדיניות השקעה כזו או אחרת, מתוך הגדרה 30% מהנכסים הם בתשואה מובטחת וחסרת סיכון (אג"ח מיועדות). אם אתה מוסיף את זה לניהול שמרני נכון של הנכסים, אז התוצאה היא טובה יותר מקופות הגמל ופוליסות הביטוח.

הפסד של 10% זה בהחלט דבר שצריך להטריד, אבל אם לוקחים את ההפסד הזה ומחברים אותו לתוצאה הדו-ספרתית הגבוהה שהתקבלה בשנים האחרונות בקרנות הפנסיה, אז המצב בקרן הפנסיה טוב הרבה יותר.

יש בקרנות הפנסיה רשת ביטחון של 30%. אני לא מאמין שהאוצר ייתן הגנה באמצעות אגרות חוב מיועדות עד רמה של 70% מהכסף. לגבי ההצעה שבנק ישראל ייתן ביטחונות לאג"ח הקונצרני - אם יעשו את זה, יהיה לכולם, גם לפנסיה.

ברמת ההגדרה כן, ואולם ההשקעות של הפנסיונרים מנוהלות בחלק מהקרנות בנפרד.

התשואה בחלק מתיקים אלו, המנוהלים לחוד, הגיעה ל-6% פלוס בתקופה הזו, בניגוד גמור למגמה הכללית בשוק, וזאת מכיוון שאין בהם מרכיב של מניות או אג"ח קונצרני, כמו גם נתונים אקטואריים אחרים שבחלק מהקרנות היטיבו עם הפנסיונרים. בנוסף בחלק מהתיקים ישנה רצועת ביטחון של 1.5% שבימים של גאות נשמרים שם רזרבות, ובימים של שפל נמשכים משם כספים. 

אז אין שינוי בקצבה?

כיום לא, אבל אם המצב ימשיך להידרדר, אז כן. הפנסיה של הגמלאים צמודה למדד ההשקעות. היא בהחלט יכולה לקטון. אבל ככלל, מצבם יותר טוב גם בגלל האג"ח המיועדות (לאלו הוותיקים יותר יש 70% אג"ח מיועדות) וגם בגלל מדיניות ההשקעה השמרנית מאוד. אבל אם השוק ימשיך לרדת - זה יפגע בכולנו גם בפנסיונרים.

קודם כל, בקרן פנסיה חדשה אפשר לפרוש כבר בגיל 60. אם יש מישהו שנמצא לקראת פרישה ויכול להקדים את הפרישה והמעסיק מאפשר לו - שיצא לפנסיה. אדם בן 64 ושישה חודשים - לא כדאי שייקח את הסיכון ויחכה לראות מה יקרה עם הכסף שלו. יש לך אפשרות - אז תצא. להבדיל מקופת גמל אתה לא יכול להיכנס ולצאת מתי שאתה רוצה; יש מעסיק, יש כספי פיצויים. אתה יכול לצאת או כשאתה פורש מהעבודה, או כשאתה מגיע לגיל הפרישה.

למעשה, כמעט ואין בקרנות הפנסיה מסלולי השקעה שהחוסך יכול לבחור כמו שיש בקופות הגמל. גם אם תבדוק כמה עמיתים הצטרפו בכל הענף הזה של ביטוח וגמל למסלולי השקעה, תראה שזה כמות קטנה. רק עכשיו, בעקבות המשבר, אולי יש התעוררות כי אנשים מחפשים קופות יותר סולידיות. בכל מקרה זה לא פתרון זמין.

מה שניתן לעשות זה לעקוב אחרי מדניות ההשקעה של קרנות הפנסיה. כיום, קרנות הפנסיה מחויבות להעלות - הן באתר שלהם הן באתר של משרד האוצר - את מבנה תיק ההשקעות שלהן. אם אתה משווה היום, אתה יכול למצוא פערים גדולים מאוד בין הקרנות.

מה יעשה מי שאין לו מושג בתחום, אבל הוא חוסך כמו רבים אחרים ומודאג מהמצב?

הכלי שיש עכשיו זה שקיפות. זה הכלי שלך. יכול להיות שדורשים יותר מהצרכן הממוצע, אבל אין מה לעשות. בעיתות משבר צריך להתאמץ קצת יותר. קח יעוץ פנסיוני - שחלקו ניתן בסניפי הבנקים השונים וחלקו על ידי מנהלי הסדר וסוכני ביטוח. שווה להשקיע כסף ומאמץ או זמן בשביל לקבל יעוץ. אפשר גם להיעזר בנתונים המתפרסמים באתר האינטרנט של משרד האוצר.