ארגוני הסביבה: הממשלה טירפדה חוק חיוני

ארגוני הסביבה זועמים על הורדת הצעת החוק להפחתת פליטת גזי החממה מסדר יומה של מליאת הכנסת - מהלך שמנע את הבאתה להצבעה בקריאה ראשונה לפני פיזור הכנסת, וסיכל לפי שעה את האפשרות להמשיך ולקדם אותה בכנסת הבאה.

הארגונים, ובראשם "אדם טבע ודין", פנו במכתב ליושבת ראש הכנסת דליה איציק, וביקשו ממנה להעלות את ההצעה להצבעה במליאה בדחיפות, עוד בטרם פיזור הכנסת. במקביל הגיש גם אחד מיוזמי החוק, ח"כ אופיר פינס (עבודה), ערר בנושא, והעלה דרישה דומה.

המטרה: הפחתת חצי מגזי החממה עד 2050

הצעת החוק קוראת לאמץ תוכנית מקיפה להפחתה בכמות גזי החממה שפולטים המפעלים וכלי התחבורה בישראל, כדי להאבק בשינוי האקלים, במקביל ליוזמות דומות במדינות המפותחות. ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה להעביר את ההצעה לקריאה ראשונה במליאה בשבוע שעבר, אולם חברי ועדת ההסכמות סרבו לכלול אותה בסדר יומה של המליאה השבוע. ארגוני הסביבה טוענים כי לחץ של המשרד להגנת הסביבה הוא שטירפד את ההצבעה.

"להחלטה זו יש השלכות קשות וברורות על המשך הליך החקיקה, משום שלא ניתן יהיה להחיל על הצעת החוק דין רציפות, ולהמשיך את הליך החקיקה עם כינוס הכנסת הבאה", כתבו ארגוני הסביבה ליושבת הראש איציק. "משמעות הדבר היא עיכוב ארוך ומיותר, שיטיל מחיר סביבתי, כלכלי ובינלאומי קשה על מדינת ישראל".

ב"אדם טבע ודין" טוענים כי מדובר במהלך תמוה, שהרי הצעת החוק נתמכה בשעתו באופן גורף על ידי 70 חברי כנסת, ועברה בקריאה טרומית ללא מתנגדים ובתמיכת המשרד להגנת הסביבה. ואולם, בדיון ההכנה לקריאה ראשונה העלו משרדי הממשלה - ובראשם המשרד להגנת הסביבה - הסתייגויות מהנוסח ומיעדי ההפחתה המוצעים, וציינו כי מדובר בהצעה בלתי יישימה.

סמנכ"ל המשרד, ד"ר יוסי ענבר, אמר בדיון כי החוק מוקדם מדי, והמשרד מעדיף לפעול לצימצום הפליטות מבלי שייכפו עליו יעדים כמותיים ולוחות זמנים. גורם בוועדה הוסיף ואמר כי הדבר קשור גם בעובדה שמדובר בחקיקה ראשונה מסוגה בעולם, וכי אין טעם למהר ולחוקק חוק ותקנות בנושא, בטרם התברר מהן הדרישות הבינלאומיות שיש לעמוד בהן.

עבודה מורכבת תרד לטימיון

בדיון הציע פינס הצעת פשרה, לפיה לשר להגנת הסביבה יוענק חופש פעולה מירבי בניסוח החוק וקביעת היעדים המספריים להפחתת הפליטות. הפשרה נועדה להבטיח את תמיכת המשרד כדי שההצעה תעבור להצבעה במליאה ותתקדם לכנסת הבאה. אלא שהפשרה לא שיכנעה את נציגי המשרד ואלו נותרו בעמדתם. לבסוף עברה ההצעה בוועדה חרף התנגדות המשרד - עד שנעצרה בוועדת ההסכמות.

הארגונים מציינים כי טירפוד ההצעת החוק תמוה משום שהפשרה של פינס הייתה מאפשרת להעביר אותה באופן עקרוני אך בלי תוכן ממשי, רק כדי שניתן יהיה לדון בפרטים בכנסת הבאה. הם אומרים עוד, כי התנגדות המשרד להגנת הסביבה תמוהה גם בהתחשב בהצהרותיו אודות החשש ממגמת הגידול בפליטת הגזים בישראל, והחשש מהעובדה שבקרוב תאולץ ישראל לנקוט בצעדים יקרים על מנת להפחית את הפליטות. המשרד אכן פירסם לאחרונה דו"ח לפיו בשנת 2025 יהיה שיעור הפליטות גדול ב-63 אחוז לעומת ערך הבסיס של שנת 2000.

הארגונים ציינו כי ההחלטה שלא להצביע על ההצעה תוריד לטימיון עבודה פרלמנטרית מעמיקה שנעשתה עד כה, "ותסתום את הגולל על הצעת חוק חיונית ודחופה, שזכתה לתמיכה חסרת תקדים בקרב חברי הכנסת". הם גם תהו כיצד ח"כים בודדים, החברים בוועדת ההסכמות, מתעלמים מעמדתם של 70 ח"כים ומקבלים את עמדת הממשלה בלי סייג.

בין הח"כים שמנעו את ההצבעה על הצעת החוק היה יואל חסון (קדימה). בתגובה מסר חסון: "מעת שהוחלט כי הכנסת מתפזרת, ומדינת ישראל הולכת לבחירות - הוחלט על ידי כל סיעות הבית שיועלו להצבעה במליאת הכנסת אך ורק הצעות חוק עליהן אין כל מחלוקת. מטרת המהלך הינה למנוע חקיקה פזיזה ופופליסטית רגע לפני שהכנסת מתפזרת. מדובר בהחלטה אחראית ושקולה".

חסון היה עצמו מבין התומכים בהצעת החוק בשלביה הראשונים. כשנשאל מדוע אם כן הוא עצר את ההצבעה עליה, השיב כי מדובר במהלך פרוצדורלי, שאינו קשור לתוכן הצעת החוק:

"להחלטה יש 'תוצאי לוואי', כגון העובדה שהצעות חוק שאני תומך בהן - או אפילו שיזמתי - לא עולות להצבעה משום ההתנגדות של גורם זה או אחר. לועדת ההסכמות אין כל שיקול דעת בנושא, ומדובר למעשה ב'טייס אוטומטי' שכל מטרתו היא למנוע חקיקה בזבזנית, ומחטפים בימי הכהונה האחרונים של הכנסת ה-17", דברי חסון.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הצעת החוק במתכונתה הנוכחית אינה ישימה. במשרד מגבשים בימים אלו הצעת חוק חלופית מקיפה וישימה יותר".