רוצים פחות גזי חממה, אך חוששים להתחייב

העולם כולו פועל על מנת להפחית את פליטת גזי החממה, כדי להאט את התחממות כדור הארץ. גם חבר הכנסת אופיר פינס (עבודה) רוצה לפעול, ובעיקר להעביר הצעת חוק שגיבש בנושא את הקריאה הראשונה, כדי שניתן יהיה להמשיך ולקדם אותה גם לאחר הבחירות הממשמשות ובאות.

פינס כינס היום (ב') את חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה שבראשה הוא עומד כדי לדון בהצעה, שאושרה טרומית בחודש יוני ונתמכה קודם לכן על ידי 70 חברי כנסת. בתום הדיון אושרה ההצעה לקריאה ראשונה במליאה, חרף התנגדות מצד כל משרדי הממשלה ובראשם המשרד להגנת הסביבה.

את הצעת החוק גיבשו פינס וח"כ דב חנין (חד"ש) בשיתוף "אדם טבע ודין". על פי ההצעה, צריכה ישראל להגדיר יעדים כמותיים ברורים לפליטת גזי החממה, שלדעת המדענים גורמים לשינוי האקלים. ההצעה קוראת להפחית את כמות הפליטות ב-25 אחוז עד שנת 2020, וב-50 אחוז עד שנת 2050, כשאמת המידה לקיצוצים היא סך הפליטות בשנת 2000.

גם אירופה התחייבה - אך עדיין לא רשמית

מדינות רבות בעולם, כאמור, טרודות בסוגיית הפליטות, במיוחד לאור העובדה שהמגבלות שחלות כיום מתוקף אמנת קיוטו יפוגו בשנת 2012. מדינות אירופה למשל התחייבו להפחית את פליטת הגזים ב-20 אחוז עד 2020, ואף יותר אם מדינות מתפתחות יצטרפו למהלך. ואולם, כל עוד אין הסכם בינלאומי, ההתחייבות הזו היא הצהרתית בלבד, ואינה כובלת.

ישראל פולטת כיום כ-72 מיליון טונות גזי חממה בשנה. באופן יחסי מדובר בשיעורי פליטה דומים לאלו של המדינות המפותחות. ואולם ישראל אינה מחוייבת בהפחתת פליטות משום שהיא מוגדרת נכון להיום כמדינה מתפתחת - ולא כמדינה מפותחת. אך העוסקים בנושא מזהירים כי לאחר שתצורף לארגון ה-OECD היוקרתי, לא תוכל עוד ירושלים לטעון שאינה בשלה לקחת על עצמה התחייבות בנושא הפליטות.

תחזית: גידול של 63 אחוז בשיעור הפליטות ב-2025

המשרד להגנת הסביבה מזהיר זה מכבר כי מגמת פליטת גזי החממה בישראל נמצאת במגמת גידול "עצומה". ללא תוכנית לאומית מסודרת בנושא, במשרד להגנת הסביבה חוזים כי בשנת 2025 יהיה שיעור הפליטות גדול ב-63 אחוז לעומת ערך הבסיס של שנת 2000.

ועם זאת, המשרד להגנת הסביבה מתנגד להצעת החוק בנושא. סמנכ"ל המשרד, ד"ר יוסי ענבר, אמר בדיון כי החוק מוקדם מדי ושהמשרד מעדיף לעבוד לצימצום הפליטות מבלי שייכפו עליו יעדים כמותיים ותאריכים.

גורם בוועדה סיפר ל-ynet כי עיקר התנגדות המשרד לקביעת היעדים קשורה לעובדה שמדובר בחקיקה ראשונה מסוגה בעולם, וגם כי שאלת מעמדה של ישראל כמדינה מפותחת טרם נקבע. הגורם אמר שמשרדי הממשלה לא רוצים למהר ולקבוע תקנות עוד לפני שברור מהן הדרישות שיש לעמוד בהן. 

כדי להעביר בכל זאת את הצעת החוק יזם פינס פשרה: יעדי החוק יישארו פתוחים לדיון עתידי ורק הרעיון העקרוני יקבל גיבוי. משרדי הממשלה לא אימצו גם את הפשרה הזו.

בתום הדיון אושרה כאמור הצעת החוק להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. פינס קבע כי את יעדי החוק יגבש ויקבע השר להגנת הסביבה - רק כדי להגיע להסכמה שתאפשר את אישור הצעת החוק.

המשרד להגנת הסביבה: מוקדם מדי להתחייב

במשרד להגנת הסביבה הבהירו כי הם אינם מתנגדים לחוק. "ההיפך הוא הנכון. המשרד להגנת הסביבה בעד חוק להפחתת גזי חממה. עם זאת, אנשי המקצוע של המשרד בחנו את החוק המוצע כיום ומצאו כי יעדי ההפחתה המוצעים בו אינם ריאלים לאפשרויות והיכולות של מדינת ישראל כיום.

"בנוסף, מדינת ישראל ככל הנראה תהיה חייבת להפחית גזי חממה, בשיעור שייקבע בהסכמים שיגובשו במקום אמנת קיוטו. המדינות המתדיינות כיום בנושא עדיין לא יודעות כמה הן יכולות להפחית, ולכן עוד לא נקבעו יעדי הפחתה – גם לישראל. המשרד פועל לגיבוש של תוכנית לאומית להפחתת גזי חממה, אך התהליך צריך להתקיים לאחר בחינה מקיפה של הנושא, ולאחר שיסוכמו יעדי ההפחתה בהסכמים הבינלאומיים, שיסתיימו לקראת סוף שנת 2009".

מומחים המכירים את הנושא סבורים גם הם כי ההצעה מרחיקת לכת וטומנת בחובה קשיים למשק הישראלי. יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, אמר כי להצעת החוק צמוד תג מחיר כלכלי בלתי נסבל.

הוא ציין את העובדה כי ההצעה מתעלמת מהעובדה שהמחיר שמשלם המשק תמורת הקיצוץ בפליטות גזי החממה שונה בכל מדינה. "בישראל, שבה גידול האוכלוסייה הוא 2 אחוזים בשנה והתוצר הלאומי צומח ב- 5.5 אחוזים בשנה, תגרום כל הפחתה בפליטות לירידה חדה בייצור, לעלייה באבטלה ולפגיעה ברמת החיים", מעריך אריה. במדינות אחרות, בהן הגידול השנתי וגידול האוכלוסיה נמוך יותר, לא תהיה כל פגיעה כלכלית ואולי אף תצמח תועלת מהמהלך.

עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל "אדם טבע ודין" אמרה כי התנגדות משרדי הממשלה להצעת החוק וגם להצעת הפשרה הפתוחה של פינס "מעלה תמיהות בנוגע לנכונות הממשלה לעמוד מאחורי הצהרותיה, לפיהן בכוונתה להפחית את פליטת גזי החממה וליישר קו עם המדינות המפותחות בהתמודדות מול איום משבר האקלים".