"אנו במגמת גידול עצום בפליטת גזי החממה"
ראש אגף זיהום אוויר במשרד להגנת הסביבה, שולי נזר, לא זיעזעה איש בדיון בכנסת, כשציינה שמעט מאוד נעשה בישראל על מנת להפחית את זיהום האוויר, אך תידרש לפעול בנושא בקרוב. ח"כ פינס: בתקציב המדינה אין אפילו סעיף אחד בנושא הזה
בעקבות ועידת האקלים בבאלי, החדשות הטובות הן שלישראל יש הרבה כלים להפחתת פליטת גזי החממה, הן בהיבט הטכנולוגי והן בהיבט הגיאופוליטי. החדשות הרעות הן שמעט מאוד נעשה בשטח, וששיעור פליטת גזי החממה של ישראל נמצא במגמת עליה. בהתחשב בעובדה שהשר להגנת הסביבה מודה, ונתוני המשרד מלמדים, שהטיפול במזהמים כושל - מדובר בחדשות רעות מאוד.
"אנו במגמת גידול עצום בפליטת גזי החממה", אמרה היום (ג') שולי נזר, ראש האגף לזיהום אוויר במשרד להגנת הסביבה, בדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת בנושא ועידת באלי. נזר, שהשתתפה בוועידה כנציגה רשמית של ישראל, אמרה שהפחתת פליטת גזי החממה היא האתגר הסביבתי והכלכלי הגדול ביותר שישראל ניצבת בפניו כיום, וכי בקרוב תידרש ישראל לקחת על עצמה מחויבויות בקנה מידה גדול, בדומה לאלו שהוטלו על קבוצת המדינות המפותחות בפרוטוקול קיוטו.
עוד בנושא:
המשנה למנכ"ל המשרד, יוסי ענבר, אמר לאחרונה בשיחה עם ynet כי ישראל פולטת כיום כ-72 מיליון טונות גזי חממה בשנה, ובאופן יחסי מדובר בשיעורי פליטה דומים לאלו של המדינות המפותחות. ענבר העריך גם שאם לא תקבל ישראל על עצמה התחייבויות מרצון, "סביר להניח שהן יוטלו עלינו - או שנוצג באור לא חיובי".
התקציב לא מכיר בבעיה
יושב ראש הוועדה, ח"כ אופיר פינס (עבודה) מתח בדיון ביקורת חריפה על כך שבתקציב המדינה, שדיוניו מתקיימים כעת, אין ולו סעיף אחד המתייחס לנושאי הפחתת הפליטות. "בגרמניה ישנו סעיף תקציבי העומד על 3 מיליארד אירו המוקדש לנושא הפליטות", אמר.
"חייבים להפסיק לטמון את הראש בחול. עד היום לא הגדירה מדינת ישראל יעדים ברורים להפחתת פליטות גזי החממה בשטחה, ולא פעלה באופן מקיף למען קידומה של תוכנית לאומית אשר תביא להפחתת פליטות אלה. בכך מפגרת ישראל אחרי רוב המדינות המפותחות, ואינה תורמת את חלקה למאבק בהתחממות הגלובלית ובמשבר שינוי האקלים".
פינס הגיש לנוכחים בדיון הצעת חוק שהוא מגבש בשיתוף עם עמותת "אדם, טבע ודין", שבמסגרתה תידרש ישראל, עד לשנת 2020, להפחית את פליטות גזי החממה שלה ב-25 אחוז מהרמה שלהן בשנת 2000. פינס אמר כי בכוונתו לגייס לנושא חתימות של 61 חברי כנסת, ושהוא סבור שדבר לא נעשה בנושא עד כה.
עץ בעיר - עניין יקר
נציג קק"ל שנכח בישיבה, ישי שכטר, הבהיר לנוכחים כי במישור המעשי ישנן מספר פעולות שניתן לבצע כבר עכשיו – בעיקר בתחום הייעור. "עצים הם הדבר היחידי שיכול לרפא את התופעה ועלינו להגביר את היקפי הנטיעה, במיוחד בערים", אמר.
שכטר הסביר שעץ ממוצע קולט במהלך חייו 0.7 טון גז, ואילו עץ הגדל בעיר, המקבל השקייה באופן שוטף, יכול לקלוט אף כמות כפולה מזו. "הבעיה היא שבגלל הצפיפות העירונית, כמעט בלתי אפשרי להגביר את הייעור בערים" הבהיר. מנתוני קק"ל עולה כי יצירת תשתית לנטיעת עץ אחד בעיר (במידה ורוצים לחפור בור ברחוב, בין כל התשתיות של בזק, הכבלים והחשמל) – עולה כ-10,000 דולר. "לכן, יש לתכנן את הייעור העירוני מראש ולא להשאיר את העתיד מופקר", הדגיש.
נציג משרד התשתיות בדיון, יורם רוטשטיין, אמר כי בכוונת המשרד לצמצם עד סוף העשור את השימוש בפחם (לטובת גז טבעי) עד לרמה של 50 אחוז. ואולם, גורמים שונים מתחו ביקורת על דבריו, שכן כיום שיעור השימוש בפחם עומד על 70 אחוז, ולפיכך לא מדובר בצימצום משמעותי.
רוטשטיין התקשה גם לספק תשובות בנוגע לכוונת המשרד להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון - צעד העומד בניגוד גמור להצהרות הירוקות הנשמעות מכיוון המשרד והשר בן אליעזר. "השימוש בגז הוא בעייתי", ניסה רוטשטיין להסביר לנוכחים, "גם בשל העובדה כי הוא יוצר תלות בגורמים בעייתיים כמו מצרים למשל, וגם בשל אופן ההולכה שלו והעובדה כי לא ניתן לאחסן אותו".
"צריך לזכור שמעורבים כאן אינטרסים כבדי משקל, וכי לתהליך של הפחתת הפליטות יש כמה 'אויבים טבעיים', שלא יהיה קל להילחם נגדם", אמר בדיון פרופ' דני רבינוביץ', יושב ראש "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. רבינוביץ' ציין את משקלם הרב של חברות הנפט והגופים הנוספים המעורבים בתעשייה זו על הליך קבלת ההחלטות במדינות משמעותיות כמו למשל ארצות הברית, רוסיה וסעודיה. "מה שאנחנו בעצם מבקשים מהם עכשיו זה להקפיא נכסים בשווי טריליוני דולרים. זה לא הולך לקרות באופן וולנטרי", סיכם.
לפנייה לכתב/ת 
