שתף קטע נבחר
 

חוק הרפורמה בהוצאה לפועל אושר בכנסת

החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית. מטרתו - להעלות באופן דרמטי את שיעורי הגביה. הרפורמה כוללת גם הגנות על החייבים מפני סנקציות דרקוניות, כגון מאסר ופינוי מהדירה

הרפורמה בהוצאה לפועל יוצאת לדרך. מליאת הכנסת קבלה הערב בקריאה שנייה ושלישית את חוק הרפורמה שנועד להעלות באופן דרמטי את שיעורי הגביה הנמוכים. כיום מצליח מערך ההוצאה לפועל לגבות מדי שנה רק 8 אחוזים מכלל החובות שנמסרים לטיפולו. במקביל כוללת הרפורמה הגנות על החייבים מפני סנקציות דרקוניות כגון מאסר ופינוי מדירת המגורים שוועדת חוקה חוק ומשפט סבורה כי חוקיותן מוטל בספק.

 

במסגרת הרפורמה יכונן מסלול מקוצר לביצוע פסקי דין. נושים יוכלו לבקש הליך גביה אוטומטי מהיר של שטרות וחובות לפי פסקי דין עד 10 אלפים שקל, שימנע מהנושים את הצורך לשכור עורכי דין ולחסוך את שכר הטרחה היקר. במקרים אלה יפעילו לשכות ההוצאה לפועל אמצעי לחץ על בעלי החוב בעיקול נכסיהם או כספים שנמצאים בידי צד שלישי, לאחר שניתנה להם גישה למאגרי המידע דרכם ניתן לקבל פרטים על נכסים אלה.

 

למטרה זו מסמיך החוק החדש את רשמי ההוצאה לפועל לצוות על הגופים השונים החולשים על המאגרים למסור לידיו כל מידע הנוגע לנכסי החייבים מעל 500 שקל, תוך עקיפת הצורך להחתים אותם על כתב ויתור על סודיות המידע. בין היתר יוכלו הרשמים לקבל מהבנקים, מחברות האשראי או חברות הסלולר את פירוט התנועות בחשבונות של החייב בשנה האחרונה. מידע דומה ניתן יהיה לקבל מחברות הביטוח. רשם המקרקעין, רשות הרישוי והרשמים של כלי טייס ושייט יוכלו לספק מידע על סוגי נכסיו.

 

העברת המידע תשתכלל בשנים הקרובות לאחר השלמת מנגנוני ההשקה של מחשב ההוצאה לפועל עם מאגרי המידע הממוחשבים הנ"ל שימנעו את הצורך בתיווך אנושי לקבל המידע. החוק החדש גם מסמיך את הרשמים ללחוץ על החייבים דרך איסור על שימוש בכרטיסי האשראי, וכן בעיכוב הוצאה או חידוש של רישיון נהיגה או דרכון.

 

במקביל מתחשב החוק החדש בזכויות האדם היסודיות של החייבים וקובע כי בשנתיים הקרובות יצומצם מספר פקודות המאסר המשמשות היום כאמצעי לחץ לגביית החובות. ניתן יהיה להוציא פקודות אלה רק על חובות מעל 2,000 שקל. כעבור שנתיים יבוטלו כליל פקודות המאסר למשך תקופת ניסיון בת שנתיים. בתום 4 השנים ייבחן מחדש הצורך בפקודות המאסר.

 

בעניין האחר נקבע כי לא ניתן יהיה לפנות מדירותיהם בעלי חוב שמפגרים בתשלומי המשכנתא לצורך מכירת הנכס לכיסוי החוב אלא לאחר שהבנקים יספקו לחייבים דירה חלופית הולמת. רשם ההוצאה לפועל יקבע את משך התקופה שבה בעלי החוב יהיו זכאים לדיור החלופי ובלבד שלא תעלה על שנה וחצי. בנסיבות מיוחדות ניתן יהיה להאריך את התקופה.

 

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה) הוביל את חוק הרפורמה מול לחצים אדירים שהופעלו עליו מצד ארגונים שונים בעלי עניין וגם מצד משרדי הממשלה. אמש והבוקר הוא נאבק נגד הכוונה לדחות את אישור החוק לכנסת הבאה. הערב ברך על המוגמר באומרו כי הרפורמה שהתקבלה "מהווה הישג עצום שהתאפשר בסופו של דבר בזכות שיתוף הפעולה הפורה שהושג בין כל הנוגעים בדבר". בן ששון הדגיש כי מעתה מוטלת החובה על מערכת ההוצאה לפועל למצות את מירב ההזדמנויות שהחוק מעניק לה. "אני משוכנע שהחוק ישפר באופן משמעותי את שיעורי הגבייה והרפורמה תקרב אותנו למודל של המרכז לגביית קנסות. זאת, תוך הקפדה על כבודם של בני האדם אשר נותרו חסרי כל ואינם מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שנטלו על עצמם".

 

שר המשפטים, דניאל פרידמן, בתגובה לאישור הרפורמה: "זו היא רפורמה הגדולה והמשמעותית ביותר שנעשתה ב-10 השנים האחרונות במערכת  אכיפת החוק ואני מקווה שהיא אכן תוביל לשיפור המיוחל במערכת."

 

ראש לשכת עורכי הדין עו"ד יורי גיא-רון ציין בתגובה לקבלת החוק כי "בסוגיית מאסרם של החייבים עד 2,000 שקל התקבלה עמדת הלשכה; לפיה יש לנקוט בצד זה רק כמוצא אחרון וגם זאת רק נגד חייבים המתחמקים מתשלום חובם. לדבריו, גישה זו מבטאת עמדה ציבורית מאוזנת שמונעת פגיעה בחייבים חסרי כל. הלשכה גם רושמת לעצמה הישג בכך שהכנסת החליטה כי לא שר המשפטים אלא הלשכה תקבע את שכר הטרחה של עורכי הדין בנושאי ההוצאה לפועל".

 

עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, המעורבת גם בפעילות להגנה על זכויות חייבי המשכנתאות, מסר בתגובה:

"למרות הלחצים שהפעילו הבנקים, חברי הכנסת עמדו בפרץ, ותיקנו את העיוות ההיסטורי שאפשר לבנקים לפנות לרחוב את חייבי המשכנתאות מבתיהם, בלי שום מגבלה ובניגוד לכוונת המחוקק. התיקון שעבר בכנסת, יחייב את הבנקים להעניק לחייבי המשכנתאות המפונים דיור חלופי לתקופה שלאחר הפינוי, כדי למנוע את הפגיעה הקשה בזכותם לקורת גג ובכבודם".

 

בהכנת הכתבה השתתף: אביעד גליקמן

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלעד גרשגורן
החוק החדש מתחשב בזכויות האדם היסודיות של החייבים
צילום: אלעד גרשגורן
מומלצים