פוליגרף הורים: מה תעשה בשביל סקס?

והיום בתכנית – הורים על המוקד. יתארח כאן דני לוי, אב סטנדרטי לילדים סטנדרטים מאזור המרכז. ויחד איתו ניחשף לכל אותן אמיתות מביכות שהורים ישראלים מעדיפים בד"כ לאפסן חזק חזק בבוידעם. אתם זוכרים את חוקי המשחק – דני ישאל מספר שאלות אינטימיות, ברמה גוברת והולכת של פדיחה, כשכל תשובה אמיתית תגדיל את סכום הפרס שיצבור. אגב, הפרסים בתכנית היום הינם מתנת רשת "תפרחת החיתולים", המציעה מגוון שירותים לאם העסוקה – מסדנאות ריחניות ועד מעודדי יציאה.

מנחה: ובכן דני, מה שלומך הערב?

דני: עזוב אותך מסמול טוק, יש לי בייביסיטר רק עד תשע וחצי. תקתק אחי.

מנחה: אם כן, נתחיל. דני לוי, האם יותר מעשר פעמים השתמשת בילדיך על מנת לתרץ איחורים ותקלות, על אף שהסיבה האמיתית היתה נעוצה בך?

דני: עשר פעמים? תנסה שמונים פעם. שקוף שזה נכון.

מחשב בקול של נציגת שירות בחברת סלולר: תשובתך היא אמת!

מנחה: טוב ויפה, דני. נתקדם. האם כל אימת שחבר מתארח אצל הילד שלך אתה פותח במסע השוואות סמוי, שמטרתו למצוא פאקים בילד המתארח לעומת הנסיך הפרטי שלך?

דני: אני סבור שמדובר בתהליך בדיקה אובייקטיבי, אבל אם אתה רוצה לקרוא לזה ככה... נגיד שזה נכון.

מחשב: תשובתך היא אמת!

מנחה: שים לב דני, נעלה את הרף. האם ניצלת את היותו של ילדך קטן מכדי לדווח את מעשיך, על מנת לשחרר גרעפסים ללא הרף בעת נהיגה במכונית?

דני: תראה... כולנו בני אדם... ולפעמים אנחנו בני אדם שאוכלים קצת יותר מדי... יש לחצים.

מנחה: נתייחס לתשובתך זו כאל "כן". מחשב?

מחשב: תשובתך היא אמת, והתנהגותך היא דוחה!

(מחיאות כפיים נרגשות באולפן. שקופית חסות רצה לה בבהלה בתחתית המסך).

מנחה: בוא נדבר קצת על בריאות. אני מניח שבריאות ילדיך חשובה לך?

דני: בוודאי, בוודאי. אנחנו מקפידים לאכול רק עוף אורגני, ירקות טבעוניים שנחנקו במים רתוחים, וקינוחים על בסיס אוויר כפרי.

מנחה: אם כן, השאלה הבאה היא זו – האם בפברואר האחרון העלמת עין כאשר קלטת את בתך אוכלת את מחצית הארטיק שנשרה על רצפת המטבח?

דני: תשמע בן אדם, הייתי טחון על לגמור את הדו"ח לרואה חשבון, הפיצוציה היתה סגורה ומה זה לא היה בא לי להיכנס לסרטים שלה. כולה פעם אחת הארטיק היה על הרצפה, מה גם שבעיניים שלי לא ראיתי חיידק אחד עליו.

מחשב בקול של נציגת שירות שראתה כבר הכל: תשובתך היא אמת, ותזכיר לי לא לבוא אליך בחיים לארוחת ערב.

מנחה: ובכן דני, הסכומים נצברים, והגיע הזמן לדבר על סקס.

דני: מה זה?

מנחה: יחסים אינטימיים, בינו לבינה, יחסי אישות, מגע מיני?

דני: מצלצל מוכר.

מנחה: ובכן דני, השאלה הבאה שלך – האם הפרת כל כלל חינוכי אפשרי, כולל הענקת רשות לילדים לצפות בסרטי מתח אלימים, הבטחת שפע ממתקים כפרס, מנעת מהם שעות שינה בצהריים, וכל זאת על מנת שיאפשרו לך ליל תענוגות מהיר עם זוגתך?

דני: כן, כן, כן, והייתי עושה את זה עוד שישים פעם אם הייתי יכול, ואם היא היתה בראש!

מחשב בקול של השתתפות בצער: תשובתך, למרות הפתטיות, היא אמת.

מנחה: יפה דני, אני מניח שאתה אוהב את הילדים שלך?

דני: בודאי. הם מתת האושר הקסומה מכל שהעניק לי הקדוש ברוך הוא.

מנחה: אם כן, האם אתה לעיתים מצטער שאין לך לגיטימציה חברתית להפליק להם, בייחוד בפומבי?

דני: מה פתאום? ענישה פיזית היא פסולה מכל וכל! הורה המדרדר לענישה גופנית, קלה ככל שתהיה, מוריד עצמו לדרגת יצור אנוש בזוי מוסרית, שאיננו יכול לעמוד בתסכולים הסבירים הנובעים מסיטואציית הורות תיקנית, סטנדרטית ונורמטיבית.

מנחה: הייתי רוצה רק להזכיר לך שסכום הפרס עומד כעת על מאה אלף שקלים.

דני: אהה. אם ככה, אז קבל שהתשובה היא "כן".

מחשב בקול של "אמרתי לכם": תשובתך היא אמת.

מנחה: קודם לכן בתחקיר, אמרת לנו שאינך מחמיץ אף פרק בתכנית "סופר נני", כולל הגירסה הבריטית, ואתה גם צופה אדוק בתכניות תעודה כגון "משפחה בהפרעה", "מחזירים את ההגה להורים" ו"אפשר לחנוק אותם ולצאת מזה בשלום".

דני: בהחלט כן. אני אוהב להתעדכן ולהיחשף למידע רב ערך שעוזר לי להפוך להורה טוב יותר ואדם שלם יותר.

מנחה: אם כן, דני, נותרה לך רק עוד שאלה אחת, ואחריה המיליון ישכון לבטח בחיקך.

דני: נו?

מנחה: דני לוי, האם כל אימת שאתה צופה בתכנית כזו, אתה מרגיש שאתה חרא של הורה? האם כל אימת שמומחה מדבר על איך צריך להיות אבא, אתה מבין כמה אתה כישלון גורף במשימת גידול הילדים? האם כל בוקר וכל ערב איתם מזמן לך את התחושה שמישהו אחר היה מתמודד עם המשימות המשפחתיות הרבה יותר טוב ממך?

דני: תראה... אני...

מנחה: חכה, עוד לא גמרתי! האם אתה תופס את עצמך כערימה רכרוכית שאיננה מסוגלת להשליט משמעת? האם אתה מקנא השכם והערב באביך מולידך על הבטחון שהוא הפגין כלפיכם? האם אמת היא שלעיתים אתה סבור שהבית שלכם הוא הבית הכי דפוק במדינת ישראל או לפחות בגוש דן?

דני: רגע... אני... כלומר... בעצם מה השאלה שלך?

מנחה: השאלה היא פשוטה – האם אתה מבין איזה נכס אתה בשבילנו?

דני: מה?

מנחה: האם אתה מבטיח להישאר ככה, עמוס רגשות אשמה? האם אתה נשבע בהן צדק שלא תוותר על תחושת הדפיקות הזו ותניח לנו למכור לך כל קונספט מופלץ שנרצה? אתה מבטיח, דניל'ה?

דני: אני לא יודע... אני רוצה קצת לעמוד על הרגליים... כלומר... יש רגעים שבהם מתגנב אלי החשש שאני נורמלי לגמרי... ויש דקות שבהם אני חושב... אני ממש מתבייש להגיד זאת... לפעמים אני חושב שאני ממש אבא טוב.

מנחה: לא צריך למהר, דני, בוא נצא לפרסומות, ונחזור כשהדימוי העצמי שלך שוב ירד.

מחיאות כפיים דועכות, שקופית חסות. סוף.

• גיל ונטורה הוא אבא לשניים, פסיכולוג, מעביר קורסים והרצאות בנושאי הורות ובנושא החשיבה היצירתית, יועץ קריירה ומאמן חשיבה, מרצה לפסיכולוגיה התפתחותית ואחראי ארצי על קורס אינטליגנציה אנושית באוניברסיטה הפתוחה.
  

• לכל הטורים של גיל ונטורה.