אל תתחתנו צעירים (מדי)
"אם לא אתחיל 'דייטים' בגיל 18 - אהיה כמו אחותי שהיא כבר בת 35 ועדיין רווקה; ענת מהכתה התחתנה והיא מאושרת חבל על הזמן" - הרב חגי לונדין כותב לצעירי המגזר למה לא להצמיד את גיל הנישואים לגיל העשרה
א. כבחור וכבחורה השייכים לציבור הדתי לאומי, אתם עומדים בגיל 18 לפני משימה אדירה: בשנים הקרובות אתם אמורים להספיק לעצב אישיות תורנית, לשרת בצבא או בשירות לאומי וללמוד מקצוע. זאת בלי להוסיף סטיית תקן הכרחית בת שנה–שנתיים של תסבוך נפשי ("אולי אני זה לא אני" וכאלה). הוספת חתונה למשוואה הגם ככה מסובכת הזו היא בחזקת מזוכיזם.
ב. חיי משפחה זקוקים לבגרות נפשית שחסרה על פי רוב בגיל צעיר. נכון, אתם שונים: כבר עבדתם בחופש הגדול במסיק זיתים, בחלוקת "מקור ראשון" או בטלמרקינג, הייתם כבר מדריכים בבני עקיבא (שם הרי הכרתם) והוכחתם שאתם גדולים ואחראים. הצעה ידידותית: אל תבנו על זה! כשתקומו בשעה 2:00 לפנות בוקר לבכי של הילד שחולה כבר שבוע בידיעה שעוד ארבע שעות אתם צריכים לקום לעבודה כדי לסיים את הדו"ח במשרד לפני סוף החודש על מנת להספיק לשלם את המשכנתא לפני שיוצאים מחרתיים למילואים - רק אז תבינו מהי אחריות.
ג. מה עם צבא/שירות לאומי? חלק מתהליך עיצוב אישיות, בטח למי שרוצה להקים בית בישראל, הוא לתרום לחברה ולא רק לקבל (ראה הלכות מלכים לרמב"ם ז, טו). אתם אומרים שתעשו שירות משמעותי למרות הנישואין? ראשית, על פי רוב זה לא קורה והשירות יוצא מצ'וקמק. כמו כן לעשות שירות צבאי רציני כזוג צעיר זה סיוט. לא טוב לכם, לא טוב לצבא. לא תעשו שירות רציני? חזרו צעד אחד אחורה לבעיה הראשונה.
ד. אתם חוששים שאולי יתפסו את המיועד לכם מן השמים (זה מבת הקול)? אצלנו לא עובדים ככה: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד! (במה שהסתירה התורה אין לך עניין, מה שציוו אותך - אותו תעשה!)" (ברכות י, א).
ה. מי יפרנס אתכם? אבא ואימא? ראשית לא ברור שהתכניות המקוריות של אבא ואימא היו להעניק את החסכונות שלהם לזוג צעיר שהחליט להתחתן. וגם אם להורים יש כסף והם נותנים אותו ברצון - לחיות על חשבון אחרים לאורך זמן זה לא בונה מי–יודע–מה את האישיות. החלטתם שתעבדו יחד בלילות בשטיפת חדרי מדרגות? - טוב, אולי תצליחו לסחוב ככה, אבל שנים שקטות ומסודרות של לימוד תורה ושל רכישת מקצוע מכובד לשניכם כנראה לא יהיו. ככה זה, לכל דבר יש מחיר.
ו. קשה לכם להתמודד עם היצר? - אל תחשבו שהחתונה היא פתרון קסמים. גם לאחר החתונה ישנם מצבים שדורשים התמודדות. חוץ מזה, לא בונים בית מתוך חולשה ובריחה מקושי אלא מתוך גבורה ובחירה מושכלת.
ז. מופיע בדברי חז"ל (קידושין כט, ב) שצריך להתחתן כמה שיותר מוקדם? תשובה: מדובר שם על דורות שהבגרות הנפשית בשלה בגיל צעיר. מישהו כאן חושב שרב חסדא היה מדריך היום להתחתן בכיתה ח' (שם)?
ח. חשש מצוי: אם לא אתחיל להיפגש בגיל 18 אז אהיה כמו אחותי שהיא כבר בת 35 ועדיין רווקה. תשובה: נסחפנו קצת, לא? מישהו הכריח אתכם להסתבך לכיוון השני? בסך הכול המלצנו לחכות עוד שנתיים.
ט. משפט מצוי: גם ענת ואודי (החברים הכי טובים שלנו) כבר התחתנו והם מאושרים חבל על הזמן! תשובה: ברור שיש חריגים שכל האמור לעיל אינו חל עליהם, אבל חריגים מטבעם הם חריגים. אנחנו מדברים על הכלל. חוץ מזה, דברים שרואים מכאן לא רואים משם.
י. משפט המחץ: אנחנו צעירים שאוהבים אהבת אמת (וכמובן הראשונים בעולם שגילו את זה!), והקשר בינינו כבר ברמה כזו מטורפת שלפרק אותו עכשיו זה יהרוס אותנו! תשובה: מה אתם רוצים שנענה לכם? סיבכתם אותנו! עכשיו צריך לחשוב מה עושים. אבל בחייאת, מלכתחילה למה היה צריך את כל הסיבוך הזה? למה?!
אז מה כן? חכו עד שתרכשו בסיס תורני ראשוני, מלאו את חובתכם לעם ישראל בכבוד, שיהיה לכם כיוון ברור (ולו תאורטי) מה אתם רוצים לעשות בחיים שלכם, רוחנית ומקצועית, ואז - שיהיה במזל טוב! הציפורים יצייצו והפעמונים יצלצלו גם אז, ואפילו יותר. מבטיחים.
הרב חגי לונדין הוא ר"מ בישיבת ההסדר חיפה. הטור המלא מופיע בעלון השבת "עולם קטן"
לפנייה לכתב/ת 
