אל מסתרי הסתיו בפארק איילון-קנדה
בתקופה זו של השנה, צבעי השלכת בפארק איילון-קנדה מרהיבים. טיול בין המעיינות והבוסתנים, ובין שרידים ארכיאולוגים - כנסייה, קברים עתיקים, גתות וטרסות, שמובילים בסופו של יום אל מעיין התמרים
אנו נפקוד את שלל העצים הצובעים את השלכת בגווני צהוב, אדום וחום בבוסתני פארק איילון-קנדה. העלים מתפזרים עם הרוח ומותירים את העצים ערומים לקראת החורף הישראלי בו הם ייכנסו לתרדמת.
עלי העצים והשיחים ירוקים בזכות חומר שנקרא כלורופיל (תאי פיגמנט קולטי אור), ההופכים את האור לאנרגיה כימית. בעונת לבלוב הצמח רמת הכלורופיל גבוהה ולכן רואים ירוק. אך עם בוא הסתיו, כשהעץ הנשיר חש את הקרירות, הוא משחרר חומצה מיוחדת שמחלישה את שכבת התאים שמחברת את העלה לעץ, וכך נחלש תהליך ייצור הכלורופיל עד שהוא נפסק לגמרי. כשאין ייצור כלורופיל ניתן לראות בעלים מגוון צבעים של צהוב, כתום, אדום וחום. העלים בחלקם עדיין מחוברים אל העץ, אבל רוח הסתיו משילה אותם מהעצים.
צבעי השלכת (ארכיון הצילומים, קק"ל)
תעודת זהות
אזור גיאוגרפי: במפגש של גבעות השפלה עם הרי ירושלים (יהודה), בסמוך לכביש ירושלים-תל אביב, בקטע שבין שער הגיא למחלף לטרון.מתאים לטיולים: לכל המשפחה - נסיעה וביקור באתרי הפארק, משולב במסלולי הליכה קצרים.
עונה מומלצת: כל השנה.
אורך המסלול: כ-4 ק"מ.
משך הסיור: 3-2 שעות בהתאם להתעניינות.
חניוני נופש: בפארק מסומנים שבילי טיול ופזורים מדשאות, מתקני ספורט, ברזי מים, שירותים ומשחקי ילדים. בחניון מעיין התמרים יש מדשאות בינות עצי אלון ותמר, שולחנות לפיקניק וברזיות מים.
התאמה למוגבלים בתנועה: בפארק, ובמיוחד בחניונים הגדולים, מפוזרים שולחנות מותאמים לנכים.
מפה: סימון שבילים מס' 9 "מבואות ירושלים".
אתרים נוספים בסביבה: פארק יצחק רבין (דרך בורמה, דרך הג'יפים, רכס המשלטים), מבצר לטרון, מנזר לטרון (מוזיאון חיל השריון), דרך הפסלים ביער צרעה (הנשיא) ויער המכללות בנווה אילן.
יוצאים לדרך
את מסלולנו נתחיל מעט לפני הכניסה לפארק. מייד אחרי שנעבור על הגשר שמעל כביש מס' 1 (ירושלים-ת"א), נראה מימין מבנה גדול ולפניו חצר שנקרא "בית השלום". נרד מהרכב וניכנס לחצר. המבנה שייך למסדר נוצרי, שמרכזו בבית לחם. לפני שנים רבות, בתקופה הרומית, הייתה כאן עיר גדולה ושמה אמאוס. בחצר נראה שרידי כנסייה מתקופה זו, ביניהם את גומחת התפילה (האפסיס) המרכזית ואת האפסידות משני עבריה, וכן חלק מרצפת הפסיפס של הכנסייה. בחפירות שנעשו כאן נתגלו גם שרידי בית מפואר, שהיה שייך לרומאי עשיר שישב במרכזה של העיר ונהג, כנראה, לארח בביתו אנשים רמי מעלה. נצא מהחצר, נחזור אל המכונית, וניסע אל תוך הפארק.
מהכניסה המזרחית של הפארק, מסתעפות 3 דרכים. אנו נפנה לימנית שבהן, וניסע בדרך העפר כמה מאות מטרים, עד שנראה מימין למעלה את קבר שייח' אבן ג'בל ("בן ההר"). כאן נחנה שוב את הרכב, נעלה אל הקבר ברגל ונבקר בתצפית נוף מרהיבה אל העמק.
המבנה עצמו נבנה בשנת 1288 על ידי מנכורש, מושלה הממלוכי של מצודת ירושלים. על משקוף המבנה חרוט סמלו – מגן אצילים עגול, שמשולשים בתוכו וגביעים משני עבריו. על פי המסורת, הוא עמד בראש צבא הערבים שפלש לארץ במאה השביעית, והקים כאן באמאוס בסיס צבאי גדול. יום אחד הורעלו המים שבבארות, וכל מי ששתה מהם חלה בדבר. המגפה התפשטה ורבים מתו, כולל מפקד הצבא. האם כך היה או שמא זאת אגדה? לא לנו הפתרונים. ממקומנו אנו יכולים לראות את מצודת משטרת לטרון, מוזיאון השריון, מנזר השתקנים ושרידי הכפרים הערביים עמוואס, בית נובא, יאלו ודייר-איוב, שנהרסו במלחמת ששת הימים, 1967.
נחזור לרכב וניסע לנקודה הבאה - גת עתיקה. נפנה בצומת ימינה וניסע במעלה השביל. לאחר כ-300 מטר נראה מימיננו משטח אבן חצוב בסלע. נתעכב מעט ונמשיך משם לחורבת עקד. בראש גבעה תלולה ובה שרידי מצודה, כנראה מן התקופה החשמונאית, ומחילת מסתור באורך 25 מטרים, המסתיימת בבור מים. שיטת חציבת המחילה מתאימה לסגנון המחילות המיוחסות לתקופת בר כוכבא.
שביל נוח למדי, המסתעף מן הדרך כ-50 מטרים לפני העיקול הגדול, מוליך לראש הגבעה. בצד השביל נותרו מתקנים חקלאיים קדומים חצובים בסלע.
בית הקשתות (צילום כרים אבומוך)
נחזור אל הרכב ונמשיך בנסיעה צפונה. השביל מתעקל חדות ומגיע לחניון. נחנה את הרכב ונרד למסלול הליכה קצר ברגל ב"עמק המעיינות" (מסומן במפת הפארק בירוק מקווקו). העמק משתרע לאורך קילומטר וחצי בערך. לאורכו נותרו שרידים מעניינים ממערכת המים של העיר אמאוס-ניקופוליס. האמות נבנו בתקופה הרומית המאוחרת (המאות 4-3 לספירה). שתי אמות, בשני מפלסים שונים, נבנו מחוליות אבן שלאורכן נחצבה תעלה. האמה העליונה מתחילה מחורבת עקד. האמה התחתונה מתחילה במעיין ניקבה תת-קרקעי. את מי המעיין הזה ניתן היה לנצל לאחר כריית פיר בעומק שלושה מטרים, שהגיע עד לשכבת מי התהום.
עמק המעיינות עטור בעצי בוסתן - תאנה, רימון וגפן - ובעצי חורש ים תיכוני. יש כאן גם קברים עתיקים ושרידים של מתקני עיבוד חקלאיים קדומים כמו גתות וטרסות. אחוזת הקבר המשפחתית חצובה בסלע, לפי שיטת הקבורה שהיתה נהוגה בתקופת בית שני. המסלול מסתיים במעיין התמרים.
מעיין התמרים נובע ברוב ימות השנה מתוך ניקבה שדופנותיה מדופנות באבן. הנקבה היא חלק ממפעל השקיה קדום, כנראה מן התקופה הביזנטית. מי המעיין זורמים כיום באמת מים קצרה שמוליכה את המים לבריכת אגירה. למרגלות המעיין הכשירה קק"ל גן ובו מדשאה רחבת ידיים שנועדה למנוע את סחף הקרקע לבריכת האגירה. כאן נסיים את מסלול ההליכה. הנהגים יחזרו במעלה האמות לקחת את הרכב ולהביאו לחניון שליד המעיין.
מעיין התמרים (צילום: יעקב שקולניק)
כיצד מגיעים?
הגישה הנוחה ביותר לכניסה לפארק איילון-קנדה היא מכביש ירושלים-תל-אביב (כביש מס' 1). יש לפנות בצומת לטרון לכיוון צפון-מזרח לכביש המוליך למבוא חורון ורמאללה (כביש מס' 3). אחרי חומת מנזר לטרון פונים ימינה לכביש המוליך לעבר בניין אבן דמוי שומרה, כאן הכניסה הראשית אל הפארק. פארק איילון משתרע מימין לכביש ומשמאלו. אפשר גם להיכנס לפארק (מכיוון ירושלים בלבד) ממחלף שורש על כביש מס' 1, דרך דיפנבייקר שבפארק יצחק רבין.
לפנייה לכתב/ת 
