האוצר נותן לבנקים ערבויות ב-6 מיליארד שקל
האוצר פרסם תוכנית להתערבות בשוק ההון - בנוסף לתוכנית ההאצה ולרשת הביטחון הפנסיוני, בעלות של 11 מיליארד שקל. המדינה תקים, בהשקעה מיידית של 5 מיליארד שקלים, קרן שתסייע למחזיקי האג"ח להבטיח קבלת כספם מבעלי ההון
מדובר בתוכנית נוספת לסיוע לשוק - אחרי "תוכנית ההאצה" שפרסם האוצר בשבוע שעבר, שנועדה לחזק את הפעילות הכלכלית בישראל באמצעות השקעה בתשתיות, ובלי קשר לתוכנית רשת הביטחון הפנסיוני שהאוצר העביר שלשום לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה ויעביר ביום רביעי לראש הממשלה, אהוד אולמרט. התכנית גובשה על ידי אגפי משרד האוצר, בנק ישראל והרשות ניירות ערך.
במסגרת התוכנית יעמיד האוצר ערבויות ויזרים הון לשוק בהיקף כולל של 11 מיליארד שקלים. באוצר אומרים כי הכסף יאפשר מינוף לאשראי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. שר האוצר, רוני בר-און, אמר: "נמשיך בהפעלת כלים נדרשים לטיפול בהשלכות המשבר הגלובאלי על ישראל".
תמרוץ למערכת הבנקאית להגדלת היקף האשראי
במסגרת התוכנית, תעמיד המדינה ערבויות לבנקים שיבחרו בכך, בהיקף של כ-6 מיליארד שקלים, לצורך הרחבת היצע האשראי של המערכת הבנקאית לחברות, לעסקים קטנים ובינוניים ולציבור הרחב, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. זאת, כדי למנוע מצב שבו לבנקים, הסובלים בעצמם ממחנק האשראי העולמי, יתקשו להלוות כסף לחברות ולרוכשי דירות, ובכך ייצרו מיתון במשק.
הערבות תהיה מוגבלת לעשר שנים ממועד ההנפקה ותפחת בשיעור של 20% מדי שנתיים. כחלק מהעמדת הערבות, נקבע מודל לתמרוץ המערכת הבנקאית להגדיל את היקף האשראי הניתן על ידם. התכנית גובשה בתיאום עם המפקח על הבנקים בבנק ישראל והיא תקודם כבר בימים הקרובים. הבנקים לא יידרשו לתת למדינה מניות בתמורה לערבויות - בניגוד למה שנעשה במרבית מדינות המערב.
קציני אשראי יסייעו למחזיקי האג"ח
בנוסף יוזם משרד האוצר מהלך שבו הוא יחד עם הגופים הפנסיוניים (גופי החיסכון לטווח ארוך - קרנות הפנסיה, ביטוח מנהלים, קופות גמל), יקצו הון להקמת קרנות השקעה שימחזרו את אגרות החוב, תוך חלוקת סיכונים לטובת ציבור החוסכים.
המהלך נועד לסייע למחזיקי האג"ח, החוששים שאחדות מקבוצות ההשקעה הגדולות במשק - כולל דלק של יצחק תשובה ואפריקה ישראל של לב לבייב - לא יעמדו במועדי הפירעון. למנהלי הקרנות יהיו כלים מגוונים שבהם יפעלו לטובת מחזיקי האג"ח מול ה"טייקונים" במטרה לשפר את יכולת החזר חובתיהם, במטרה להביא לכך שהחברות שלהם יעמדו בהחזר החובות שלהם לציבור החוסכים ולציבור בכלל - ולא יקרסו ויפטרו רבבות עובדים. המדינה תיקח סיכון ראשון על הפסדי הקרן (במידה ויהיו כאלה) ותתחלק באופן מוגבל ברווחים.
בין הכלים האפשריים שתפעיל הקרן לטובת מכשירי האג"ח נמנים: הזרמת הון לחברות תמורת מניות; שינוי הסדרי הפריסה של חובות החברות; קניית חוב מהחברות; רכישת אג"ח מהחברות; והגדלת השעבודים מהחברות. באוצר מדגישים כי המדינה תוכל לכפות על החברות הלאמה של מניות, אם הן יזדקקו לסיוע ואם יהיה בכך צורך.
המדינה תעמיד לרשות הקרנות כ-5 מיליארד שקלים. הקרנות יוקמו באמצעות מכרז שיפרסם החשב הכללי במשרד האוצר. המכרז יתפרסם תוך כחודש ימים. קרנות ההשקעה הפרטיות יתמחו במחזור חוב ובניהולו, וישקיעו בחברות ישראליות שעיקר פעילותן בישראל והמעסיקות את מרבית עובדיהן בישראל. 5 מיליארד השקלים ייגרעו מתקציב המדינה לשנת 2008. היום והשנה מתקרבת לקיצה, עדיין לא ברור אם תקציב המדינה עדיין נמצא בעודף או שהוא כבר גלש לגירעון, מכל מקום הסיוע יקטין את העודף או ירחיב את הגירעון.
בנוסף, בוחנת הרשות לניירות ערך את האפשרות לבצע שינויים רגולטוריים על מנת לתת כלים יעילים יותר בידי הנאמן ובידי מחזיקי האג"ח על מנת להגן על זכויותיהם, לשם מציאת פתרונות למחזור האשראי. נציגות של מחזיקי האג"ח תמנה קציני אשראי המתמחים במציאת פתרונות וגיבוש הסדרי חוב עם חברות שהנפיקו אג"ח ויפקחו על התהליך עבור כלל המחזיקים. קציני אשראי יפעלו מול החברה המנפיקה, המחזיקים ואף לעיתים נושים נוספים במטרה לאפשר הליך יעיל לגיבוש הסדר לטובת מחזיקי האג"ח אשר יובא לאישורם.
תוכנית לעידוד השקעות זרות
בנוסף לכל אלה, גיבשה רשות המיסים תכנית לעידוד השקעות זרות במשק הישראלי וכהזרמת כספי חברות ישראליות מחו"ל לישראל. שיעור המס המוטל על חלוקת דיבידנד מחברות זרות המוחזקות על ידי חברות ישראליות, יופחת מ-25% ל-5% בלבד, בהוראת שעה לשנת 2009.
תושבי חוץ יקבלו פטור ממס לתושבי חוץ על הכנסות ריבית בגין אג"ח קונצרניות הנסחרות בבורסה בישראל, כדי לעודד מימון חוץ בנקאי עבור חברות תושבות ישראל ולהגביר את הנזילות והסחירות של אגרות החוב הקונצרניות הנסחרות בבורסה בישראל. בנוסף, יוענק פטור גורף למשקיעי חוץ במכירת נייר ערך בישראל.
מהאוצר נמסר כי: "מחנק האשראי הגלובאלי, ובכלל זה השפעתו על מצאי האשראי בשוק ההון בישראל, מחייבים נקיטת צעדים אלה, שמטרתם להתמודד עם מחנק האשראי וכשל השוק הנובע ממנו".
