אני לא מחפשת לי עוד אבא, תודה רבה
אני לא יכולה שלא לתהות איזה חתיכים לוהטים הם חושבים שהם כשהם פונים לרווקה שצעירה מהם בעשור וחצי לפחות. פעם היה מקובל שהאשה צעירה בשנה-שנתיים, אבל היום איכשהו כל גבר רוצה לצידו מישהי בגיל הבת שלו. מה נהיה?
הבה נציץ ונראה מה זימן לי הלילה, אני חושבת לעצמי ומפרגנת לי בכמה שניות של פנטזיה על הבחורים המרשימים שאני מוצאת שם מידי פעם בחיפוש המותאם להעדפותיי. ואז לוחצת על כפתור ההודעות - ונפרדת יפה לשלום מהפנטזיה...
נדמה שיש יחס הפוך בין הגיל לבין מספר ההודעות. מה שהיה לפני עשור עשרות ומאות הודעות ביום ירד לעשרה אחוזים בערך, ואני בהחלט יכולה לחיות עם זה. זה מובן ואפילו הרבה יותר נוח וגוזל פחות זמן.
אני מקבלת פניות ממגוון לא קטן של גילים, אבל יש משהו שתמיד משאיר אותי עם סימן שאלה ענקי:
למה, לכל הרוחות, פונים אלי גברים שמבוגרים ממני בעשור וחצי וחושבים שזה צריך להתאים לי, גם אם ציינתי מפורשות אחרת?
וזה כבר לא בני ה-30 שפנו אלי כשהייתי בת 23 ועדיין נראו מאוד אטרקטיביים. מדובר בגברים שלגמרי נראים כמו "דוד", או לפעמים כבר כמו "סבא". חלק גדול מהם עם שלושה ילדים, שאיתם מן הסתם יהיה לי יותר במשותף מאשר עם אבא שלהם, ומראה שכבר מזמן אי אפשר להגיד עליו מצודד (משום צד!)
אני לא מלכת היופי, אני יודעת, אבל ליד הגברים האלה אני נראית כזאת, תהיו בטוחים. נו, תגידו, הם בטוח נורא נחמדים ואולי גם מוצלחים וחכמים וללא ספק בעלי ניסיון... אבל אם תשימו את התמונות שלהם ליד התמונות שלי - גם אתם לא תדעו אם לצחוק או לבכות.
אני לא יכולה שלא לתהות איזה חתיכים לוהטים הם חושבים שהם כשהם פונים לרווקה שצעירה מהם בעשור פלוס ונראית כמו הבת שלהם?
ולמה הם פונים, ללא שום התנצלות על הניסיון אפילו, כשהקפדתי לציין בכרטיסי בצורה ברורה מאוד שאני לא מעוניינת בגברים מעל גיל מסויים (שגם אותו הם עברו אי שם בעבר הדי רחוק שלהם).
זה מעליב, זה מרגיז, זה אפילו מכעיס.
זה כבר לא קשור לבררנות שלי, שברור לי כאור היום שתעמוד שוב למשפט אחרי הטור הזה. זה קשור לתחושה של הגברים שמגיעה להם אשה צעירה בהרבה. פעם היה מקובל שהאשה צעירה בשנה-שנתיים, אבל היום איכשהו כל גבר רוצה לצידו מישהי בגיל של הבת שלו. מה נהיה?
גם אני עדיין חושקת בגברברים הצעירים והחתיכים שנולדו איזה 10-20 שנים מאוחר מדי, אבל לא אעז לפנות למישהו כזה בהצעות רציניות.
אני בת 38, רבותיי, אבל אני לא נואשת!
יש הרבה גברים רווקים, גרושים ואפילו עם ילד-שניים, שאני מקווה למצוא ביניהם את הזוגי שלי. אבל אין שום סיכוי שאצא לבליינד דייט מבחירה עם מישהו שקשיש ממני בהרבה ונמצא בשלב כל כך שונה בחיים מזה בו אני נמצאת. ובטח לא כשהוא נראה כמו אבא שלי (אני אוהבת אותך מאוד אבא, אבל אתה מבין למה אני מתכוונת).
אם אני אמורה להיות עם מישהו שמן, מקומט, מקריח ומוקף ילדים - תנו לי לפחות לעבור איתו את התהליך שמביא אותו לשם...
זה המקום לציין שאני לא חושבת או טוענת שכל בני 40-50 ומעלה בהכרח משמינים ומקומטים, או שקרחת זה בהכרח רע (בימינו זה אפילו אופנתי). אבל אני מתכוונת לאנשים שכן נראים ככה, ואי אפשר לחשוד בהם שהם מטפחים את עצמם.
אני יודעת שיש סיפורי אהבה יפים בין בני זוג בהפרש גילים עצום
למרות איך שזה עלול להישמע, אני לא רוצה לזלזל, חס וחלילה, באף אדם. אני גם יודעת שיש סיפורי אהבה מאוד יפים בין בני זוג עם הפרש גילים עצום. אבל אני כותבת כאן ספציפית על פגישות עיוורות (מבחינתי גם לראות תמונה של מישהו שאתה לא מכיר זה על עיוור) ועל אתרי היכרויות, שמשום מה נדמה שגברים חושבים שעליהם חלים חוקי משחק שונים.
אין לי שמץ של ספק שמעט מאוד (אם בכלל) מאותם גברים שאני מתייחסת אליהם כאן היו מנסים להתחיל איתי ברחוב. זה לא עניין של "ליגה אחרת" או ליגות בכלל. אבל אנשים צריכים לדעת איפה הגבולות שלהם ולהפסיק לנסות למתוח אותם עד לרמה של קרע.
אני מוכנה להשקיע בחיפוש אחר בן זוג. זה בהחלט חשוב לי מאוד, ולכן אני יוצאת לפעמים לדייטים גם כשלא ממש מתחשק לי. אבל אני יודעת מה אני אוהבת ומה לא. מה אני מחפשת ומה דוחה אותי. מה אני מוכנה לנסות ואיפה הגבולות שלי. אני לא מתכוונת לצאת עם כל מי שרק פונה אלי, במחשבה שאולי הוא מקסים במבט שני. למבט שני זוכים אלו שאני מכירה במסגרת כלשהי, לאורך זמן.
האם הייתי מעז להתחיל איתה ברחוב או בבר?
אני לא רוצה לדבר בשם כל הנשים, כמובן, כי חלקן אולי שמחות לקבל כל פנייה באשר היא. אבל אני הייתי שמחה מאוד אם גברים היו מנסים לחשוב רגע לפני שהם פונים: האם הייתי מעז להתחיל עם הבחורה הזו ברחוב או בבר? אם התשובה שלילית - סביר להניח שגם באתר ההיכרויות כדאי לכם להימנע מהאומץ המיותר הזה. בפרט כשהיא כותבת בפירוש שזה עלול לבזבז לשניכם את הזמן. נכון שהתמונה עשתה בשבילכם את רוב העבודה, אבל אולי כדאי שתשימו לב גם לטקסט, כשיש כזה. אם מישהו ישב וחשב, וניסח וברר מילים - היא או הוא מן הסתם מתכוונים לכך. לפנות לאדם שאמר לך שהוא לא מעוניין בלי לטרוח אפילו להתייחס לבקשתו זה מבחינתי זלזול באותו אדם.
אז זהו. ניסיתי לכתוב את זה בצורה הכי מנומסת שיכולתי. אם זה יחסוך לי או לאחרים כמה פניות מביכות בעתיד - מה טוב.
ביניתיים אני יכולה רק לאחל למי שזקוק לזה את איחול אתרי ההיכרויות האולטימטיבי:
שנצא מהאתר במהרה בימינו.
ואתה, שמזהה את עצמך בין הטיפוסים האלה, מאוד אשמח לקרוא כאן טור איך זה נראה מהצד שלך ומה באמת מניע אותך לפנות לבחורה צעירה ממך בכל כך הרבה שנים.
לפנייה לכתב/ת 
